לטובת כולנו, הגיע הזמן להשקיע משאבים בצעירים הערבים

הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

קבוצת הצעירים בכל חברה הם פני העתיד של אותה חברה, וכך גם בחברה הערבית. הם מתמודדים עם מכלול מורכב של מאבקים יומיומיים, בכל התחומים, בניסיון לייצר עתיד טוב לעצמם, לקהילה ולכלל החברה.

הם בוגריה של מערכת חינוך הערבית, הסובלת מלא מעט פגמים וחוסרים כי היא מתוקצבת באופן לא שוויוני ביחס למערכת החינוך הממלכתית העברית והממלכתית־דתית. חלק אחר נובע מניהול כושל של השלטון המקומי ואי יכולתם של הרשויות המקומיות הערביות לממן פעילויות חינוך נוספות. פגם נוסף קשור לאיכות ההוראה בחינוך הערבי ושיטות הוראה מיושנות.

אפיק השקעה מרכזי

המעבר של צעירים ערבים מהתיכון אל הבגרות הצעירה (גילאי 24-18) מציב אותם מול אתגרים מורכבים. אין מסלול מערכתי כמו שיש עבור רוב הצעירים היהודים (צבא, שירות לאומי/אזרחי או למידה בישיבות). יש הסכמה רחבה בחברה הערבית שאפיק ההשקעה המרכזי שנשאר כדי להצליח ולהשתלב בחברה הינו רכישת השכלה ומקצוע.

אך רבים מהצעירים לא מצליחים. בשנת 2021, אחוז הצעירים הערבים שלמדו עד 10 שנות לימוד עמד על 6.2%, לעומת 1.5% בקרב היהודים בני אותו גיל. הצעירים הערבים שמצליחים לעבור את מחסום הבגרות האיכותית (42.7%, לעומת 56.2% בחינוך העברי) ומחסום ציון הפסיכומטרי (בשנת 2021 היה ממוצע ציון פסיכומטרי לנבחנים בערבית 495, לעומת 579 לנבחנית בעברית), לא מצליחים לעבור את מחסום השפה.

רבים מהצעירים הערבים שלא מצליחים להמשיך בלימודים, מנסים להשתלב בשוק העבודה (כ־35%, לעומת כ־67% בקרב הצעירים היהודים באותם גילים), ובדרך כלל יעבדו בעבודות מזדמנות, לא מתגמלות, הכרוכות בעבודה פיזית או מכירות ובשכר הנמוך משכר המינימום. בשנת 2021 עסקו 35.9% מן הצעירים הערבים במשלחי יד ניהוליים, אקדמיים, חופשיים וטכניים (לעומת 57.2% מהיהודים) 29.5% היו פועלים מקצועיים (לעומת 8.4% מהיהודים), 22.1% עסקו בפקידות, מכירות ושירותים (לעומת 26.6% מהיהודים) ו־7.1% היו פועלים בלתי מקצועיים (לעומת 2.7% מיהודים).

בעקבות האפשרויות המוגבלות של הצעירים הערבים, רובם בסכנה גדולה ליפול אל "מלכודת העוני", שממנה יהיה להם קשה לצאת בהמשך. לכן, ולאור מבנה שוק העבודה בחברה הישראלית ושיקולי עלות־תועלת רציונליים של אותם צעירים, אחוז גדול מהצעירים הערבים בוחרים להישאר מחוץ לשוק העבודה. זה פשוט לא "שווה" להם. אחוז חסרי המעש בקרב הצעירים הערבים בשנת 2021 היה גבוה פי שלושה מאשר בקרב צעירים יהודים. דוח מבקר המדינה האחרון שיצא לפני מספר ימים, מדווח על "מתאם חיובי בין חוסר מעש לבין רמת פשיעה".

הצעירים הערבים בכלל, אך במיוחד קבוצה זו של צעירים ערבים חסרי המעש, מהווים אתגר גדול הדורש התייחסות מיוחדת של כל הרשויות ומשרדי הממשלה. לטיפול במצבם של הצעירים הללו יש השפעה גדולה גם על הקונפליקט היהודי־ערבי, אי־השוויון בחברה, מבנה שוק העבודה והתפשטות האלימות והפשיעה במדינה. חברה החפצה בעתיד טוב לה ולצעיריה, נדרשת להתמודד ולתת מענים לצעירים אלו - והכוונה כאן היא לכלל החברה הישראלית, ולא רק הערבית. כי כולם ירוויחו.

פגיעה באיכות החיים

התפשטות הפשיעה, האלימות והנשק הלא חוקי לא משפיעה רק על החברה הערבית, אלא פוגעת גם באיכות החיים ובביטחון האישי של היהודים. בנוסף, צמצום תופעת חוסר המעש בקרב צעירים, משמעותה לשאוף לשילוב של צעירים אלו בלימודים ובשוק העבודה, מה שישפיע על העלאת הפריון. מבקר המדינה מציין ש"אומדן הנזק הפוטנציאלי מתופעת הצעירים הערבים חסרי המעש על פי חישוב מבקר המדינה הוא כמיליארד שקלים בשנה" (!).

במקביל, צריך להמשיך ולנהל מאבקים אזרחיים לשינויי מדיניות והקצאת משאבים לתוכניות עבודה מקיפות שיאפשרו מימוש הפוטנציאל הקיים בכל צעיר וצעירה. מאבקים אלו יכולים להשפיע על כיווני מדיניות שיובילו ליותר השקעת משאבים ביצירת מסגרות תומכות בצעירים ערבים, מעבדות ללימוד עברית (ואנגלית) בכל בית ספר, וביצוע התאמות בתוכניות הלימודים והכשרת הצוותים החינוכיים. בנוסף, יש לתמרץ מעסיקים יהודים לקלוט צעירים ערבים בליווי תהליכי הכשרה מותאמים. זה לא רק למענם, אלא למען כלל החברה הישראלית.