ההייטק מושפע מעמדות המשקיעים והשפה של הפוליטיקאים

הכותבת היא חברת סגל במימון באוני' העברית ויועצת לגופים ממשלתיים ועסקיים

מה מצב ההייטק בישראל בחודשים האחרונים? לא מזהיר. מתחילת 2023 עלה מדד תל אביב טכנולוגיה ב־0.94%, ואילו מדד הנאסד"ק עלה ב־14.89%. כלומר בפרק זמן של כ־4 חודשים נפתח פער של כ־14% בין תשואות שני המדדים. כיון שמעל לרבע מתקבולי מס הכנסה בישראל מגיעים מחברות ההייטק, אין ספק שיציבותן חשובה מאוד ליציבות המדינה, והתכווצותן היחסית מטרידה מאוד.

ההצטמקות והפגיעה בחברות ההייטק בישראל באה לידי ביטוי בדרכים שונות: יזמים ישראלים בוחרים לאגד את החברות שהם מקימים בארה"ב ולא בישראל, משקיעים מבטלים פגישות עם חברות הייטק, היקפי הגיוס של חברות הייטק בישראל צנחו, עובדים מפוטרים ומרכזי מחקר של חברות בינלאומיות נסגרים. התופעות האלה חזקות במיוחד בישראל בהשוואה למדינות אחרות. כמו כן, חלק מבכירי ההייטק בישראל בוחרים להשקיע חלק משמעותי מזמנם וממרצם בקידום התנגדות לרפורמה המשפטית (גם כאשר הדבר בא במידה מסוימת על חשבון ניהול החברות שבראשן הם עומדים) וגם קיים חשש מבריחת מוחות.

אמון זה הכל

מחקרים שונים מראים כי איתנותה של מערכת פיננסית של מדינה תלויה בכך שהציבור, העובדים, ובפרט המשקיעים יאמינו ויבטחו במערכת הפיננסית. בשנה שעברה פורסם על ידי Meeuwis, Parker, Schoar, & Simester, מאמר מעניין בו החוקרים הראו כי לאחר שטראמפ נבחר כנשיא ארה"ב, משקי בית רפובליקניים הגדילו את החשיפה שלהם למניות, וביצעו השקעות מסוכנות יותר. מחקר זה ממחיש כי משקי בית רפובליקניים היו מוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר כיון שהאמינו בממשל, ולכן הם היו אופטימיים יותר לגבי סיכויי ההצלחה של חברות אמריקאיות (גם כאשר הן היו בסיכון גבוה יחסית). המחקר מראה כי מי שמאמין בממשלה יהיה פתוח יותר לבצע השקעות בחברות בעלות סיכון גבוה הפועלות באותה מדינה.

חברות הייטק הן מטבען חברות בעלות סיכון גבוה, וכל שכן כאשר הן פועלות בישראל. מהמחקר שנזכר לעיל אפשר ללמוד שמשקיעים ירצו להשקיע בחברת הייטק אם הם יאמינו ויבטחו (לא רק בחברה, אלא גם) בממשלה של המדינה בה פועלת החברה. לכן, חשוב מאוד לפעול להחזיר את אמון המשקיעים והעובדים בחברות ההי־טק, כולל את האמון של אלו שמתנגדים לרפורמה המשפטית. במידה והמשקיעים לא יבטחו בממשלה הם לא ירצו להשקיע בחברות ישראליות, ובטח שלא בחברות בעלות סיכון גבוה במיוחד - חברות ההי־טק (בישראל).

השפעה ישירה וממשית

שחקנים מרכזיים בהשבת אמון המשקיעים הם הפוליטיקאים, ואולי במידה מסוימת גם פקידי הממשלה. על הפוליטיקאים לפעול בגישה מכילה ומכבדת, ולא מתריסה, גם כלפי מי שמחזיק בדעה שונה מהם, כדי לא לנכר ולהרחיק משקיעים המחזיקים בדעות פוליטיות הפוכות.

מחקרים שונים הראו שטון הדיבור של פוליטיקאים/פקידים ממשלתיים משפיע באופן ישיר על הכלכלה/ שוק ההון. לדוגמה, במחקר של Gorodnichenko, Pham, & Talavera שפורסם השנה נמצא כי כאשר יו"ר הפד השתמש/ה בטון דיבור חיובי במסיבות עיתונאים, ה-500 S&P עלה כתוצאה מכך. כמובן, שלעיתים קרובות ישנן אי־הסכמות משמעותיות בין פוליטיקאים ו/או פקידים ממשלתיים שונים. אך אי־הסכמות אלה מובילות לחוסר יציבות ולחוסר ודאות, ויש לכך מחיר כלכלי. כפי שניתן לצפות, מחקרים שונים הראו כי כאשר קיימת חוסר ודאות פוליטית הנכונות של משקיעים להשקיע יורדת ושוק ההון נפגע.

לכן, גם כאשר קיימות אי־הסכמות, דיבור מכבד וחיובי, וחתירה למתן ודאות למשקיעים, מגדילים את הנכונות של משקיעים להשקיע וממריצים את הכלכלה. נקווה שההנהגה הפוליטית־ממשלתית תשאף ותצליח ליישם יעדים אלו.