ההצבעה הסופית תוקדם: המהלך שנועד למנוע מכשולים בדרך לאישור התקציב

על רקע החשש של ראש הממשלה בנימין נתניהו מקשיים של הרגע האחרון, לגלובס נודע כי אישורו הסופי של תקציב המדינה ל־2023־2024 ככל הנראה יוקדם. לאור זאת, תהליך ההצבעות בכנסת יחל כבר בעוד שבוע וחצי, ב־22 במאי.

● הרגע הדרמטי של כלכלת ישראל מתקרב: כך תתקבל החלטת דירוג האשראי של S&P | שאלות ותשובות
● "החקיקה המשפטית גורמת לחוסר ודאות": קרן המטבע מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל

לפי לוחות הזמנים הקבועים בחוק, התקציב צריך להיות מאושר עד ה־29 במאי. אם לא, הכנסת תתפזר וישראל תצא לבחירות. הכנת התקציב נעשתה בלו"ז דחוק בגלל הקמת הממשלה בסמוך לתחילת שנת התקציב והאישור הסופי היה אמור להגיע אל המועד האחרון. תרחיש זה מעמיד את נתניהו בעמדה פגיעה, כאשר שותפיו הקואליציוניים יכולים לדחוק אותו לפינה ולהערים דרישות נוספות בתמורה לאצבעות שלהם. בינתיים, בלשכת ראש הממשלה מכחישים מעורבות בהקדמת התקציב.

גורמים באוצר אומרים כי טרם התקבלה הנחייה רשמית להקדים את התקציב אבל הם עובדים לפי הנחת מוצא שזה אכן מה שיקרה לבסוף. בנוסף, לפי גורמים אחרים המצויים בפרטים, תחילה שאפו בסביבת נתניהו להקדים את אישור התקציב בשבועיים, ליום ראשון הקרוב. אולם לבסוף התברר שזאת בקשה שלא ניתן לעמוד בה, כיוון שבוועדות הכנסת השונות עוד לא סיימו להכין את כל סעיפי התקציב ואת הרפורמות שבחוק ההסדרים לקריאה שנייה ושלישית.

לכן, כעת מסתמן שההצבעות על התקציב בכנסת יתחילו ב־21־22 החודש, ויסתיימו עד ה־24־25. זה אמור לספק לנתניהו ולשר האוצר שלו, בצלאל סמוטריץ', גמישות זמנים לנטרל איומים של הדקה ה־90 - וגם "אפקט הפתעה" שיקשה על השותפים לצאת בבליץ של דרישות ואיומים.

עם זאת, יש לציין שהסיכויים שהתקציב לא יעבור במליאת הכנסת מוערכים כנמוכים. על מפלגות הקואליציה, ובעיקר המפלגות החרדיות, הורעפו בשבועות האחרונים סכומים בהיקפים שלא נראו בעשורים האחרונים, במסגרת הכספים הקואליציוניים, בתמורה לתמיכתם בממשלה. הממשלה אמורה לאשר בשבוע הבא את חלוקת הכספים הקואליציוניים, שמסגרתם נקבעה על 12.5 מיליארד שקל מתקציב המדינה, אבל עלולה עוד להיפרץ ולגדול עד שתעלה לשולחן הממשלה.

למבצע הצבאי תהיה השפעה על הדינמיקה?

הכספים הקואליציוניים חשובים במיוחד לשרים, כיוון שמדובר למעשה בתקציבים שהם מקבלים באופן אישי לתוכניות האישיות שלהם עבור האלקטורט הפוליטי. כספים אלה הם שמעניקים לשרים במשרדים הקטנים את כוחם, כמו למשל המשרד להתיישבות והמשרד לשירותי דת, שהעומדים בראשם יהנו מנתחים שמנים בעוגת הכספים הקואליציוניים. אלא שעם האוכל בא התיאבון, וגורמים בממשלה מעידים כי המפלגות שחברו לליכוד עדיין מנסות לסחוט כספים לקראת ההצבעות.

ייתכן שגם למבצע הצבאי בעזה, שעדיין נמשך בעת כתיבת שורות אלה, תהיה השפעה על הדינמיקה הקואליציונית סביב אישור התקציב. בזמן שישראל נמצאת בעיצומה של מערכה ביטחונית, קשה לראות את השרים מאיימים לפרק את הממשלה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, משדר בימים האחרונים מסרי תמיכה בממשלה, מאז החיסול הממוקד של בכירי הג'יהאד האיסלאמי. זאת, לאחר שקודם לכן ביקר בפומבי את הממשלה ואיים שלא לתמוך בתקציב. בן גביר אומנם מרוצה מהמדיניות הביטחונית, אבל עדיין לא מרוצה מהצעת התקציב שמוצעת על ידי האוצר.

ערב אישור התקציב בממשלה בסוף פברואר, הובטחה לבן גביר תוספת תקציבית של 9 מיליארדי שקלים והקמת משמר לאומי בתמורה לתמיכת סיעתו בתקציב. בן גביר שמח על הסכום שקיבל, אבל עדיין קיימות מחלוקות בינו לבין האוצר בדבר התנאים: האם התוספת תהיה חד פעמית או בבסיס התקציב, מה יהיה קצב שחרור הכספים וכדומה. בין הצדדים מתקיימים עדיין מגעים שטרם הבשילו להסכמות. בן גביר נחשב בראיית המבט של מפלגת הליכוד לשותף הכי פחות צפוי וממושמע, שעלול להפתיע עם בלת"מים של הרגע האחרון.

אם אכן יוקדם אישור התקציב, סדרי ההצבעה יתחילו כנראה ביום שני ה־22 בחודש ויימשכו אל תוך פיליבאסטר במליאה עד הלילה שבין שלישי לרביעי, אז תושלם ההצבעה. יום חמישי הוא כבר ערב חג שבועות ונתניהו וסמוטריץ' יעשו ככל שביכולתם להשלים את המלאכה עד אז, ולצאת לחג עם תקציב חדש.

לפני התקציב: הכלכלנית הראשית תעדכן תחזיות

עוד לפני אישור התקציב בכנסת צפויה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, לפרסם עדכון לתחזית הכנסות המדינה. התחזית תשקף ירידה בהכנסות, באופן שיגדיל את הגירעון. מדובר במסמך שבשווקים מצפים לו תקופה ארוכה כדי להבין לאן פניה של הכלכלה הישראלית.

התחזית המקורית שעל בסיסה אושר תקציב המדינה בממשלה שיקפה רמת הכנסות דומה ב־2023 לזו שהייתה ב־2022. אולם בפועל ניתן לראות שהכנסות המדינה נמצאות במגמת ירידה מובהקת לעומת השנה שעברה, ותחזית מעודכנת נדרשה לפני האישור הסופי של התקציב.

נתניהו וסמוטריץ' התגאו עד כה בכוונתם להעביר את התקציב הדו־שנתי עם גירעון נמוך מאוד של 0.8־0.9% מהתוצר. כעת כבר ברור שזה לא יקרה. הגירעון יגדל משמעותית לפי תחזית ההכנסות העדכנית, אבל ייתכן שעדיין יעמוד מתחת לכלל יעד הגירעון, שהוא 2.5%.

נתוני הגירעון שפירסמו באוצר השבוע מראים כי הגירעון העמיק באפריל ל־0.3% (כ־4.9 מיליארד שקל), לאחר שהיה אפסי במרץ, וקודם לכן הציגה הממשלה עודפים תקציביים במשך 9 חודשים.