הבעת אמון בכלכלה, ניצחון טכני או הצלחת מאמצי השכנוע? הסיבות להותרת דירוג האשראי של ישראל

הרבה השתנה בסביבה הכלכלית מאז הפעם האחרונה שסוכנות דירוג האשראי S&P ביקרה בארץ. כשפרסמה הסוכנות את הודעת הדירוג הקודמת של ישראל, לפני חצי שנה, עדיין נהנתה הממשלה מעודפים תקציביים, תחזית הצמיחה עוד נראתה די אופטימית, יחס החוב-תוצר הלך והצטמק במהירות, האינפלציה הייתה נמוכה ביחס לעולם, ואיש לא חזה באותם ימים את החקיקה להחלשת מערכת המשפט והשלכותיה. למרות כל התמורות שחלו מאז, ב-S&P נאותו לאשרר ביום שישי בלילה את דירוג האשראי של ישראל ואת האופק שלו ללא שינוי, ברמה גבוהה של -AA עם תחזית יציבה.

● להחלטת הדירוג המלאה של S&P לחצו כאן
● שיחת ההרגעה: מה אמר נתניהו לבכירי S&P לקראת החלטת הדירוג? | בלעדי
● הפוליטיקאים שניסו לבלבל אותנו בנוגע לדוח של מודי'ס | המשרוקית של גלובס
● מדינה אחת, שתי כלכלות ומהפכה משפטית: שלוש תובנות מדוח קרן המטבע

במשרד האוצר ובשווקים נשמו לרווחה. כל מה שקרה בארץ ב-6 החודשים האחרונים, וגם העובדה שהודעת הדירוג יצאה בעיצומה של מערכה צבאית, לא הזיזו במילימטר אף אחד מ-6 תתי-הציונים בסעיפים שמרכיבים את הדירוג של המדינה. ניתן לתלות זאת בכמה סיבות אפשריות.

הראשונה היא מאמצי השכנוע של הממשלה מול S&P, שהביאו את האנליסטים בסוכנות מניו-יורק להנחה כי "תושג הסכמה פוליטית רחבה" לגבי הרפורמה המשפטית, "שתאפשר מיתון של המתיחות הפוליטית המוגברת". זאת, לאחר ש-S&P הייתה מבין המוסדות הכלכליים הראשונים שהוציאו לישראל אזהרה מפני המהפכה המשפטית, כבר בתחילת ינואר, כשבוע לאחר השבעת הממשלה.

הורדת ציון בסעיף המוסדות הייתה מציבה את ישראל לצד טורקיה

דרך אחרת לראות את החלטת הדירוג היא שישראל ניצלה מסיבות טכניות. מבין 6 הסעיפים שעליהם מבוסס הדירוג, הרלוונטי ביותר למחלוקת סביב המהפכה המשפטית הוא הסעיף שנקרא "תפקוד ויציבות מוסדית". עוד בדירוג הקודם של S&P מנובמבר 2022, היה זה הסעיף החלש ביותר של ישראל, עם ציון 4 מתוך 6, כאשר 6 הוא הציון הגרוע ביותר בסולם. זה הוסבר בעיקר בחוסר היציבות הפוליטית ומערכות הבחירות החוזרות ונשנות.

למרבה האירוניה, ייתכן שדווקא ציון המוצא הנמוך של ישראל בסעיף המוסדות, הוא זה שעזר להימנע מפגיעה נוספת. שהרי, אם ב-S&P היו מורידים את הציון מ-4 ל-5, זה היה מציב את ישראל בחברת מדינות כמו טורקיה, דבר שלא משקף את המציאות או את חוות הדעת של חברת דירוג האשראי, הנחשבת למובילה בעולם, לצד מודי'ס. האחרונה, כזכור, הפחיתה בחודש שעבר את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה.

בסעיפים של הערכה כלכלית והערכה חיצונית, המשקללים אינדיקטורים כגון תוצר לנפש וחוב חיצוני, ממשיכה ישראל לזכות בציון הגבוה ביותר, של 1 מתוך 6. "ישראל עדיין נהנית ממספר מאפיינים חזקים כמו כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה", נכתב בסקירה.

בשנים האחרונות המשק הישראלי שגשג חרף משברים פוליטיים, מגיפת הקורונה ומתיחות ביטחונית מתמדת. העמידות היחסית של הכלכלה הישראלית מפני רעשים חיצוניים תרמה להבעת האמון של S&P המשתמעת מהותרת התחזית על "יציבה", שמעידה כי הדירוג הגבוה צפוי לעמוד על כנו גם בהודעה הבאה, בעוד חצי שנה, אם לא יירשמו עד אז דרמות קיצוניות.

S&P: סערת החקיקה עדיין צפויה להשפיע לרעה

ישראל צלחה את אתגר הדירוג הפעם, אבל קשה לומר שיצאה ללא פגע. ב-S&P מעריכים שסוגיית הרפורמה המשפטית תחזור למוקד תשומת הלב של הממשלה לאחר העברת התקציב בסוף החודש, וצופים "הימשכות באי-הוודאות הפוליטית והכלכלית לטווח הקצר בנוגע לרפורמה המשפטית".

כך, ב-S&P מאמינים שסערת החקיקה תשפיע לרעה על הצמיחה של ישראל, יחד עם גורמים אחרים: "ההשפעה של הידוק המדיניות המוניטרית וצמיחה חלשה של שותפות סחר מרכזיות תוחרף על ידי הסביבה הפוליטית המקומית. לפיכך, אנו צופים כי הצמיחה הכלכלית תאט ל-1.5% ב-2023, לעומת 6.5% ב-2022", כתבו בסוכנות הדירוג. מדובר בתחזית צמיחה קודרת למדי, שהופחתה מ-2% בתחזית הקודמת.