מסעדת ''דלמוניקו'ס'' בניו יורק / צילום: ויקיפדיה
המנהג לאכול מחוץ לבית קיים עוד מתקופת הרומאים, אבל היו אלה הסינים שפתחו את המסעדה הראשונה בעולם ● מאז הבילוי הזה הפך לחלק בלתי נפרד משגרת הפנאי
| 11.05.2023
הטור הדו־חודשי של ד"ר אמנדה פורמן מתפרסם בוול סטריט ג'ורנל ומתפרסם באופן בלעדי בגלובס. בטור זה, לדבריה, היא "מחפשת בעבר את מקורות העולם של היום"
ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדת פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה"ב
בימי האימפריה הרומית, המזללה הטיפוסית הייתה "התרמופוליום", מטבח שמכר יין מבושל וארוחה מוכנה לאכילה - או בטייק אווי או על הדלפק. המזללות הללו היו מאד פופולריות בקרב עניים עובדים: ארכיאולוגים מצאו שיירים של יותר מ־150 מוסדות כאלה רק בפומפיי, ולכן הרשויות בזמנן התייחסו אליהן בחשדנות.
''התרמופוליום'' מימי האימפריה הרומית / צילום: ויקיפדיה
בשנת 41 לספירה, הקיסר הרומי קלאודיוס ציווה לאסור על קיומה של התרמופוליום, אבל הוא לא באמת הצליח לעצור את תנופתה.
1
מה שמה של מסעדת הבית של פבלו פיקאסו בברצלונה?
2
באיזו מסעדה אוכלים גיבורי הסדרה "יורשים", קנדל וראבה רוי, בפרק השלישי של העונה הראשונה?
3
היכן נהג אלבר קאמי לאכול ולשתות בפריז?
לתשובות גללו לסוף הכתבה
באירופה, בימי הביניים, רווחו "חנויות הטבח" שהיו פופולאריות בקרב העניים. לעומת זאת לאנשים עשירים היה קשה באופן מפתיע למצוא מקומות לאכול בחוץ. רק מספר מצומצם של מנזרים ומסבאות סיפקו שירותי הסעדה. בספר המסע הקומי מהמאה ה־14 "סיפורי קנטרברי" של ג'פרי צ'וסר, מסופר כי עולי הרגל צריכים להביא איתם טבח משלהם, עליו נכתב שהוא מומחה בצלייה, הרתחה וטיגון.
האבטיפוס המוקדם ביותר של המסעדה המודרנית התפתח בקאיפנג בסין, הבירה האחרונה של שושלת סונג (960-1279), והיא שירתה את האוכלוסייה הגדולה של סוחרים ופקידים שנסעו ממקום למקום. ההצטברות של כל כך הרבה אנשים עשירים שהתגעגעו לאוכל של בית הובילה לפריחה של מקומות הסעדה מתוחכמים שהציעו ארוחות מבושלות לפי הזמנה.
באירופה לא היה שום דבר דומה לזה עד שהצרפתים החלו לעשות ניסויים בצורות שונות של קייטרינג ציבורי בשנות ה־60 של המאה ה־18. המקומות החדשים האלה פירסמו את עצמם כחלופה בריאה למסבאה, והציעו סעודה הכוללת מרק או תבשיל.
ב־1782, ההתחלה הצנועה הזו נתנה השראה לאנטואן בווילייר לפתוח בפריז את המסעדה המודרנית הראשונה, La Grande Taverne de Londres, שהעתיקה ללא בושה את האוכל היוקרתי של משפחת המלוכה. עד תחילת המאה ה־19, המשמעות של המונח "מסעדה", בכל שפה, הייתה מוסד יוקרתי שמגיש אוכל צרפתי מעודן.
● מצ'ארלס פונזי ועד סם בנקמן-פריד: הנוכלים הגדולים ביותר בהיסטוריה שהונו בנקים ואנשים פרטיים
● תנו לישון בשקט: כך התמודדה האנושות עם נדודי שינה לאורך ההיסטוריה
● המדענים והמשוררים שחיפשו חיים ביקומים מקבילים לכדור הארץ
ב־1830 שני אחים שווייצריים, ג'ון ופטר דלמוניקו, פתחו את המסעדה הראשונה בארה"ב, "דלמוניקו'ס"בניו יורק. זה היה מקדש של מטבח עילית, עם מלצרים לובשי מדים, מפות מיובאות וירקות ופירות שגודלו בחווה ייעודית. בנוסף, הסועדים יכלו לשריין במסעדה מקום מראש ולבחור האם להזמין תפריט רגיל או תפריט קבוע (fix menu) - רעיונות שהיו חדשים באמריקה במאה ה־19.
האחים דלמוניקו שלטו בסצינת המסעדות עד תקופת היובש (הזמן בו נאסר על מכירת אלכוהול בארצות הברית), שגרמה לאלפי מסעדות אמריקאיות לפשוט רגל, משום שללא מכירת אלכוהול הן לא הצליחו לשרוד.
בתקופה הזו, הצמיחה היחידה בתחום המסעדנות הייתה של מוסדות בהם נמכר אלכוהול באופן מחתרתי ודיינרים המיועדים לארוחות משפחתיות. ב־1934, שנה אחרי הסרת האיסור על אלכוהול, נפתחה המסעדה Rainbow Room בכיכר רוקפלר בניו יורק שעוצבה בסגנון האר־דקו. מהאפר של העבר נולד עידן חדש של אלגנטיות.
1. Els Quatre Gats. ב־1899, בגיל 17, האמן הספרדי הציג בה את תערוכת היחיד הראשונה שלו.
2. LE COUCOU בניו יורק.
3. בקפה "דה פלור" בשדרות סן ז'רמן.