נתיב הכסף לג'יהאד ומאגר הגז שחמאס עלול להפסיד: הכלכלה שמאחורי הלחימה בעזה

זה היה באוויר: אחרי חודש שכלל שתי הסלמות, ישראל החליטה להפתיע את ארגוני הטרור ברצועת עזה ואת הג'יהאד האסלאמי בפרט. בלילה שבין שני לשלישי חוסלו לא פחות משלושה בכירים שונים בתקיפה שפתחה את מבצע "מגן וחץ", ושהיו מעורבים בה 40 מטוסים, מסוקים וכלי טיס בעיר עזה וברפיח.

● הממשלה אישרה תוכנית להגדלת תשתיות יצוא הגז הטבעי למצרים
● השקת מיזמי אנרגיה וחשיפת מטוס קרב: האסטרטגיה של ארדואן לנצח בסקרים

המחוסל הראשון הוא חליל בהיתיני, תושב העיר עזה בן 44, שהיה אחראי על הירי הרקטי לעוטף עזה בחודש האחרון. בהיתיני הוא המפקד המבצעי הבכיר בג'יהאד האסלאמי.

בד בבד עם חיסולו של בהיתיני, מטוסי קרב סיכלו את טארק עז אלדין (בן 49), שאחראי על הכוונת פעולות הג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון מרצועת עזה. זאת, במסגרת תפקידו כאחראי על הקשר בין שתי הגזרות, על העברת כספים, ועל הכוונה של פעולות טרור.

המחוסל השלישי הוא ג'אהד ע'נאם, תושב רפיח בן 62 ששימש בתור מזכיר המועצה הצבאית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. מדובר באחד מהפעילים הבכירים והותיקים ביותר של ארגון הטרור, שמילא כמה תפקידי מפתח, כדוגמת ראש מרחב דרום.

השוק לא נותר אדיש לאירועים וכבר בשעות הבוקר של יום שלישי השקל נחלש מול המטבעות הזרים. הדולר עלה בכ־0.8% ל־3.66 שקלים, ואילו האירו עלה בכ־0.2% לכ־4.01 שקלים. מבט על ההסלמה הראשונה בחודש החולף, שכללה ירי נרחב משלוש גזרות (עזה, לבנון וסוריה), מצביע על כך שהמשקיעים לא מיהרו לבצע פעולות קנייה או מכירה - והשקל נשחק, בסופו של דבר, ב־1%־2% מול הדולר והאירו.

בשל החשש וההכנות לירי רקטי, שר הביטחון יואב גלנט אישר מצב מיוחד בעורף לטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה. האם פניה של ישראל להסלמה? איך העניינים צפויים להתפתח? נראה שהתשובה מורכבת מלא מעט גורמים, אך אחד מהם הוא הפן הכלכלי שעשוי דווקא להיות הגורם המרסן.

 יואב גלנט / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שיעור האבטלה בעזה פי 3 מיהודה ושומרון

מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן הודיע על סגירה מיידית, עד הודעה חדשה, של המעברים ארז וכרם שלום לתנועת עוברים וסחורות מרצועת עזה לישראל - ולהיפך. נזכיר כי בספטמבר האחרון, שר הביטחון לשעבר בני גנץ הגדיל את מספר היתרי העבודה והמסחר של פלסטינים תושבי רצועת עזה ב־1,500 ל־17 אלף. מעבר לפועלים, סגירת המעברים משפיעה גם על העברת הסחורות, אחרי שבשנה שעברה הוקלו תקנות העברת מוצרי טקסטיל וחקלאות.

ההחלטה הזו מהווה מנוף לחץ על חמאס מכיוון ששיעור האבטלה בעזה עמד על 45.3% ב־2022, יותר מפי שלושה מהמצב ביהודה ושומרון (13.4%). הפערים הללו מוסברים באמצעות הפער הגדול בין היקף המועסקים בישראל. בעת שבה 22.5% מהפלסטינים העובדים שמתגוררים ביהודה ושומרון הועסקו בישראל, 0.8% בלבד מתושבי רצועת עזה שעובדים הועסקו בישראל, כך לפי הבנק העולמי.

החשיבות של הפועלים הפלסטינים שנכנסים לישראל ככלל, ואלו שנכנסים מעזה בפרט על הכלכלה הפלסטינית, היא גדולה משום ששכרם היומי בישראל הוא יותר מכפול מאשר בשטחים הפלסטיניים. לשנת 2023 נכנסה הכלכלה הפלסטינית במצב לא פשוט, לאחר האטה מצמיחה של 7% ב־2021 ל־3.9% אשתקד. לפי הבנק העולמי, הצמיחה הפלסטינית תעמוד בשנים הקרובות על כ־3%.

הפלסטינים, בדומה למרבית העולם, מתמודדים עם מדד מחירים לצרכן שהולך ועולה. בחודש מרץ, קצב האינפלציה השנתי צמח ל־4.32%, השיעור הגבוה ביותר מאז אוקטובר. "מתדלקי" האינפלציה המרכזיים היו ענף התחבורה (6.8%) וטבק (4.1%).

לפי האו"ם, 80% מתושבי רצועת עזה מסתמכים על סיוע הומניטארי, יותר ממחצית מהם חיים מתחת לקו העוני וקרוב ל־80% מהצעירים מובטלים. האבטלה הרבה הזו מסייעת לארגוני הטרור ברצועת עזה למשוך צעירים עניים, כאשר הג'יהאד האסלאמי מנצל את המימון האיראני כדי להפוך אותם למשרתי האינטרסים של משטר האייתוללות ברצועת עזה.

נותנת החסות: מה קטאר רוצה?

גורם שעשוי לעודד את חמאס שלא להצטרף להסלמה זו נותנת החסות הכלכלית לרצועת עזה, קטאר. מדי חודש, כמאה אלף משפחות נזקקות מקבלות מהקטארים 100 דולר למשפחה - ובסך הכל 10 מיליון דולר.

סוגייה משמעותית נוספת שקטאר מעורבת בה היא המחסור בחשמל. לפי הצלב האדום, תושבי רצועת עזה מקבלים חשמל רק ב־12־10 שעות ביממה. משך החשמל הנוכחי ביום מתרחש בזכות 10 מיליון דולר מימון לסולר עבור תחנת הכוח בעזה.

אירועים שונים לאורך השנים האחרונות מצביעים כי כשקטאר רוצה שקט ברצועת עזה, היא בדרך כלל משיגה אותו. אחד מהם זהו המונדיאל שהתקיים ב־2022 ובמהלכו ניכר השקט באזור.

מאגר הגז הטבעי: אפשרות לבשורה אדירה

סוגיה נוספת שקשורה לתחום האנרגיה היא מאגר הגז הטבעי "גזה מרין" מול חופי עזה, שנמצא במרחק של 36 ק"מ מחופי רצועת עזה, והתגלה בספטמבר 2000. המאגר עם כ־30 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי אומנם נמצא בשטח שמעמדו לא ברור וישראל מעולם לא ויתרה עליו רשמית, אך עוד באותה השנה - ראש הממשלה דאז אהוד ברק העניק ליאסר ערפאת את הזכות לקדוח בו וליהנות מהכנסותיו. כיום, אם הפלסטינים רוצים ליהנות מהכנסות ממנו - נדרש הסכם שיקבע את מעמדו.

בפברואר 2021, הנושא חזר אל הפרק כאשר מצרים והרשות הפלסטינית חתמו על מזכר הבנות לפיתוח מרין. במסגרת ההסכם, חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית והרשות הפלסטינית ישתפו פעולה בפיתוח המאגר, ובהולכה לרצועת עזה ולמתקני ההנזלה במצרים.

בשנה שעברה, הנושא חזר להיות משמעותי כאשר ממשלת בנט־לפיד קיבלה פנייה לקידום פיתוח המאגר. אלא שבחודש יולי האחרון, החליטה שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר להעביר את "תפוח האדמה הלוהט" לממשלה הבאה. באותה עת, פורסם כי ישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים פועלות לקידום תהליך לפיתוח שדה הגז - בתיווך ארה"ב והאיחוד האירופי.

באוקטובר אשתקד, שר החוץ המצרי סאמח שוכרי אף הצהיר כי כבר יש הסכם מסגרת עם כל הגורמים, כולל ישראל, והוא מצפה להתקדמות בקרוב. עם זאת, מאז התחלפה ממשלה, עברו שבעה חודשים והצדדים, לפחות לפי שעה, עדיין לא הגיעו להסכם. אם המהלך, בסופו של דבר, יתממש - המשמעות עבור הפלסטינים היא ברורה: הכנסות אפשריות של עשרות מיליארדי דולרים ובשורה אדירה למשק האנרגיה הפלסטיני. האם ההסלמה תיקח את המהלך אחורה? ימים יגידו.