לאן הולכים השווקים ואיפה כדאי להשקיע: התחזית של בכירי שוק ההון המקומי

הפערים שצברה השנה הבורסה הישראלית ממקבילותיה מעבר לים, מתי באמת הריבית בארה"ב תחל לרדת, אילו סיכונים טמונים בשוק החוב הישראלי ואיך כדאי לבזר את תיק ההשקעות? בכירי שוק ההון הישראלי התכנסו ודנו בנושאים הבוערים שעל הפרק.

● הנאסד"ק מאותת: סימני יציאה מהשוק הדובי הארוך ביותר מאז שנת 2008 
● הפעם לא צפויה האטה: התחזיות למדד המחירים לצרכן בארה"ב היום 
● לחברות הנפט הגדולות יש 150 מיליארד דולר במזומן והמשקיעים רוצים נתח מזה 

שוק האג"ח: "סכנה לאירוע לא סימפטי"

גילעד אלטשולר, בעלים ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, מביע דאגה גלויה מתרחיש שלילי בשוק החוב הממשלתי בארץ, בשל מה שהוא מזהה ריבוי של סיכונים שנוצרו בכלכלת ישראל. "בקשר (להשקעה) באג"ח בארץ, אני קצת מסויג", אמר אלטשולר בכנס של סוכנות "ארבע עונות" מקבוצת אי.בי.אי, שנערך בשבוע שעבר.

לדבריו "שוק האג"ח הממשלתיות, שביצועי האג"ח הקונצרניות הם הנגזרת שלו, משקף סיכון של המשך קידום הרפורמה במערכת המשפט. ההסתברות לכך היא לא גבוהה כל כך - אבל קיימת, ואז יכול להתרחש פה אירוע לא סימפטי בשוק האג"ח.

"בתחילת השנה התשואה לפדיון של האג"ח של ממשלת ישראל הייתה 0.5% מתחת לזו של ממשלת ארה"ב. כעת אנחנו 0.5% מעל לאג"ח של ממשלת ארה"ב. המרווח יכול להיפתח להרבה יותר מכך.

"צריך להבין: אין הכנסות ממסים מהנדל"ן, אין אקזיטים מההייטק ויש כסף שיוצא החוצה. בנוסף, כל מיני רווחים חד-פעמיים מחברות כמו צים או כיל, כל מיני 'בונבוניירות' שהיו לנו בשנים האחרונות, לא קיימים כיום. ויש הסכמים קואליציוניים לא פשוטים. הלו? מאיפה מגיע הכסף? כך שיכול להיות לחץ על שוק האג"ח".

בורסת תל אביב: "השוק לא יחזור לזנק בטיסה"

למרות מגמת התאוששות הנמשכת מתחילת אפריל, הבורסה בת"א עדיין מציגה ביצועי חסר ביחס למדדי וול סטריט מתחילת השנה. ארז מגדלי, מנהל חטיבת השקעות בחברת הביטוח מגדל, הסביר בכנס את החולשה של השוק המקומי בכך ש"נקודת הפתיחה של השוק הישראלי היא שהוא היה בביצועים עודפים ב-2021, והמשבר בשווקים תפס אותנו אשתקד בנקודה גבוהה.

"ישראל 'נסחבה' בעבר הלא רחוק על ידי שני מנועי צמיחה מרכזיים: ההייטק, שפחות מיוצג בבורסה - אבל האקוסיסטם שלו כן משפיע, והנדל"ן, שנהנה מגאות. עליית הריבית ותהליכים נוספים הובילו לתמחור מחדש של חלק מהנכסים. כך ששני מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית מאיטים, וכמובן שיש עלייה באי-ודאות המקומית", אמר מגדלי.

גיא מני, מנהל השקעות חיסכון ארוך-טווח במיטב, מוסיף כי "הקצאת הנכסים בשוק המקומי רגישה יותר לריבית. זה גרם לאי-קורולציה עם השוק האמריקאי, בעיקר בגלל שהנדל"ן כאן מאוד סחב כלפי מטה בשנה האחרונה. אבל צריך להיות גם אופטימיים משום שבסוף הכלכלה תכריע.

"הקברניטים של המדינה מבינים את ההשלכות המאוד משמעותיות של הורדת דירוג אשראי, או של אי-הסכמות (בנושא הרפורמה) על סקטור ההייטק, שהוא מנוע הצמיחה של המדינה שלנו.

"אם בסופו של דבר יגיעו להסכמות, אני מניח שלאט לאט בהדרגה זה יחזור. אבל אני לא חושב שהשוק יחזור לזנק בטיסה".

כרמל קני, מנהל השקעות ראשי של ילין לפידות, מסכים כי "כשנשבר משהו באמון לוקח יותר זמן להחזיר אותו, אבל לאורך זמן, השוק הישראלי הוא זול והכלכלה מנצחת. גם בשוק הסיני אנשים משקיעים כיום, אז בטח שגם השוק הישראלי ראוי להשקעה. השווקים בעולם עולים, כשהשוק הישראלי מפגר אחריהם, אבל בסוף זה מצב שיחזיר את המשקיעים".

אינפלציה וריבית: "שד שהיה בבקבוק 15 שנה"

חלק גדול מהשינויים שהתרחשו בעולם הכלכלי נוגעים לגובה הריבית. מוקדם יותר החודש העלה הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית שם ב-0.25% נוספים, והעולם הכלכלי מנסה להעריך מה צפוי לנו בהמשך.

רוברט כרמלי, מנהל ההשקעות הראשי של ארבע עונות, טוען כי "יש כרגע שונות בין מה שהשוק מצפה למה שהפד אומר, ש'האינפלציה חיה ובועטת'. ההיסטוריה הקצרה מלמדת שהפד יגיב להתפתחויות אם יראה האטה חריפה וירידה באינפלציה. הוא לא יגיע ליעד אינפלציה של 2% בשנה בזמן הקרוב, משום ששוק העבודה מאוד חם ודוחף את עליות המחירים - אז זה ייקח עוד קצת זמן".

 רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בחטיבת ניהול העושר בארבע עונות מקבוצת IBI / צילום: יח''צ

אלטשולר סבור, ש"זו הייתה העלאת הריבית האחרונה. אנחנו רואים ציפיות חזקות להורדת ריבית כבר בשנה הקרובה, אבל אני מסופק. זה כמו שיש שריפה ענקית והזמנו המון כבאיות, אבל עדיין נשארו גחלים. אז כבר מחזירים את הכבאיות למוסך? לא. משאירים אותן לחכות לראות שזה נגמר לגמרי. יצא כאן שד של אינפלציה שהיה תקוע בבקבוק 15 שנה, אז הפד יחכה כמה חודשים לראות אם באמת נתנו לה מכה סופית, ורק אז יתחיל בהורדות ריבית".

גם לדעתו של מגדלי הריבית תרד, אבל לא במהרה. "כולם הופתעו מהזינוק באינפלציה", הוא אומר, "כולל אנשי הפד. להערכתי הנטייה שלהם תהיה לעצור את העלאות הריבית ולא לרסק את המשק, לטפל בכל מיני כשלים שיקרו בגלל הריבית הגבוהה. אבל הם לא ימהרו להוריד אותה - זה משהו שהשווקים יתמודדו איתו בשנה וחצי הקרובה. אנחנו נצטרך מצב משברי שלא רואים אותו כרגע כדי לחזור להורדות ריבית".

הקצאת נכסים: "מתחילת השנה 70% בחו"ל"

אין זה סוד שזה זמן מה הנטייה של הגופים המוסדיים בארץ היא להגדיל את פיזור ההשקעות הגיאוגרפי, ולאחרונה להתרחק מהשוק הישראלי. מני ממיטב מסביר, כי "70% מההשקעות שלנו במניות מתחילת השנה הן בחו"ל. הגדלנו גם את החשיפה למט"ח, על רקע הסיכון המסוים שעלה פה מבחינה פוליטית. אנחנו חותרים להגדלת הרכיב האג"חי בתיק, שהוא כיום העוגן שצריך להיות בתיק ההשקעות. אפשר לקבל תשואה לפדיון (נומינלית) של 5%-6%. בסיכומו של דבר, ההשקעה המנייתית שלנו היא 40%. בגלל שיש אלטרנטיבות כל כך טובות בשוק החוב - אין מה לרוץ כמו בעבר להשקעות אקוויטי".

אלטשולר מזכיר שיש שווקים נוספים מעבר לארה"ב: "זה לא שאירופה הופכת להיות מעניינת, אבל יש שם חברות מעניינות. הסתכלנו על מחירי חברות אנרגיה, בנקאות ותעשייה, וראינו שהמחירים משמעותית זולים מבארה"ב. באירופה אני לא מפחד שתהיה רגולציה של הסינים, וגם לא מהפכה של הישראלים.

"יש מדינות מתוקנות ולא יכולה להיות בשווייץ הפיכה משטרית. הרבה זמן אמרנו: אסור להתקרב לשם. פתאום שאלנו: למה? והחלטנו - בואו נסתכל. מצאנו חברות שכן רוצים להשקיע בהן. גם ביפן יש כלכלה עם 100 מיליון איש, מעמד בינוני מאוזן ופוליטיקה יציבה. בסך הכול מדינה ראויה. אלה שני שינויים משמעותיים שעשינו".

הזירה העולמית: "מלחמה קרה בין ארה"ב וסין"

ועדיין, 2023 היא שנה שבה זירות שונות בעולם הפכו לנפיצות. קני: "נראה שחזרנו למלחמה הקרה. אז זה היה בין ארה"ב לרוסיה, היום זה העימות בין ארה"ב לסין, והמלחמה החמה היא של רוסיה ואוקראינה".

לדבריו, כדאי לשים דגש בבניית תיק ההשקעות על הסיכון הגיאופוליטי: "הוא שקט-שקט ואז מתפרץ בבת אחת. בישראל יש גם הסכסוך עם הפלסטינים, שבו אני לא רואה תרחיש חיובי לשנים הקרובות. הרשות שם לקראת התפרקות ואז יתחיל ריב על השליטה, ויש גם פעולות נגד ישראל בתמיכה איראנית. זה לא הורג את הכלכלה אבל יש תחומים כמו תיירות או ענף הבניין שעלולים להיפגע".

מגדלי מוסיף סוגיה גלובלית נוספת: "בתחום האקלים המעבר הוא ברור; בעוד 10-20 שנה נרצה להיות בתשתית ירוקה שלא תלויה במקומות שמפיקים בהם נפט, שהם בדרך כלל משטרים בעייתיים. אנחנו משתדלים ללכת למקומות 'ירוקים' עם תשואות יותר גבוהות. עשינו עסקאות של אנרגיות רוח בים, שם חסמי הכניסה גבוהים מבשדות סולאריים".

הוא מוסיף, כי "הגלובליזציה נמצאת בדעיכה זה כמה שנים, והעולם הופך להיות דו-קוטבי - סין וארה"ב. האמריקאים לא רוצים להיות במצב שאירופה נתפסה בו, ש'סוגרים לה את השיבר' של הגז. היות שכל מה שמייצרים כיום כבר מתבסס על שבבים, אז כל צד צריך לבנות את ההשקעות שלו (בתחום השבבים) שיהיו יותר בטוחות, ולאו דווקא יותר זולות. אנחנו בעולם קצת יותר אינפלציוני בחיפוש אחר הזדמנויות השקעה".

אלטשולר: "ישנם גם סיכונים טכנולוגיים שמשפיעים על סקטורים מסוימים. כל נושא הבינה המלאכותית (AI) משפיע על חברות וסקטורים, וגוגל או כל מיני חברות אחרות עלולות להיעלם כתוצאה מזה, וצריך לחשוב על מי זה משפיע. גם סיכוני אקלים, שלא יודעים מאיפה זה יבוא. לפני המהפכה הצרפתית כיסה ענן אבק את אירופה וגרם לרעב, ואז התחילה המהפכה. שינויי אקלים יכולים להשפיע בגדול".