הכלכלן הסוציאל־דמוקרטי שעשוי לנצח את ארדואן בבחירות הגורליות בטורקיה

במערכת הבחירות בטורקיה, שבה הנושא הקריטי ביותר הוא כלכלה (56.1% מהאזרחים סבורים כך, לפי סקר מכון "מטרופול"), לא היה מופרך להניח כי המועמד שהאופוזיציה תעמיד לנשיאות יהיה כלכלן. בדיוק כפי שקרה במקרה של כמאל קיליצ'דראולו, ביורוקרט מאופק שצמח וטופח במשרד האוצר הטורקי, והגיע למעמד של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי עבור פקידים.

● הסקרים צופים מהפך בטורקיה, ואפילו כלכלת בחירות לא עוזרת לייצב את ארדואן בשלטון
● מירוץ החימוש נגד רוסיה: אסטוניה תרכוש מערכות נשק מישראל
● הפוליטיקאי הבכיר באיראן שמשלם את מחיר המשבר הכלכלי

לאחר שהבחירות הקודמות ב־2018 הסתיימו בניצחון מוחץ של הנשיא המכהן רג'פ טאיפ ארדואן מול מועמד האופוזיציה מוהארם אינג'ה, הפעם האופוזיציה נדרשה להגיע לתמימות דעים - ובסופו של דבר מי שנבחר הוא המנהיג של המפלגה הגדולה ביותר.

בבחירות הישירות לנשיאות (הסיבוב הראשון מתקיים היום (א'), אם אף מועמד לא ישיג 50% אז יתקיים סיבוב שני ב־28 במאי), קיליצ'דראולו מייצג "שולחן" של שש מפלגות, מכל קצוות הקשת הפוליטית רחבת היריעה במדינה. בראש ובראשונה, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) הסוציאל־דמוקרטית שבראשה הוא עומד.

 נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Shutterstock

המפלגה דוגלת בתורת הכמאליזם של אטאטורק, מייסד האומה, שהאידאלים הבולטים בה הם מודרניזציה וחילון. את אותה המפלגה כמאל ייצג גם בבחירות לראשות עיריית איסטנבול ב־2009 והפסיד בפער של קרוב לשמונה אחוזים. בסקירה מהירה, ניצבות מאחוריו המפלגה "הטובה" (İYİ) שהיא כמאליסטית לאומנית, המפלגה הדמוקרטית (DP) שהיא פרו־אירופית כמו שתיהן אבל ליברלית־שמרנית, מפלגת האושר (SP) האסלאמיסטית לאומנית, מפלגת הדמוקרטיה והקדמה (DEVA) ששואפת לדאוג לזכויות המיעוטים, ומפלגת העתיד (GP) שמבטיחה בכלל ליברליזם כלכלי תוך מתן דגש על שמרנות דתית לאומית.

נאום "אני אלווי" שגרף תמיכה כורדית

קיליצ'דראולו, לא מן הנמנע במטרה לקרוץ לקולות המיעוטים, חשף במהלך הקמפיין שלו כי הוא נמנה על העדה האלווית. מדובר במוסלמים שבדומה לשיעים רואים בעלי כיורשו של הנביא מוחמד. הם מתונים יותר, הטקסים שלהם שונים וכך גם הפילוסופיה שבמסגרתה גברים ונשים מתפללים במרחב משותף. האלווים שלרוב לא מספרים בראש חוצות על זהותם, זכר לשנים רבות של רדיפה, מונים - ככל הנראה - יותר מ־10 מיליון אזרחים שמגיעים מקבוצות אתניות שונות: רובם המכריע טורקים, אבל גם כורדים וערבים.

בסופו של דבר, אותו ההימור של קיליצ'דראולו הוביל לכך שלפחות בכל הנוגע לבחירות הישירות לנשיאות, מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) הפרו־כורדית הביעה בו תמיכה - והצטרפה לאותן שש מפלגות, גם אם מדובר בתמיכה מחוץ לקואליציה המסתמנת. אמנם המפלגה הזו מונה כעשרה אחוזים מהפרלמנט ומייצגת כחמישית מאוכלוסיית טורקיה, אבל הכורדים לא ששים להביע תמיכה במועמדים לנשיאות. "אלו הבחירות החשובות ביותר בתולדות טורקיה", הסביר מנהיג מפלגת העמים הדמוקרטית, מיטחט סנג'אר, לעיתון "סוזג'ו". "לכן, החלטנו לתמוך בקיליצ'דראולו".

לכאורה, זו בשורה חיובית לטורקיה שמאחורי מועמד האופוזיציה עומדות כמה מפלגות שונות ומגוונות, הן מבחינת מצע והן מבחינה דמוגרפית. אולם, אותו גיוון טומן בחובו גם תלות פוטנציאלית בכל אחת מהפאות שאמורות להרכיב את הממשלה המסתמנת. בניגוד לארדואן ששולט ביד רמה בקואליציה שלו שכוללת שתי מפלגות, כאשר זו שלו - מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) - היא הגדולה ביותר, קיליצ'דראולו עלול להתגלות כסחיט במיוחד לנוכח הפערים.

היסטוריה של התבטאויות אנטי־ישראליות

אותה האפשרות ללחוץ אותו על רקע פוליטי בולטת במיוחד בשל נוכחותו של שותפו הקואליציוני, מנהיג מפלגת האושר האסלאמיסטית - טמל קראמוללאאולו, שלפני כשבוע וחצי נשא דברים קשים מאוד נגד ישראל. "אם ברית האומה תעלה לשלטון, פרויקט ישראל הגדולה ייחסם", אמר. "אך, אם ארדואן יהיה בשלטון - המצב יימשך. זו דאגתנו". דמות נוספת שספק גדול אם תהפוך לפתע לפרו־ישראלית הוא מנהיג מפלגת העתיד, אחמט דבוטאולו, שבעת שכיהן כשר החוץ של טורקיה תחת ארדואן התרחש משבר המאווי מרמרה ב־2010.

ייתכן כי הצהרותיו של קראמוללאאולו ומורשתו של דבוטאולו לא היו מעוררות כל כך דאגה, לולא דברים שאמר קיליצ'דראולו בעצמו. מוקדם יותר החודש, קיליצ'דראולו אמר בנוגע לישראל כי העמדה שלו ושל עמיתיו ברורה, "אנחנו בצד של פלסטין". אז אמנם הסוגיה הפלסטינית משמעותית בטורקיה, על אחת כמה וכמה בתקופת בחירות, אבל דברים דומים נשמעו ממנהיג האופוזיציה הטורקית גם בעבר. במרץ 2021, למשל, הוא ביקר את ארדואן על רקע סוגיית חיסוני הקורונה. "אם המפלגה שלנו הייתה בממשלה", אמר קיליצ'דראולו, "אז היינו מעבירים מיליון מנות חיסון לפלשתינים".

הצהרות אנטי־ישראליות ניתן למצוא ישירות במפלגת העם הרפובליקנית. במאי 2021, המשטרה פשטה על מסגד בעיר גזיאנטפ, שבו התפללו 70 אנשים בניגוד לתקנות סגר הקורונה. דובר המפלגה תקף אז את מפלגת השלטון: "זה שימוש חסר פרופורציות בכוח, המשטרה פשטה על המסגד וריססה גז פלפל. האם זו ירושלים הכבושה? זו טורקיה".

הפיל שעל השולחן: המשבר הכלכלי

רבות דובר על המשבר הכלכלי המתמשך בטורקיה שכולל, בין השאר, שחיקה מאסיבית של הלירה הטורקית ואינפלציה דו־ספרתית גבוהה. ארדואן בעצמו נוקט בימים אלו בצעדי כלכלת בחירות, כמו חלוקת גז טבעי בחינם לאזרחים, והעלאות חוזרות ונשנות של שכר המינימום.

בעקבות כך, קיליצ'דראולו בנה תוכנית כלכלית לשיקום טורקיה שמונה 13 סעיפים שונים. במרכזן: הפסקת התערבות פוליטית בעצמאות מוסדות רשמיים, הבטחת משמעת תקציבית קשיחה, הקמת מועצת מיסוי שתבחן את שיטת המיסוי בטורקיה ויצירת מועצה כלכלית וחברתית כמוסד שמעוגן בחוקה.

אם מביטים בראייה היסטורית, מנהיג האופוזיציה הטורקית הוא אדם שמוכן להשקיע את כל מרצו במטרה לקדם סוגיות שהוא מאמין בהן. בשנת 2017, לדוגמה, חבר מפלגתו, אניס ברבראולו, נידון ל־25 שנות מאסר בשל מתן אינפורמציה לעיתון האופוזיציה "ג'ומהורייט". בתגובה, קיליצ'דראולו החליט לקיים את "צעדת הצדק" בת 450 ק"מ, מאנקרה לאיסטנבול, במחאה על אותו גזר דין.

במסגרת התהליך שעבר, כמאל הבין היטב כיצד לנהוג עם העם הטורקי. בסופ"ש האחרון, צעיר שהגיע לעצרת בחירות שלו בעיר קייסרי קפץ לבמה במטרה להצטלם עמו, והאבטחה במקום עצרה אותו. מנהיג האופוזיציה בחר בדרך אחרת, וביקש מהמאבטחים לאפשר לו להצטלם איתו. ההתנהלות הזו עשויה להסביר מדוע לא פחות מ־12 סקרים שונים מצביעים על ניצחון שלו, אף שרבים בטורקיה ומחוץ מפקפקים במערכת הדמוקרטית שלה. ובכל זאת, במיוחד בטורקיה, הנבואה ניתנה לשוטים.