כל מספר זוכה ואפילו באוצר מבולבלים: הכאוס מאחורי הכספים הקואליציוניים

רק לפני שנה וחצי, כשממשלת בנט־לפיד אישרה את תקציב המדינה, יושב ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו תקף את חלוקת הכספים הקואליציוניים. "לא רק שלפיד בנט וליברמן לא ביטלו את הכספים הקואליציונים, הם הכפילו אותם", אמר נתניהו על בימת הכנסת. "עם הכסף המבוזבז הזה אתם קונים קולות של ח"כים". אבל בשנה וחצי שעברו מאז, יושב ראש האופוזיציה הפך לראש הממשלה, ובכיסא החדש ישן הזה נתניהו מתכוון להעביר בסוף החודש תקציב חדש שבו הכספים הקואליציוניים לא יוכפלו פי 2 - אלא כמעט פי 7. אם סוכמים את כלל הסעיפים במסמך שפרסמה הממשלה ליישום ההסכמים הקואליציוניים מגיעים לנתון אסטרונומי - כ־20 מיליארד שקל.

● הממשלה אישרה תוכנית להגדלת תשתיות יצוא הגז הטבעי למצרים 
● הבוקר: ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של נתניהו, יעיד בתיק 2000 

באגף תקציבים במשרד האוצר מסבירים שהסכום הכולל של הכספים הקואליציוניים לא מגיע ל־20 מיליארד שקל, אבל גם לא מוכנים להסגיר את הסכום הנכון. לדבריהם, אין עדיין הצעה סופית, ורק כשיוגש המסמך בגרסתו האחרונה לממשלה ניתן יהיה לדבר על המספרים. כך, הכאוס מאחורי הכספים שמחלקים בניהם הפוליטיקאים חוגג - ומסך עשן מסתיר את הסכומים מעיניי הציבור.

אם לא די בכך, בימים הקרובים עד להשלמת העבודה באוצר על הצעת התקציב הסופית לממשלה, הכספים הקואליציוניים צפויים רק לגדול בצל לחצים של חברי קואליציה. בכירים לשעבר באוצר מעידים שבשנים קודמות המצב היה הפוך: לאחר הסיכום בממשלה על מסגרת הכספים הקואליציוניים, אגף תקציבים פעל לצמצם ככל הניתן את ההצעה הסופית. הפעם, באגף תקציבים לא הצליחו לעמוד בפרץ, וכנראה שגם לא זכו לגיבוי הנדרש לצורך כך משר האוצר. כעת, מי שיבחן את טיוטת ההצעה הנוכחית מול טיוטות ראשוניות יותר יגלה סעיפים חדשים כמו תוספות לאתרי מורשת וקברי צדיקים.

באגף התקציבים לא מתגאים

גורמים בתוך אגף תקציבים לא מתגאים בעבודה שנעשתה עד כה. בעוד שהמצגות הרשמיות של האגף לקראת התקציב עוסקות בחשיבות של הגדלת השתתפות גברים חרדים בשוק התעסוקה, הכספים שהם מעבירים כעת ישמשו לתמרוץ גברים חרדים להישאר בישיבות ועידוד מוסדות חינוך בהם לא מלמדים מתמטיקה ואנגלית. סמוטריץ', אגב, טוען שהתקציב כולל עשרות מיליארדי שקלים לעידוד חרדים להשתתפות בשוק העבודה, אם כי קשה למצוא לכך עדות בסעיפים.

בסוף פברואר אישרה הממשלה את מסגרות התקציב, ובתוך כך נקבעה מסגרת של 12.5 מיליארד שקל לחלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב הדו־שנתי ל־2023־2024 - 5.3 מיליארד בשנה הנוכחית ועוד 7.2 מיליארד שקל בשנה הבאה. כעת ההצעה, שתעלה לדיון כנראה בשבוע הבא בישיבת הממשלה, מציעה לפי הנתונים בטיוטת ההצעה להגדיל את הסכום בכ־7.5 מיליארדי שקלים נוספים.

היקף חסר תקדים או ממוצע?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בסמוך לאישור התקציב בממשלה שהיקף הכספים הקואליציוניים בתקציב דומה לממוצע בשנים הקודמות. כעת כבר ברור שמדובר בחלוקת כספים קואליציוניים חסרת תקדים בכמה היבטים שונים: סך ההיקף שלהם, הפריצה של המסגרת המקורית שהייתה גבוהה בפני עצמה, ובמיוחד הייעוד של הכספים. מרבית הכספים יועברו למטרות מגזריות חרדיות או דתיות, כאשר מהרשימה בולטות בהיעדרותן תוכניות שמיועדות לרווחת הציבור כולו.

אז איך טוען סמוטריץ' שההוצאה על כספים קואליציוניים לא השתנתה בממשלה הנוכחית? ייתכן שהוא עורך חישוב "מרחיב", שמשקלל לתוכו גם סעיפים שלא הוגדרו ככספים קואליציוניים, אלא כחלק אינטגרלי מהתקציב. לזכותו ייאמר כי ההגדרה של הכספים הקואליציוניים אינה מוחלטת. כספים שמועברים כתוצאה מהסכם קואליציוני, אבל מנותבים לכלל החברה ולא באופן מגזרי מצומצם, יכולים להיצבע ככספים "רגילים", שאינם קואליציוניים. לכן, לעיתים קשה להשוות בין היקף הכספים בפועל.

עם זאת, הנתונים הרשמיים מאפשרים השוואה מסוימת: לפי נתוני אגף תקציבים, בממשלות נתניהו הקודמות היו הסכומים נמוכים משמעותית. ב־2015 הוקצו כספים קואליציוניים בהיקף של 2.1 מיליארד שקל וב־2016 גדלו ל־2.7 מיליארד שקל. אבל אז הגיע קביעה של היועמ"ש דאז יהודה ויינשטיין, לפיה בעת אישור תקציב מדינה יידרש פירוט מלא של הכספים הקואליציוניים. באותן שנים חשבו שההנחייה תביא לצמצום הכספים הקואליציוניים, מאחר שהפוליטיקאים לא ירצו לחשוף את הדרישות המגזריות שלהם. ואכן, בשנים 2017־2018 הסכומים ירדו ל־1.5 מיליארד שקל ו־1.4 מיליארד בהתאמה (מ־2019 ועד 2021 לא עבר תקציב חדש).

אבל אז, עם הקמת ממשלת בנט־לפיד, חזרו הכספים הקואליציוניים למסגרתם המקורית, עם 2.9 מיליארד שקל לשנים 2021־2022. כעת, הסכומים הללו פשוט ממשיכים לגדול, ללא בקרה מקצועית ונראה גם שללא חשש מביקורת ציבורית. נציין, כי גם לפיד, לפני שעלה לשלטון, ביקר את המנגנון והבטיח לבטל את הכספים הקואליציוניים - דבר שלא נעשה.

הניצחון של אורית סטרוק והמפלגות החרדיות

לדרישת המפלגות החרדיות, חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב הקרוב תכלול תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתמיכה בישיבות חרדיות, 125 מיליון שקל לתמיכה בתרבות יהודית חרדית, 160 מיליון שקל להקמת מבני דת, 160 מיליון נוספים למוסדות הפטור בחינוך החרדי ועוד תקציבים רבים שיועברו למגזר.

סעיפים אחרים בטיוטת חלוקת הכספים הקואליציוניים פונים לקהל של מפלגת הציונות הדתית, שבראשה עומד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. כך למשל, המשרד למשימות לאומיות, בראשות השרה אורית סטרוק מסיעתו של סמוטריץ', יזכה לשורה ארוכה של תקציבים. בהם, 404 מיליון שקל להתיישבות, 100 מיליון שקל לתרבות יהודית, 60 מיליון שקל לזהות יהודית ועוד סעיפים רבים.

גם מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לא קופחה בחלוקה. בטיוטה נכתב כי למשרד לביטחון לאומי יוקצו 302 מיליון שקל בשנת 2023 ו־880 מיליון שקל בשנת 2024, "לצורך קידום תוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי", אשר תכלול בין היתר הרחבה וחיזוק של משמר הגבול והמשטרה.