לידיעת נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כניסת רשת קרפור הצרפתית לישראל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בנימין נתניהו
מפלגה: הליכוד
תוכנית: הפטריוטים
ציטוט: "[התקשורת] לא מראה שאנחנו השווינו את התקן הישראלי לתקן האירופי"
תאריך: 13.4
ציון: מטעה

בסמוך לפרסום הבדיקה, ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים באירוע השקת סניף של רשת הקמעונאות הבינלאומית קרפור. נתניהו בירך על המהלך וציין את תרומת הממשלה בעניין: "קידמנו את הכניסה שך התקן האירופי - מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". נתניהו אמר בעבר דברים דומים, כאשר התראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14. אז הוא הלין על כך שהתקשורת לא מסקרת את הדברים החיוביים שהממשלה עושה. בשלב מסוים נתניהו שלף דף: "עשיתי לי רשימה מה התקשורת לא מראה", אמר - ופירט: "היא לא מראה, למשל, שאנחנו השווינו את התקן הישראלי לתקן האירופי - מה שטוב באירופה, טוב בישראל". לשיטתו, ניתן כבר לראות את תוצאות המהלכים שקידמה ממשלתו: "עכשיו הולכת להיכנס לכאן רשת קרפור עם מאות מוצרים שבהם המחירים יורדים בעשרות אחוזים". בדקנו האם אכן הממשלה הנוכחית קידמה את השוואת התקינה הישראלית לזו האירופית.

רפורמת היבוא שמקודמת על ידי משרדי הכלכלה והאוצר, בשיתוף משרדי הבריאות והאנרגיה, מתמקדת במעבר לשיטות הנהוגות בשווקים מפותחים בעולם ובשינוי שיטות הפיקוח על חוקיות היבוא עבור מאות מוצרים לצד הגברת האכיפה בשווקים. על פי משרד הכלכלה, לרפורמה יש מספר תכליות: חיסכון בעלויות היבוא, הגדלת התחרות בין היבואנים, כניסת רשתות שיווק בינלאומיות חדשות, הגדלת מגוון המוצרים והפחתת יוקר המחיה. הרפורמה תחול על היבוא בתחומי אנרגיה, מזון, תמרוקים ותקינה. האמירה של נתניהו מתייחסת לתחום האחרון - ולכן הבדיקה תתמקד בו.

בשונה מדברי נתניהו, הרפורמה אינה משווה את התקן הישראלי לתקן האירופי, אלא מקילה את דרישות היבוא עבור מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית. למעשה, הרפורמה מבחינה בין שני מסלולי יבוא. המסלול הראשון הוא על בסיס תקינה ישראלית, כאשר כאן רוב המוצרים עוברים לקבוצות יבוא בעלות דרישות מקילות, במסגרתן ניתן יהיה לשחרר את רוב המוצרים מהמכס על בסיס הצהרה על עמידה בדרישות תקן ישראלי רשמי ללא צורך בבדיקות בגבול. זאת, בניגוד למצב הקודם, בו מוצרים רבים נדרשו בבדיקות מעבדה בכניסה לישראל.

המסלול השני נוגע למוצר שעומד בדרישות תקן בינלאומי שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן ישראלי רשמי. מסלול התקינה הבינלאומית מאפשר לייבא, על בסיס הצהרה, מוצרים שנושאים תקן בינלאומי שנמצא ברשימת התקנים המאושרים ליבוא תחת מסלול תקינה בינלאומית. כלומר, הרפורמה תאפשר לייבא מחו"ל מוצרים שעד כה לא הגיעו לארץ.

אולם, אף על פי שנתניהו טען כי מי שביצע את המהלך הוא הממשלה הנוכחית, מלוח הזמנים של העברת הרפורמה עולה תמונה שונה. הרפורמה הועברה כבר בחוק ההסדרים לשנים 2021-2022 שהתקבל בנובמבר 2021 - בתקופת הממשלה הקודמת ("ממשלת בנט-לפיד"). בתחום התקינה, הרפורמה נכנסה לתוקף כבר ביוני 2022 - עדיין בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת. מכאן שעל אף שמדברי נתניהו משתמע שהרפורמה בתקינה בוצעה על ידי הממשלה הנוכחית, היא למעשה התקבלה ונכנסה לתוקף כבר בימי הממשלה הקודמת.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי במסגרת הרפורמה, עדיין נעשים צעדים הנוגעים להסדרת היבוא במישור התקינה. כך, למשל, רק לפני כחודשיים, פורסמו טיוטות של הוראות נוספות שמוסיפות הקלות על ייבוא טובין מסוימים. כמו כן, כפי שנמסר לנו ממשרד ראש הממשלה, השוואת מצב התקינה בישראל לזה הקיים באירופה היא תהליך ארוך שנמשך כבר למעלה מעשור (התגובה המלאה תובא בהמשך).

ומה בנוגע לכניסתן לארץ של רשתות הקמעונאות הבינלאומי? אכן, בתקופת הממשלה נעשו מספר צעדים שנועדו להקל כניסת רשתות קמעונאיות זרות לארץ. לדוגמה, רק לפני כחודש, משרד הכלכלה השיק מתווה לעידוד כניסת רשתות זרות חדשות לשוק הקמעונאות בישראל ופתיחת סניפים של רשתות אלו בישראל. אלא שגם מתווה זה הוא תוצר של החלטת ממשלה 1654 ל"קידום התחרות והפחתת יוקר המחיה באמצעות עידוד כניסת חברות זרות לשוק הקמעונאות בישראל ועידוד החדשנות בתחום הקמעונאות" - שהתקבלה גם היא ביוני 2022, עוד בימי הממשלה הקודמת.

גם באשר לקרפור, רשת קמעונאות בינלאומית אותה הזכיר נתניהו, המצב דומה. אומנם כעת הרשת הודיעה אמש על השקת 50 סניפים חדשים (עד סוף השנה מתוכננת הקמתם של 80 עד 100 סניפים), אולם כניסת הרשת לארץ החלה כבר בשנה שעברה, כאשר כבר במרץ 2022, נחתם מזכר הבנות לכניסת הרשת לארץ ועד דצמבר 2022 פעלו בארץ 13 סניפים תחת השם הזמני "סופר" (שמראש יועדו להיות מוסבים לסניפי קרפור). יחד עם זאת, כדאי לזכור שאף שלצעדי הממשלה היה חלק מסוים בעידוד כניסת הרשת לארץ, היוזמה של הכניסה לארץ היא פרי של יוזמה פרטית שהחלה להתממש עם חתימת מזכר ההבנות בין חברת אלקטרה מוצרי צריכה לרשת קרפור.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במשך למעלה מעשור ממשלות ישראל פועלות להשוואת המצב בתקינה לזה הקיים באירופה, מתוך הבנה שההבדלים בתקינה יוצרים נטל רגולטורי עודף על היבואנים ופעמים רבות הם אף יוצרים חסם ייבוא שמקטין את התחרות ומביא בסופו של יום להעלאת יוקר המחייה. ולכן, נעשו צעדים משמעותיים בתחום המזון, תמרוקים, התקינה, מוצרי חשמל וצריכה למיניהם וכיוצ"ב.

"הממשלה הנוכחית חרטה על דגלה להמשיך את המגמה ולפעול להשוואת המצב בישראל למצב הנוהג באיחוד האירופי, הן מבחינת התקינה, והן מבחינת שיטת הייבוא לישראל. עם כניסת הממשלה נעשו מספר צעדים שנועדו להקל על הייבוא מאירופה, ביניהם: הקלות על רשתות שיווק גדולות המבקשות להגיע לארץ, הקלות בדרך הייבוא ליבואנים גדולים, העברת תקנות המקלות דרמטית על ייבוא תמרוקים, והקמת ועדה שאמורה לטפל בנושא של תקינה לא מחייבת - צעדים אלה הם רק ראשית הדרך לשלל פעולות נוספות, אשר מטרתם השוואת המצב בישראל לזה הקיים באירופה בתקינה ובייבוא".

לסיכום, בניגוד למשתמע מדברי נתניהו, הרפורמה בתקינה התקבלה ונכנסה לתוקף כבר בימי הממשלה הקודמת - ולא בזמן הממשלה הנוכחית (שאומנם המשיכה אותה). כמו כן, עניינה של הרפורמה אינו השוואת התקן הישראלי לתקן האירופי, אלא הקלת הייבוא על מוצרים שנושאים תקינה בינלאומית מסוימת. לכן דבריו של נתניהו מטעים.