הגדלת קצבאות האברכים מחייבת להשקיע בתעסוקת נשים חרדיות

הכותבת היא מתמחה בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ) הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה

הנשים החרדיות הן הקטר של הכלכלה החרדית. הן אלו שבמידה רבה קובעות את רמת ההשתכרות של משקי הבית. שיעור התעסוקה בקרבן שובר שיאים ועומד כיום על כ־81%. בקרב הגברים החרדים, השיעור עומד על כ־50%.

מכיוון שיעדי התעסוקה לנשים החרדיות הושגו, עיקר התקציבים כיום מופנים להגדלת שיעור השתתפותם של הגברים החרדים, אשר רחוקים מיעדי הממשלה.

הנשים החרדיות מתחתנות ויולדות בגילאים צעירים, והופכות במהרה למפרנסות העיקריות מתוך כוונה לאפשר לבן זוגן ללמוד - לשם הקמת בית של תורה. בשל כך, הלחץ המוטל עליהן גדול מאוד. לכן, הן עלולות לההפך מטרה קלה לכוח עבודה זול.

מרוויחות שכר נמוך

ואכן, שכרן של נשים חרדיות נמוך באופן יחסי לחברה הכללית. בשנת 2018 הכנסתן הממוצעת היתה קטנה בכ־30% מהכנסתן של יהודיות שאינן חרדיות. הסיבות לפער הינן היקף אחוזי המשרה ותחומי העיסוק: רק 37% מהחרדיות מועסקות במשרה מלאה, לעומת 59% מהיהודיות שאינן חרדיות. בנוסף, 41% עוסקות בחינוך, לעומת 19.5% מהיהודיות הלא חרדיות. כמו כן, רובן מועסקות דרך עמותות פרטיות של מפלגות הציבור החרדי, המאופיינות בשכר נמוך ובתנאים סוציאליים ירודים.

שינוי היעדים

מכיוון שהחרדיות הן הסקטור שהכי מעורב בשוק העבודה מקרב הציבור החרדי, על המדינה לפעול לשיפור במצבן התעסוקתי. עליה לקבוע יעדים של הגדלת הכנסה משמעותית אצל הנשים החרדיות. ניתן לעשות זאת על־ידי שיפור איכות ההוראה בסמינרים לבנות, אשר אינם מותאמים כיום להכנה ללימודי ההשכלה הגבוהה, במקביל לשיפור איכות ההכשרות המקצועיות. בנוסף, יש לעודד את הנשים החרדיות לפנות למוסדות להשכלה גבוהה, אשר יגדילו את סיכוייהן לעבוד בשוק העבודה הכללי. בכך יגדל גם פוטנציאל ההשתכרות שלהן. על המדינה לעודד אותן לגוון את התמהיל הענפי של העסקתן, אשר עשוי גם הוא להעלות את שכרן. אמצעי נוסף הוא סבסוד למעונות היום, אשר יסייע לנשים החרדיות וגם ללא חרדיות, להגדיל את היקף המשרה שלהן.

הגדלת תקציבי האברכים מחייבת בחינה של מעבר מיעדים להגדלת תעסוקת הגברים החרדים ליעדים הנוגעים לתעסוקה איכותית יותר עבור נשים חרדיות. בתוך כך, יש להקצות יותר תקציבים לטובת שיפור איכות ההכשרות עבורן, לעודד מעסיקים בתעשייה ובהייטק להרחיב את שילובן, ולפעול לקידום גיוון של תחומי עיסוקן במקביל לצימצום ההסללה למקצועות החינוך. על המדינה להשקיע משאבים גם בהתמודדות עם חסמים תרבותיים בקהילה החרדית, אשר מסתייגים מהרחבת השתלבותן של הנשים החרדיות בלימודים אקדמיים, לצד העדפה לשילובן בתעסוקה במסגרות הקהילתיות של הציבור החרדי.

השקעה והתמודדות עם האתגרים הללו יסייעו להגדלת פוטנציאל ההשתכרות של הנשים החרדיות ושל משפחותיהן, וככלל למימוש כישוריהן המקצועיים והאישיים.