השבוע בנדל"ן: האם יהיה ביקוש לבית מלון בקריית שמונה ומתי בית קפה יכול להיחשב לשטח ציבורי

יום שני 8/5 

מכרז לבתי מלון בקריית שמונה

מי צריך בתי מלון בקריית שמונה? זו השאלה שעולה לנוכח שני מכרזי רמ"י שעתידים להסגר ביום שני. הרי קריית שמונה סובבת יישובים כפריים רבים שמציעים אין ספור חדרי צימר ומלונאות קטנה, ומבין כולם קריית שמונה אינה נראית כמקום האטרקטיבי ביותר.

ואולי כן? המכרזים רחוקים מאוד מלב העיר, וליתר דיוק הם נמצאים בחלק המזרחי של שטחה המוניציפלי, שבו מתוכנן לקום "רובע יובלים", רובע מגורים של צמודי קרקע ובנייה רוויה נמוכה של שתיים־שלוש קומות. כך שאם ניתן לדבר על שכונה עירונית כפרית - זה כנראה הדבר הכי קרוב לתיאור. ולא רק: במרכז הרובע יזרום נחל עיון, שכשמו מגיע לקריית שמונה ממארג' עיון שבלבנון, ועובר דרך מפל התנור וקריית שמונה, עד שהוא מצטרף לנחלי הצפון האחרים שמהווים את מקורות הירדן.

במסגרת הרובע הזה מתוכננים גם שימושי מלונאות. המכרזים האמורים כוללים שני מגרשים של 13 ו־16 דונם, ובהם עלויות פיתוח של 7.5 ו־8.9 מיליון שקל. המכרז אינו כולל מחיר מינימום, כך שכל מספר זוכה. אבל האם יימצאו היזמים שייכנסו למיזם הזה? ההערכה שלנו: כן, אבל לא רבים ובמחירים נמוכים.

● הרכבת מקריית שמונה לאילת נכנסה לתקציב. אבל האם יש כיסוי להבטחות? 
● האם בעלי דירות בבית מלון יכולים להשכיר את הנכס לנופש ותיירות? 
● הרכבת מקריית שמונה לאילת נכנסה לתקציב. אבל האם יש כיסוי להבטחות? 

יום רביעי 10/5 

להוסיף בית קפה לגינה הציבורית

ועדת משנה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז תדון בתוכנית שהגיעה ממזכרת בתיה. בשנים האחרונות מנסות רשויות שונות להוסיף שימושים לשטחים הציבוריים הפתוחים שבשטחן, על מנת לגוון אותם, ובתוך כך גם להגדיל קצת את הכנסות הרשויות.

הפעם מדובר במזכרת בתיה, שפרסמה תוכנית כזו, שמסווגת את השצ"פים לפי קבוצות גודל וקובעת את השימושים המוצעים בהתאמה לאופי, מיקום, מגבלות וצרכי הסביבה תוך הגדרת הנחיות השימושים הנוספים שכוללים מזנונים, בתי קפה, מתקני ספורט ופנאי, מצללות ופינות ישיבה וכן מבני שירות תומכים כגון ביתן שמירה, מבני שירותים ומתקנים הנדסיים שונים.

נשמע טוב? לא בטוח. במקומות כמו נתניה שבהם אושרו תוכניות כאלה בעבר, השכנים התנגדו. גם הפעם יש תושבים המתנגדים, ואחד מהם תמצת את התנגדותו במשפט: "זוהי אינה תוכנית להוספת שימושים לשצ"פים. זוהי תוכנית להקטנת שצ"פים והפיכתם לבניינים מסחריים".

כאן יש מקום להעיר, שגם מבני שירות עירוניים יוכלו להיבנות במקום, ובסופו של דבר התושבים חוששים משינוי אופי הפארק שלהם והפיכתו למתחם בילויים, כמו גם להקמת מבני שירות עירוניים. הכל על חשבון השטח הפתוח הקיים כיום.

● המספרים נחשפים: כמה משכורות מספיקות לקניית דירה בכל עיר
● תנופת הפיתוח של שדרות: חזקה בבנייה למגורים, פחות בנדל"ן מניב | ניתוח 
● נתניהו הנחה את שמחון לבחון הקמת שדה תעופה בינלאומי חדש ברמת דוד 

יום חמישי 11/5 

אום אל פחם מערערת על תוכנית המתאר

ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה תדון ביום הזה בערר של עיריית אום אל פאחם על תוכנית המתאר העירונית שאושרה שם.

ב־2011 אימצה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה תוכנית אב לאום אל פחם. תוכנית המתאר, שהופקדה ב־2016 בתנאים, מבוססת על תוכנית האב ומייעדת את העיר להתפתח ולהגיע לאוכלוסייה של 80 אלף איש ב־2030, ובכך לממש חזון של אום אל פחם כעיר הערבית הגדולה מבין הכפרים המסורתיים המתעיירים בישראל.

עקב המורכבות הגדולה ביישום התוכנית, היא אושרה בסופו של דבר ביולי שנה שעברה, על אף התנגדות העירייה, שהגישה את הערר.

בין היתר טוענת העירייה, כי צפיפות הבנייה בתוכנית המקורית הגיעה ל־8 יחידות דיור לדונם, אך בהמשך הוקפצה ל־16־18 יחידות, תוך קביעת אזורים לבניית מגדלים. בעירייה טוענים על כך, כי מדובר ב"גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

עוד טוענת העירייה, כי אין לאום אל פחם את היכולת לייצר מקומות תעסוקה מגוונים, איכותיים ומספיקים, לטובת תושביה ותושבי האזור ובתוך כך, לבסס את איתנותה הכלכלית כנדרש מעיר במעמדה. תוספת השטחים שמיועדים לעיר נמוכה מידי לטענת העירייה ולא יספיקו.

● ארז קמיניץ: "אחד הכישלונות הגדולים שלנו הוא פתרון בעיית הבדואים בנגב" | ראיון
● חילונים, חרדים וערבים: הניתוח של בנק ישראל חושף את הפערים