"החקיקה המשפטית גורמת לחוסר ודאות": קרן המטבע מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל

כלכלת ישראל צפוייה לצמוח ב-2.5% במהלך שנת 2023. כך לפי הדוח הראשוני של קרן המטבע הבינלאומי על כלכלת ישראל שהוגש לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. זאת, לעומת תחזית לצמיחה של 2.9% של כלכלת ישראל שצפתה הקרן רק לפני כחודש. למעשה, קרן המטבע מיישרת קו עם הורדת התחזית גם על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, שהורידה את תחזית הצמיחה לשנת 2023 של ישראל מ-2.8% בינואר ל-2.5% באפריל.

● הרגע הדרמטי של כלכלת ישראל מתקרב: כך תתקבל החלטת דירוג האשראי של S&P 

בקרן מודאגים מהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. המשלחת הדגישה כי הרפורמה מהווה מקום לסיכון לצמיחה של ישראל, ו"המשבר סביב הרפורמה מהווה גורם לחוסר יציבות, והיעדר פתרון עלול לגרום לעלייה בסיכון של כלכלת ישראל", נכתב בדוח. המשלחת של הקרן מציעה להגיע לפתרון מוסכם חברתית סביב המשבר הפוליטי. היא מדגישה כי הפתרון צריך להיות כזה שניתן יהיה להסביר אותו גם ברמה המקומית וגם בחו"ל.

בנוסף לכך, הדוח מדגיש לחיוב את הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנת 2022. עם זאת, מדגישים בקרו כי האינפלציה הכלל עולמית ומתיחות גאו-פוליטית עלולים להאט את צמיחתה הכלכלית של ישראל. הדוח מתייחס גם לתקציב המתוכנן, שמבוסס בין היתר על הערכה לפיה הגירעון ישאר נמוך, כ-1% מהתמ"ג. "למרות הירידה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים בהמשך, הצפי הוא שהגירעון ישאר נמוך ויציב", מציינים כלכלני הקרן.

המשלחת החמיאה למדיניות המוניטרית של ישראל, אך מזהירה מפני התערבות חיצונית בשער הריבית של בנק ישראל. הדוח קובע שהתערבות בשוק המשכנתאות תגרום לעיוות בתמחור של הבנקים בישראל, "בנוסף לבלבול במדיניות המוניטרית".

ממליצה לעלות את מס ההכנסה

ההמלצות המרכזיות של הקרן לממשלה כוללות בין השאר העלאת מס הכנסה להורדת הפערים, המשך העלאת היצע הדיור והשקעה בתשתיות, בדגש על שיפור תשתיות התחבורה, "שהן המפתח לצמצום העומסים, שיפור הנגישות לעבודה והקלה על לחצי יוקר המחיה".

בקרן ממליצים לממשלה לטפל גם ב"פערים במיומנויות ההשכלה". הרפורמה בחינוך צריכה לדבריהם להתמקד במתן מיומנויות רלוונטיות לשוק, "במיוחד בקרב אוכלוסיות בעלות שיעורי השתתפות נמוכים, כמו החרדים והערבים". הם מציינים כי תידרש התאמה גדולה יותר של זרמי החינוך השונים וכן התאמת כישורי הסטודנטים לצורכי שוק העבודה, "שהולכים ונעשים דיגיטליים".

לדוח של קרן המטבע השפעה רבה בעיקר על מדינות אחרות ומשקיעים זרים שבוחנים את מצבה של ישראל ומבקשים לקבל עליה נתונים אובייקטיבים וחיצוניים מארגונים כגון הקרן או ה־OECD. גם באוצר מזכירים את תחזיות הקרן. כך למשל, בנתוני התקציב של ישראל לשנת 2023 מובאות תחזיות הקרן לצמיחה ולגירעון.

עם זאת, הקרן בוחנת אלמנטים ארוכי טווח הרלוונטים להתפתחותה הכלכלית של ישראל, כך שבניגוד לחברות הדירוג, היכולת של המדינה להחזיר את החוב שלה פחות באה לידי ביטוי בדוח של הקרן.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר: "אני מודה למשלחת קרן המטבע על העבודה המקצועית והמעמיקה. ההודעה של קרן המטבע מהווה תעודת הוקרה לחוסנו של המשק הישראלי ומציינת לחיוב את שיעורי הצמיחה של ישראל בשנת 2022 ,את האבטלה הנמוכה, את יציבות המערכת הפיננסית, ואת הירידה המרשימה ביחס חוב-תוצר המעידים על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. ההודעה מצביעה על יציבות ואיתנות כלכלית לצד הצורך בנקיטת צעדי מדיניות להתמודדות עם אתגרים מבניים ומחמיאה על התקציב השמרני והאחראי השומר על מרחב פיסקלי ומאפשר התמודדות עם מגמות והתפתחויות כלכליות".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מסר: "אני מודה לאנשי קרן המטבע על עבודתם היסודית והמקצועית בשבועות האחרונים והשיח המשותף והפורה עימם. הדו"ח מצביע על תנאי הבסיס הכלכליים האיתנים של המשק הישראלי, לצד האתגרים העומדים בפניו וכן על מגוון צעדי המדיניות החיוניים שמפעיל בנק ישראל למיגור האינפלציה ולשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית וקידומה. נלמד לעומק את הדו"ח הסופי שיפורסם בהמשך לתקציר זה על שלל המלצותיו החשובות".