לקראת כנס הביומד: פחות גיוסים, יותר תרופות

על רקע תקופה קשה לחברות טכנולוגיה צעירות, ולחברות ביומד במיוחד, מתקיים השנה כנס הביומד בפעם ה־21 בישראל. למרות הקושי בתחום ההשקעות בארץ, בין היתר על רקע הרפורמה המשפטית, הכנס מושך בכירים מובילים מחו"ל, וביניהם כריס ויבכר מנכ"ל ביוג'ן; פלביוס מרטין, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בגילאד; אווה שונבק, סמנכ"ל מדעי לחדשנות חיצונית בפייזר; בארי גרין, מנכ"ל Sage Therapeutics ועוד.

עד כה, 2023 הייתה שנה חלשה לגיוסים ואקזיטים בתחום הביומד, אך במובן מסוים היא מוצלחת: שתי תרופות ישראליות המבוססות על מנגנונים חדשניים קיבלו אישורי שיווק, ושברו בכך בצורת של יותר מעשור. שתי תרופות נוספות עשויות לקבל אישור עד סוף השנה - מספר שיא. ייתכן וההתפתחות הזו מעוררת עניין בקרב חברות התרופות הבינלאומיות.

הכנס חזר להתקיים במתכונת פיזית אחרי הקורונה לפני שנה, וכעת מתקיים שוב בתל אביב במועדו הקבוע ב-16-18 במאי. כבשנים האחרונות, את הכנס מובילים רות אלון, מנכ"לית ומייסדת קרן Medstrada, ד"ר אורה דר, יועצת בכירה ועד לפני כמה שנים אחראית על תחום מדעי החיים ברשות החדשנות, וד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל ב-Eliraz Partners.

הפאנלים שייערכו בכנס מסמנים את הנושאים החמים היום בתעשייה: רפואת עיניים, מזון רפואי, מחלות נדירות, בריאות דיגיטלית והארכת תוחלת חיים בריאה.

לדברי ד"ר דר, "חברות הפארמה הגדולות בעולם נהנו מצמיחה חסרת תקדים בשנים 2021 ו-2022, חלקן עקב הביקוש הגדול לחיסונים לקורונה. עם זאת, ברור לכל שהמשך צמיחה ידרוש התמודדות עם שורה ארוכה של סוגיות ואתגרים מדעיים ויישומים, שרבים מהם יידונו בכנס.

"ישראל היא מרכז חדשנות עולמי בתחום הפארמה, ובעיקר בפיתוח תרופות בסיוע מערכות מחשוב ובינה מלאכותית. בכירי החברות הבינלאומיות שיגיעו לכנס יוכלו להתרשם מפיתוחים חדשים של יזמים ישראלים, ולרקום אתם שיתופי--פעולה.

"לחברות הישראליות תהיה בכנס האפשרות ללמוד על המגמות החדשות שיעצבו את השוק העולמי בשנים הקרובות, מפי המנהלים הבכירים והמומחים שיגיעו להרצות בכנס. זוהי חשיפה מצוינת לתעשייה המקומית, ולעשרות סטארט-אפים שיציגו את פיתוחיהם בתערוכת הכנס".

אלון מוסיפה כי "האתגר העצום שעמו מתמודדת תעשיית הפארמה הגלובלית הוא למצוא פתרונות יעילים ומדויקים במהירות רבה יותר וידידותית למטופל. ישנן מחלות שעדיין לא נמצאו להן תרופות עד היום, ומחלות שנמצאו להן פתרונות אך הם לא אופטימליים או מתאימים רק לחלק מהמטופלים.

"על מנת לפתור בעיות אלו, רצוי לייצר את השילוב בין דיאגנוסטיקה וביופארמה על מנת להביא לשוק פתרונות יצירתיים, ומוצרים שמותאמים אישית למטופלים. החברות הישראליות היום מייצרות פתרונות פורצי דרך לאתגרים הללו על ידי שילוב של חדשנות בתחום הביולוגיה ורפואה יחד עם מובילות טכנולוגית ויכולת לרתום כלי AI/ML, אלגוריתמים ובעתיד גם מחשוב קוונטי לפיתוח דור חדש של תרופות".

לדברי אלון, "כדי לתמוך בתעשייה המקומית, הממשלה ניסתה לאורך שנים למשוך חברות פארמה גדולות להקים מרכזי מו"פ בישראל. המאמצים לא צלחו, כי בכל העולם חברות התרופות החזירו את מרכזי הפיתוח שלהן לארץ המוצא.

"לעומת זאת, הממשלה, דרך הרשות לחדשנות, הצליחה לייצר מעורבות של חברות פארמה גלובאליות דרך פתיחת מרכזי חדשנות ואינקובטורים בישראל, לדוגמה בתחום ה-AI וגילוי ופיתוח תרופות.

"ככל שתעשיית הביופארמה הישראלית תצליח לפתח פתרונות חדשניים, כך יגדל הסיכוי שנוכל להגשים את חלום של פיתוח תרופה מהמעבדה עד לאישור רגולטורי בינלאומי ומתן תרופה כחול-לבן לחולים ברחבי העולם. וכך יתגשם החזון של 'מציון תצא תרופה' כפי שהוכיחו לאחרונה מדיוונד וגמידה סל".

גלי וינרב

להכשיר את הדור הבא במחשוב

הכול מתחיל בחינוך: פרופ' יהודית גל-עזר, חברת סגל בכירה במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, מונתה לראש ועדת החינוך האירופית של ACM - אגודת המחשוב המדעית הגדולה בעולם.

 יהודית גל-עזר / צילום: גדעון מרקוביץ

מדובר בארגון מקצועי שנוסד בניו יורק, פועל בעיקר בארה"ב ובאירופה, ובשנים האחרונות התרחב גם להודו, סין וישראל. במסגרת תפקידה תהיה פרופ' גל-עזר אחראית על קידום הוראת מדעי המחשב ברחבי אירופה, לרבות פיתוח תוכניות לימודים, הכשרת מורים וקידום מצוינות בתחום.

"המטרה שלי היא לקדם את הוראת מדעי המחשב בבתי הספר כמקצוע מדעי העומד בפני עצמו", אומרת גל-עזר. "בשנתיים הקרובות טכנולוגיות הבינה המלאכותית יתקדמו בקצב משמעותי, מה שיהפוך את נושא האתיקה למרכזי ולחיוני - משום הפוטנציאל שיש לבינה המלאכותית להשפיע על החברה כולה.

"מערכות בינה מלאכותית יכולות לקבל החלטות מרחיקות לכת, ועקרונות אתיים יסייעו להיותן הוגנות, צודקות וחסרות פניות. שיקולים אתיים גם יעזרו לבנות אמון בין מערכות הבינה המלאכותית לבני האדם".

חדשות טובות

באפ טכנולוגיות, שפיתחה פלטפורמה לניהול מועדון לקוחות לגיימרים, הציעה במרקטפלייס שלה אפשרות להמיר נקודות שנצברו במהלך משחקים, ולתרום אותן למטרות סביבתיות כמו הצלת צבי-ים, שתילת עצים, ניקוי חופים ועוד.

במהלך אפריל המשתמשים תרמו יותר מ-6 מיליון נקודות, שהובילו לשתילת כ-9,000 עצים, הסרת 13 אלף ק"ג פלסטיק וזבל מהאוקיינוסים, והצלת כמעט 10,000 צבי ים.

 יוזמת התרומות של באפ טכנולוגיות / צילום: באדיבות באפ טכנולוגיות

"אנחנו מאמינים שבאמצעות הירתמותם של הגיימרים, נוכל לעשות שינוי אמיתי בעולם", אומר עילי דה-בר מנכ"ל באפ טכנולוגיות. "ככל שאנו ממשיכים לצמוח, אנו מחויבים למצוא דרכים חדשות להשתמש במשחקים, כדי להגן על העולם וליצור עתיד טוב יותר".