איחורים, היעדר תשתיות ואמינות נשחקת: התחבורה הציבורית, תמונת מצב

מידי רבעון גלובס ו-moovit מפרסמים את מדד אמינות האוטובוסים בו נבדקים שיעור האיחורים והעמידה בזמנים של האוטובוסים המגיעים לתחנה לפי לוח הזמנים שמפרסם משרד התחבורה. מהנתונים עולה כי בשנה האחרונה לא חל שיפור במצב התחבורה. למעשה, המצב ההולך ומחמיר מרחיק נוסעים נוספים מהתחבורה הציבורית מחד, ומאידך המסתמכים על התח"צ ממשיכים לקבל שירות ציבורי מקרטע ולא יעיל. הבשורה הבעייתית באמת היא שהאור לא נמצא בקצה המנהרה. וכשאלה פני הדברים, יכול היה חבר הכנסת דוד ביטן להתקומם השבוע בכנסת, במסגרת דיון בנוגע לאכיפת החוק נגד הנוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית, ש"עם כל הרצון הטוב, אני לא רואה שיש יותר מדי אנשים שנוסעים באוטובוסים", מבלי להבין שזה הבעיה ולא הפתרון.

● מירי רגב העדיפה לתקצב סלילת כבישים, והקו האדום לא יגיע לראשון לציון
● סינית, קוריאנית או טסלה? המדריך לרכב חשמלי בפחות מ-200 אלף שקל | סקירה מיוחדת

מהנתונים שנבחנו על פני 828 מסלולי נסיעה של 520 קווי אוטובוס עירוניים ב־47 רשויות, בין הימים א’-ה’ ובשעות 9-7 בבוקר, עולה כי במחצית השנייה של השנה האחרונה חלה הרעה באמינות התחבורה הציבורית. השיא השלילי נרשם בספטמבר, בו רק 38% מהאוטובוסים הגיעו בזמן לתחנה או בסטיה קלה של עד 5 דקות. יתרה מכך, שיעור האיחורים החריגים (מעל 20 דקות לתחנת האמצע) עלה מאז תחילת בדיקת המדד.

המכרזים הופשרו, הפתרונות עדיין לא

לאחר שבשנתיים האחרונות הופשרו מכרזים חדשים לשיפור התחבורה הציבורית שנתקעו בדיונים משפטיים, היו מי שציפו שהמצבו ישתפר. בנוסף לכך, משרד התחבורה זכה בתקציב המדינה האחרון לתוספת של כ־500 מיליון שקל (בתמורה לקידום אגדת הגודש) לטובת תגבור קווים ושיפור השירות. בפועל, המצב רק החמיר.

הגורם המרכזי למצב התחבורה הוא, מחסור חמור של כ-600 נהגי אוטובוסים ומחסור בתשתיות. מהירות האוטובוסים מושפעת מהעומסים בכבישים ומעבודות התשתית במטרופולינים. הסיבה לכך היא שלאוטובוסים אין העדפה בכבישים, ונתיבים ייעודיים עבורם יכלו לשפר דרמטית את יעילות השירות ולהפחית את האיחורים.

חמור מכך, כשמהירות הנסיעה נפגעת, האמינות נשחקת. הפקקים יוצרים כאמור שינויים בזמני ההגעה, כך שאין כמעט קשר בשעת העלייה לאוטובוס מאותה תחנה בימים שונים.

במצב שכזה הציבור מתקשה להסתמך על תחבורה ציבורית. לפי סקר שערך משרד התחבורה, נושא האמינות בשירות הוא החסם העיקרי להגברת השימוש בתחבורה ציבורית. כ־50% מהנוסעים באוטובוסים, לצד כ־45% ממי שאינם נוסעים בתח"צ, ציינו כי אמינות גבוהה יותר תגרום להגברת השימוש. לפי אותו סקר, הנוסעים הציבו את מחיר הנסיעה בעדיפות האחרונה מבחינת שיפור השירות. כמו כן, רק כ־10% טענו שמחיר זול יותר יגרום להם להתחיל להשתמש בתחבורה ציבורית.

מספר הולך וגדל של נסיעות מתבטלות

אם לא די בכך, משרד התחבורה פרסם נתון מדאיג נוסף: שיעור אי הביצוע של הנסיעות מטפס (נסיעות שאמורות להיות מבוצעות על ידי המפעילים אך לא מבוצעות בפועל). נסיעות אלו גם חומקות מהמדד שפיתחו בחברת moovit. כך בחציון הראשון של השנה שעברה 1.8% מהנסיעות הרשומות לא בוצעו בפועל אך המספר טיפס בחציון השני ל-2.4%. לכאורה מדובר במספרים קטנים, אך הם בעלי השפעה מכרעת, שכן מדובר בכ-330,000 נסיעות שלא בוצעו ובנוסעים שהמתינו בתחנה לשווא. מכפלת סכום זה בנוסעים שהמתינו, ובמספר הרב של התחנות של אותם קווים, יכול לשקף מקצת מבעיית חוסר האמינות של התחבורה הציבורית.

אומנם לחלק מהחברות משרד התחבורה אישר מראש לא לבצע 2% מהנסיעות בשל מחסור בנהגים, אך הנתונים מראים מספרים גבוהים בהרבה. דן לא הוציאה לפועל 6% מהנסיעות, מטרופולין - 5.4%, קווים - 3.2% ואלקטרה אפיקים - 3.1%.

רגב מעדיפה לטפל בנושאים אחרים

ובכל זאת, נושא שיפור השירות לא זכה לעדיפות בתקציב התחבורה האחרון של השרה רגב. במסגרת הסיכום התקציבי, תוספות השירות לתגבור קווים ותדירויות ייבלע לטובת שיפור שכר הנהגים. מחצית השנייה של התוספת בעלות של כ־300 מיליון שקל יופנה למימוש הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית ששרת התחבורה מבקשת ליישם, מבלי שהוצגו נתונים על הצלחותיה וחסרונותיה, של רפורמת "דרך שווה" שהוחלה בממשלה הקודמת רק חצי שנה מוקדם יותר, ובניגוד להעדפות הנוסעים עצמם.

חלק ממפעילות התחבורה הציבורית טוענות כי לא ניתן לעמוד בהקפי השירות שטיפסו בעקבות תוספת התקציב בתקופת מיכאלי ובעקבות מכרזים חדשים שיצאו לפועל, מבלי לטפל בבעית הנהגים והתשתיות. המפעילות תולות את עיקר הבעיות בתפקוד משרד התחבורה, אך באותה שעה הן מתגאות בדוחות הכספיים ברווחים התחום. הטיפול בנהגים לוקה בחסר, חרף העובדה שלאורך השנים מבקר המדינה התריע על טיפול לקוי במחסור בנהגים. למרות הדו"חות, לא בוצעה עבודת מטה שתשפוך אור על הפתרונות הרצויים.

בנוסף לכך, עבודת המשרד לקידום נתיבי העדפה ומסופים היא ארוכת טווח ולא תסייע לבדה ללא טיפול במחסור בנהגים. בכל מקרה, בשנת בחירות לרשויות המקומיות, פרויקטים רבים מוקפאים או לכל הפחות מתקדמים בעצלתיים, כך שעבודות התשתית צפויות להתעכב עוד יותר. במסגרת התקציב שנדון כעת, מיליארד שקל (מתוך תקציב הכולל 6 מיליארד) הועברו מנת"צים עירוניים שניתנו בתקציב הקודם, לטובת הקמת כבישים ונתיבי העדפה בכבישים הבינעירוניים. מדובר בצעד בעייתי. בנוסף, ההעברה מבוצעת כשאין מספיק פרויקטי נת"צים עירוניים בשלים לביצוע בסל התקציבי הנדיב. בכל הנוגע להנגשת המידע, חל שיפור מאז תחילת המדידה. הנתונים רבים יותר, והם מספקים יכולת גבוהה להבנת המצב התחבורתי.