מבקר המדינה: יש לבחון את הוצאת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות

היעדר קווים מנחים, חוסר אחידות בטיפול ותלות של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשטרה הם חלק מהכשלים שמצא מבקר המדינה בבחינתו את הטיפול בתלונות נגד שוטרים בישראל. בדוח שמתפרסם היום (ג') ממליץ המבקר לתקן שורת כשלים בהתנהלות המשטרה ומח"ש, וממליץ ליועצת המשפטית לממשלה להוביל עבודת מטה שתבחן את השיוך של מח"ש לפרקליטות, ואת אגף המשמעת למשטרה.

מהדוח עולה כי בשנת 2021 המחלקה לחקירות שוטרים הגישה 68 כתבי אישום, שהם 1.2% מכלל התיקים שנבחנו. 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה החלטה בעניינם (כ-2000 תיקים) באותה השנה נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה שאינו פלילי.

המבקר מתניהו אנגלמן מציין כי לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה יש השפעה על יכולתה להבטיח עצמאות תפקודית מלאה, וכי אתגר זה ראוי לבחינה במסגרת המערך הארגוני הכולל.

בדוח לא מצוינים ממצאים על ניגודי עניינים קונקרטיים, ומח"ש מסרה בתשובתה למבקר כי לא הוצגה דוגמה לניגוד עניינים בקבלת החלטה, וכי מדיניות ההעמדה לדין כלפי קצינים בכירים אינה שונה מזו הננקטת כלפי כלל השוטרים. עוד מסרה מח"ש כי מוגשים כתבי אישום נגד קצינים בכירים משיקולים מקצועיים.

"על רקע שיתוף-הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה, ובהינתן כפיפותה של מח"ש לפרקליטות, עולה הצורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים," קבע המבקר.

אנגלמן ממליץ בשל כך ליועצת המשפטית לממשלה לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות, לקיים עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים כולל המשרד לביטחון לאומי. הוא מציע להשוות למודלים אחרים בעולם לטיפול בתלונות נגד שוטרים, "בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים".

ממצאי הבחינה בנושא יובאו, לפי המלצת המבקר, לשר לביטחון לאומי ושר המשפטים.

ההמלצה מגיעה כשברקע הצעת חוק שמקדם ח"כ משה סעדה מהליכוד, לשעבר סגן ראש מח"ש שפוטר, להקמת גוף נפרד שיוכפף לשר המשפטים יריב לוין ויחזיק בסמכויות חקירה לא רק של שוטרים אלא גם של פרקליטים, שכיום נחקרים במשטרה.

תלות בין מח"ש למשטרה

המבנה של מח"ש שונה מגופי אכיפה מרכזיים אחרים: המחלקה כוללת אגף חקירות לצד תובעים הבוחנים את התיקים ומגישים כתבי אישום, בניגוד להפרדה הקיימת בין משטרה לבין הפרקליטות. המחלקה גם נאלצת להסתייע במעבדות המשטרה, להשתתף בהכשרות חוקרים ולקבל מידע מהמערכות המשטרתיות. המבקר מצא כי בתלות זו יש קושי הפוגע בעצמאותה.

בשנתיים האחרונות נעשו במח"ש שינויים ארגוניים שנועדו להפריד את המערך החוקר והמערך התובע, אך נמצא כי אלה טרם הבטיחו את העצמאות הנדרשת. במפלג המודיעין במח"ש עדיין יש שוטרים מושאלים, למרות ההחלטה "לאזרח" את החוקרים כך שיהיו עובדי מדינה, וחוקרי מח"ש תלויים במשאבי המשטרה.

המבקר גם מצא ביכולותיה המבצעיות של מח"ש ליקויים מהותיים: הסמכויות שהוקנו לחוקרים במח"ש לצורך מילוי תפקידו; היעדר גישה למערכות מידע משטרתיות; הידע המקצועי של החוקרים; והמשאבים העומדים לרשות האגף. בעיה נוספת שנמצאה היא שאין רישום במערכת הממוחשבת של מח"ש של שמות שוטרים שלא נחקרו באזהרה, בהיעדר אפשרות טכנית.

המבקר המליץ "כי פעילות המודיעין במח"ש תופרד בצורה מלאה מהמשטרה ותפעל באופן עצמאי לחלוטין. בין היתר על-ידי הפסקת איוש מפלג המודיעין באמצעות שוטרים מושאלים תוך העמדת מלוא האמצעים והתשתיות הדרושות".

טיפול המשטרה בתלונות שאינן פליליות: היעדר קווים מנחים וחוסר אחידות

המבקר מצא כי למרות שאלפי תלונות לא מטופלות במישור הפלילי, הן לא מועברות לבחינה בתוך המשטרה - למחלקת המשמעת או לטיפול פיקודי. הכשל בטיפול בתוך המשטרה נובע משורת סיבות בהן פיצול בין גורמים רבים, קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה והיעדר קווים מנחים לניתוב תיקים. התוצאה היא חוסר אחידות ביפול או היעדר טיפול. 

בעייות נוספות העולות מהדוח הן תקופות ההשעיה הארוכות של שוטרים, המגיעות לשנה וחצי בממוצע, שעלותן למשטרה הסתכמה ב-9.7 מיליוני שקל; וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.

מהדוח עולה כי בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות. מדובר בעלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב-625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021.

בנוסף, המשטרה הוציאה 3.4 מיליון שקל על סיוע משפטי לשוטרים. מדובר בעלייה של כ-62% בשבע השנים האחרונות. 

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון, וכל אירוע מטופל בהתאם.

"החלטות בדבר נקיטת הליכים משמעתיים נגד שוטרים ומימוש הנחיות מח"ש בדבר העמדה לדין של שוטרים מבוצעות על-פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה.

"נדגיש כי תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי ומועברים לערכאה המתאימה בהתאם למקרה. כל תיק נבחן ביסודיות, ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות משפטיות.

"אשר לצמצום חופשות כפויות והשעיות, נציין כי משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכיהן. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח, אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה. בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מטבע הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול".

מלשכת שר המשפטים נמסר בתגובה: "סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מברך על דוח מבקר המדינה ועל מסקנותיו. נוכח ממצאי הדוח, המצביעים גם על תיקונים מערכתיים יסודיים שנדרשים במח"ש, הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד להניח בפניו בתוך זמן קצר תוכנית אופרטיבית ליישום מסקנות הדוח".

מהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, נמסר בתגובה: "היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת על-ידי מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.

"ראשית נבהיר כי בניגוד לכותרות, הדוח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות נגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי, שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.

"עוד בטרם פרסום הדוח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדוח וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.

"מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות".