מראות שטרם ראינו: האם חד קרן או מרכז פיתוח בהייטק בסכנת סגירה?

בשבועות האחרונים, וביתר שאת מאז סוף חג הפסח, חזרו גלי הפיטורים בענף ההייטק הישראלי לאחר דעיכה מסוימת. בחודש מרץ התופעה דעכה, לאחר חורף סוער במיוחד שכלל אלפי עובדים שפוטרו בחודשים ינואר ופברואר.

● בשנת המשבר: עובדים בהייטק הישראלי מימשו אופציות ברווח של יותר ממיליארד דולר ב-2022
● בטווח קורקינט: כך תרם המשבר בהייטק לצניחה במכירת הדירות בת"א

עם זאת, בשבועות האחרונים נראה שגל הפיטורים מרים שוב את ראשו בחזרה עם סבבי קיצוצים, הן בישראל והן בעולם, בענקיות הטק ביניהן מטא (פייסבוק) ואמזון, חדי קרן כמו ראפיד, ביג פנדה, וסניק, וסגירה של מרכזי פיתוח זרים, כמו חברת שירות האחסון דרופבוקס, יצרנית משחקי פיפ"א אלקטרוניק ארטס (EA), וחברת מוצרי התעשייה קורנינג.

מה שמסתמן כגל פיטורים חדש, הוא רק הרביעי במספר בשנה האחרונה. למעשה, הגל נמשך כבר יותר משנה, עם יותר מ־10,000 עובדים ישראלים וזרים שפוטרו מחברות ישראליות מאז מאי שעבר, כך לפי אתר "לסטארטאפ". הגל הראשון הגיע לשיאו ביולי 2022, השני בנובמבר 2022, השלישי בינואר השנה, עם השיבה מעונת חגי סוף השנה, והנוכחי שהחל באפריל. לא מדובר בגל הגדול מבין אלה שפקדו את ענף ההייטק, אך סביר להניח שהשיא עוד לפנינו. הפעם, ייתכן ואף נחזה במחזות שטרם ראינו במשבר האחרון: חדי קרן או מרכזי פיתוח גדולים נסגרים, ומאות עובדים שמשתחררים בין יום לשוק העבודה.

"ייתכן ונראה אפילו סגירה של חברות גדולות"

גלי הפיטורים השונים בענף ההייטק לוו עד כה בזרמי העומק שגרמו להם עוד כאן איתנו ולזמן רב: הריבית המטפסת בארה"ב, הקיטון בצריכה הפרטית והארגונית, הבריחה של קרנות הגידור מהשקעות טכנולוגיה והמהפכה המשפטית.

"אם מסתכלים על ביצועי חברות הטכנולוגיה אל מול היעדים שהעמידו לעצמן, הרי שהרבעון הראשון של 2023 היה גרוע", אומרת לגלובס סיוון שמרי־דהן, שותפה־מנהלת בקרן קומרה, שמשקיעה בחברות צמיחה ישראליות. "רבות מהחברות הושפעו ישירות מההאטה בשוק הגלובלי, ובנוסף לכך, שוק ההשקעות בטכנולוגיה הצטמק לממדים שלא ראינו מאז 2018, עם 1.7 מיליארד דולר בלבד שהושקעו בכלל החברות ברבעון הראשון - זאת בהשוואה ל־5.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. זה אומר שחברות שסמכו על כך שיוכלו לגייס כספים נוספים נתקלות כעת במציאות אחרת לגמרי".

"ועל כל זה", מוסיפה שמרי־דהן, "ישנם גם הגורמים הייחודיים לישראל: עצירת הגיוסים של חברות ההייטק היא משמעותית יותר מאשר בשאר שוקי הטכנולוגיה, כך שההשפעה של המהפכה המשטרית היא ברורה. היא מייצרת תנועת מלקחיים שמספקת לנו תחזית פסימית לגבי החודשים הקרובים".

לדבריה, בתקופה הזו התחדדה למשקיעים ההבדלה בין חברות עם מודל עסקי מוכח שיצאו מהמשבר הזה מחוזקות, לבין חברות שרצו קדימה בעיקר בהתבסס על משקיעים לא מקצועיים שהגיחו לכאן במהלך שנת 2021, לאור הגאות בשווקים. "בנוסף, קמו בישראל חברות סייבר רבות שיושבות על אותה המשבצת העסקית, כך שללא ספק לפנינו נמצאים כמה חודשים קשים שיכללו את המשך גל הפיטורים, מיזוגים ורכישות בין חברות - וייתכן ונראה אפילו סגירה של חברות גדולות".

מספר המפוטרים מתחילת השנה גבוה מכל 2022

חלק מתהליכי הפיטורים הנרחבים כוללים ארגון מחדש וצמצום וסגירת מחלקות. בחברות הטכנולוגיה בעולם פוטרו בארבעת החודשים שחלפו מאז תחילת השנה למעלה מ־186 אלף עובדים, מספר גבוה משמעותית ביחס למספר המפוטרים בחברות הטכנולוגיה העולמיות בכל השנה שעברה - 164.5 אלף איש, כך על פי אתר Layoffs.fyi המונה את הפיטורים מאז פרוץ מגפת הקורונה.

בישראל פוטרו 3,376 עובדים מתחילת 2023, זאת ביחס ל־7,948 העובדים שפוטרו לאורך 2022 כולה. אם קצב הפיטורים ימשיך כך, הוא יגיע למעל מ־13 אלף בסך הכול עד סוף השנה.

באותה נשימה, על אף הטלטלות בענף, יש לציין כי מצבת העובדים בהייטק כיום גדולה ביותר משליש לעומת 2019, כך עולה מנתוני הלמ"ס. גם השכר הממוצע של עובדי ההייטק הישראלים הגיע לשיא של כל הזמנים וחצה בחודש מרץ את רף ה־30 אלף שקל כשהוא מתייצב על 30,241 שקל. עם זאת, בשל האינפלציה בשנה האחרונה, השכר הריאלי בהייטק נמוך מעט מהשיא שהוא הגיע אליו בפברואר 2022. גם מספר משרות השכיר במגמת התאוששות, ועומד על כ־377 אלף, עלייה של 3.8% לעומת פברואר 2022.

האתגר של החברות: לצמוח כנגד כל הסיכויים

בשנה שעברה העריך בנק ההשקעות מורגן סטנלי כי שיאו של המשבר בשוק חברות ההייטק הפרטיות יגיע ברבעון השני והשלישי של 2023 - תחזית קודרת שהולכת ומתגשמת כעת. הסיבה: רוב חדי הקרן, חברות הצמיחה וחברות הסטארט־אפ הקטנות, גייסו את הונן ב־2021 או בתחילת 2022, ועל מנת להמשיך ולהתקיים, עליהן לגייס הון נוסף בחודשים הקרובים - שהצטמק בשיעור של 70% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

אם לא די בכך, הרי שכדי להמשיך ולהפגין צמיחה בשווי שלהן כלפי העובדים והלקוחות, עליהן לעשות זאת בשווי גבוה - אתגר שכמעט בלתי אפשרי כיום. חברות שמבקשות לגייס הון רב, נאלצות להתפשר על שווי נמוך, כפי שקרה במקרה של סייבריזן הישראלי, בעבר חד קרן בשווי שהתקרב ל־3 מיליארד דולר, שגייס 100 מיליון דולר כדי להתקיים במתכונת הנוכחית שלו, אך בדרך הפחיתו המשקיעים כ־90% משוויו.

שחר כהן, מייסד ושותף בקרן לוסיד קפיטל, סבור שהשיא עוד לפנינו: "הפיטורים עושים טוב לשווי החברות, ולראייה מחיר מניית פייסבוק עלה פי שלושה לאחר קיצוצים של 20% מהעובדים. מצד שני, שווי החברות עדיין נמוך משמעותית ביחס לשיא, מה שאומר שעוד נראה סיבובים בירידות שווי, פיטורים וחברות שייסגרו".

אמנם דוחות הרבעון הראשון של ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, מטא או גוגל הותירו אופטימיות בקרב האנליסטים, אבל לטענת כהן, הן לא צפויות להקרין על החברות הפרטיות בטווח הקצר. "ההתאוששות בשוק ההון מטעות, כיוון שהמדדים בנויים מעיקרן מחברות גדולות והריביות ימשיכו לעלות", הוא אומר. "אבל גם אם הן יתייצבו או ירדו - לכולם ברור שחברות ההייטק, ובפרט החברות שמשרתות ארגונים (חברות SaaS - א"ג, מ"ו) המהוות את החלק הארי של ההייטק הישראלי, לא יחזרו לשווי הקודם שלהן - המיתון כבר כמה רבעונים בא לידי ביטוי בהוצאות של החברות, ועם קריסת הבנקים בארה"ב הוא כבר מתחיל להשפיע על הצרכנים הפרטיים".

תירוץ ושמו בינה מלאכותית

בניסיון להסביר את הטלטלות העמוקות בתעשייה, תולים המנהלים המפטרים את האשמה במספר גורמים מרכזיים הכוללים את עליית הריבית, וכנגזרת מכך האטת הפעילות הכלכלית העולמית והגברת אי־היציבות, כמו גם אי־היציבות הפוליטית ואף שינוים רגולטוריים.

לאחרונה נוספה סיבה אחרת למניין הסיבות לפיטורים בענף - הבינה המלאכותית, שעשויה בעתיד הקרוב להפוך פרויקטים בחברות ללא רלוונטיים. הגדיל לעשות מנכ"ל IBM ארווינד קרישנה שהשהה גיוסי עובדים לתפקידים שיוכלו להתבצע באמצעות בינה מלאכותית בשנים הקרובות, כמו תפקידים בתחום משאבי האנוש או ניהול כספים. כיום, הוא מודה, מספר העובדים בחברה בתחום הזה מגיע ל־26 אלף החברה, ובתוך חמש שנים הוא צופה החלפה של 30% מהם, בין השאר הודות לשימוש בבינה המלאכותית.

יוראי פיינמסר, שותף מנהל בקרן דיסרפטיב AI, התמחה בהשקעה בחברות בתחום הבינה המלאכותית, רבות מהן גם בתחום הבינה היוצרת. לדעתו, השימוש בבינה מלאכותית אינו סיבה מיידית לביצוע גלי פיטורים: "המוצרים האלה לא מחליפים עובדים לגמרי ובוודאי לא עובדי ידע ומומחים, אלא מייעלים את המרכיבים השיגרתיים. ייקח עוד זמן עד שבינה מלאכותית תוכל להחליף עובדים, וכאשר זה יקרה, מדובר יהיה תחילה בעובדים שמבצעים מטלות פשוטות יותר, ולא על עובדי הידע המתוחכמים. חברות מפטרות עובדים במעטפת התומכת וכאשר מדובר במפתחים - הדבר קורה בעיקר היכן שהחברות מרגישות כי ניתן להתייעל".