הבעת אמון בכלכלת ישראל: חברת S&P מותירה את תחזית הדירוג של המדינה ללא שינוי

חברת דירוג האשראי S&P הודיעה כי הציון הגבוה שממנו נהנית ישראל יישאר ללא שינוי, וכך גם אופק הדירוג. מדובר בבשורה חיובית שתאפשר למדינה להמשיך לגייס חובות בתנאים נוחים ובריבית נמוכה באופן יחסי. כחלק מהשיקולים מציינים בחברה לחיוב את נתוני המאקרו החזקים של ישראל כמו רמת החוב הנמוכה ומאזן התשלומים היציב. 

● להחלטת הדירוג המלאה של S&P לחצו כאן

הסטטוס הנוכחי של ישראל עומד כעת על רמה גבוהה מאוד באופן יחסי - AA מינוס עם תחזית יציבה. בהשוואה לחברת דירוג האשראי מודי'ס, מקבילתה של S&P, מדובר ברמה גבוהה יותר.

ככל שהתחזית היא "חיובית", המשמעות היא שהסיכוי שדירוג האשראי של המדינה ימשיך לעלות גבוה יותר מהסיכויים שיירד במהלך השנתיים הקרובות. תחזית "יציבה" משמעותה שישראל צפויה להישאר באותה דרגה בסולם. 

ביחס לחקיקה המשפטית, ציינו בחברת הדירוג כי חרף השהיית הליך החקיקה עדיין מתקיימות מחאות ציבוריות נרחבות בנושא. "התרחיש הבסיסי שלנו מניח שיווצר קונצנזוס בצורה מסוימת שיאפשר להתמודד עם המתיחות הפוליטית סביב הסוגיה", נכתב בדוח.

אמנם הדירוג והתחזית נותרו כפי שהם, אך ב-S&P חותכים בחדות את תחזית הצמיחה של ישראל בשל המחלוקת הפנימית וההאטה העולמית. "אנו צופים שאי הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים יותר בשותפות הסחר המרכזיות של ישראל, באירופה ובארה"ב, וכן מדיניות מוניטרית הדוקה יותר, יגרמו להאטה של ​​הצמיחה הכלכלית הישראלית ל-1.5% ב-2023". לשם השוואה, בשנה שעברה הצמיחה עמדה על 6.5% והתחזיות של בנק ישראל ורוב הגופים הבינלאומיים עומדות על 2.5%-3% לשנה הנוכחית.

בנימה אופטימית יותר, כלכלני S&P מעריכים כי בשנה הבאה קצב הצמיחה ישתפר ויעמוד על 3.5% בזכות התאוששות בסקטור ההייטק. 

חקיקת הרפורמה תחזור לקדמת הבמה אחרי התקציב

בחברת הדירוג מתייחסים לחקיקה המשפטית בפירוט רב ומונים את שלל הסעיפים שהיא כוללת: חיזוק השפעת הממשלה על מינוי השופטים, הגבלת כוחו של בית המשפט העליון בפסילת חוקים וביטול עילת הסבירות.

מחברי הדוח צופים שבשבועות הקרובים הממשלה תתמקד בהעברת התקציב, אך לאחר מכן קידום הרפורמה יחזור לקדמת הבמה.

בנוסף לכך, הם מזכירים את התחזית שפרסם לאחרונה בנק ישראל, שכוללת בין היתר תרחיש פסימי במיוחד. "לפי בנק ישראל, השלכות אפשריות נוספות עלולות לכלול עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה או האטה בצמיחת היצוא ובצריכה הפרטית. בהתאם למידת ההימשכות של ההשלכות הכלכליות של הרפורמה, בנק ישראל מעריך כי צמיחת התמ"ג הריאלית עלולה להישחק ב-0.8%-2.8% בשנה", נכתב בדוח.

אלמנט נוסף שזוכה להתייחסות הוא הירידה בהכנסות המדינה ממסים. מחברי הדוח מציינים את הירידה בגובה 4% שנרשמה בחודשים ינואר-פברואר ביחס לשנה שעברה - ומוסיפים כי 2022 הייתה שנה יוצאת דופן בזכות הכנסות חד פעמיות מרווחי הון ומאקזיטים שכנראה לא יחזרו השנה.

הם צופים כי הגירעון יעמוד השנה על 2.5% ויירד ב-2024 לרמה של 2%. אמנם מדובר על רמה גבוהה יותר מזו שתוכנן מראש בתקציב המדינה (1%) אך עדיין כזו שנחשבת נמוכה באופן יחסי.

מודי'ס הורידה את התחזית

חברת מודי'ס הודיעה בחודש שעבר על הורדת תחזית הדירוג מתחזית "חיובית" ל"יציבה" בשל החקיקה המשפטית. "האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת-היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוזק של מוסדותיה", נרשם בדוח. לאחר פרסומו עלה החשש כי למרות נתוני המאקרו המעולים של ישראל, חברת S&P תנהג כמו מקבילתה ותוריד את תחזית הדירוג של ישראל. ההבדל הגדול הוא שאם זה היה קורה, התחזית הייתה יורדת ל"שלילית", מה שעשוי להוביל בעתיד להורדת הדירוג עצמו.

כעת כל שלוש חברות הדירוג הגדולות משלימות את סבב הפרסום החצי שנה לגבי כלכלת ישראל. בשורה התחתונה, פיטץ' ו-S&P הותירו את הדירוג ואת אופק הדירוג של ישראל ללא שינוי, ורק במודי'ס החליטו להוריד את האופק של ישראל.

הכלכלה הישראלית נהנית ממוניטין חזק מאוד בקרב חברות דירוג האשראי. למעשה, דירוג האשראי של ישראל אצל מודי'ס, S&P ופיטץ' עלה בהתמדה בשנים האחרונות ולא ירד. ישראל מעולם לא נקלעה למצב של אי החזר חובות והתמודדה באופן מוצלח עם משברים עולמיים כגון המשבר הפיננסי של 2008 ומשבר הקורונה. כך, יכולה הייתה המדינה לגייס הון בתנאים מצוינים ובריביות נמוכות לטווח ארוך.