ארנקים דיגיטליים יוכלו לשלם ריבית על פיקדונות: "לגלגל את הרווחים לציבור"

שינוי משמעותי בחוק ההסדרים: הוועדה למיזמים ציבוריים החליטה הערב (ה') להסיר מחוק ההסדרים את הסעיף האוסר על ארנקים דיגיטליים להציע ריבית על הפיקדונות. במהלך הדיון בנושא, במסגרתו הביעו נציגי בנק ישראל התנגדות למהלך בטענה כי מי שרוצה להציע ריבית צריך לקבל רישיון של בנק, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל, כי "יש כאן התערבות בוטה בפעילות העסקית של החברות. הטענה המרכזית של בנק ישראל שזו לא מטרת החוק ואי אפשר לדון בזה. מי שמגדיר את מטרת החוק היא הכנסת. אנחנו מעוניינים להגביר את התחרות וגם לגלגל את הרווחים שממילא קיימים, לציבור".

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, הסביר בדיון כי החוק מנסה לעודד את התחרות והחדשנות בשוק התשלומים ומעודד כניסת שחקנים חדשים עם רגולציה קלה. "צריך לזכור כי השוק הזה הוא ריכוזי. לגבי ריבית על פיקדונות, זה סיפור על חסכונות של הציבור ולפתוח את כל השוק הזה לתחרות ולאפשר לציבור לקבל תשואה נאה על החסכונות שלו, זה תחום אחר לגמרי הדורש רגולציה אחרת. זה לא מקרי שברגולציה האירופאית לא משלמים ריבית על ארנקים. אם בכל זאת גוף רוצה לשלם ריבית הוא יכול לבקש רישיון - להפוך להיות בנק".

עו"ד טידה שמיר, יועצת משפטית לבנק ישראל, טענה כי החוק בכללו עוסק בהגדרה של שירותי תשלום ולא במקרה לא מוזכר העיסוק בניהול פיקדון. "יש רצון לעודד תחרות ובצדק ויש הרבה הסתייגויות מהתנהלויות של הבנקים. לתת אשראי וגם לנהל פיקדונות זה בהגדרה בנק". היא ציינה עוד כי זה שיש כל מיני דרכים להבטיח את כספי הלקוחות, לא נותן מענה מספיק לסיכונים שיש לפעילות לקבלת פיקדונות ומתן אשראי כאחד. "נכון שרוצים לדאוג דווקא לאוכלוסייה שקשה לה שאינה מקבלת את הריבית על הפיקדונות. קל לומר את זה והנזקים שנגרמים אחר כך מרגולציה לא מתאימה מזיקה בסוף בדיוק לאוכלוסייה זו. יש להגן עליה מפני הסיכונים שיש בכך".

מנגד, עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים לשעבר ומי שעמד בראש "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים", אמר כי הוא "מתחלחל מחלק מהנימוקים.

"המטרה של החוק היא עידוד התחרות לא רק בתחום התשלומים, חד משמעית. הנושא של תשלומים לא מנותק בתחרות בבנקאות. חברת תשלומים שתיתן ריבית על כסף שנמצא בחשבון השוטף של החברה ולהשוות את זה לבנק, זה דבר מגוחך ביותר מפני שאין אפשרות למינוף כי זה לא קיים כאן. מבחינה משפטית, אנחנו מגיירים את ההוראות מחו"ל בהתאם לאופי השוק המקומי. מדברים על מק"מ וקרנות כספיות, כאשר רוב המכריע של הציבור משקיעים את הכספים שלהם בפיקדונות בריביות אפס. עכשיו בהעלאת הריבית מטעם הנגיד, שהיא מוצדקת, זה בולט במיוחד. אז מתגלה כוח השוק הבנקאי שמגדיר את ריביות החובה בגבהים וריביות הזכות מתגמדות". האיסור על חברות התשלומים לתת ללקוחות שלהם זה עוול חברתי - כלכלי מהשורה הראשונה", אמר שטרום.

הוא התייחס לדבריה של היועמ"ש לבנק ישראל: "שאל אותך יו"ר הוועדה, מדוע את שומרת רק על זה שלא יתקרבו לבנקים. בשם איזה ערך צריכה חברת התשלומים לשמור כסף לקבל עליו ריבית ולא לתת גרגר ממנו ללקוח? חוץ מהסגת גבול המקצוע של הבנקים. איך את דואגת לאזרחים בחוק שאת ניסחת אותו".

עו"ד שמיר השיבה לשטרום וציינה כי "צריך פעם אחת להפסיק את ההסתה הזו. אנחנו משרתי ציבור ודואגים לכסף של האזרח. לא להגביר את הרווחיות של הבנקים, זו הסתה מספיק לומר את זה. הסיכון של האזרח הוא הרבה יותר גדול מאשר הרווח המינימלי שיקבל".