הבינה המלאכותית צפויה לשנות את שוק העבודה מהר משחשבנו

הכותבת היא ראש התוכנית לניהול משאבי אנוש, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

שוק העבודה עובר מהפכה, עם כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו. מגמה זו החלה בשנות ה־60 עם מכונות המבצעות פעולות באופן שלעיתים עולה על היכולת האנושית. היא הלכה והתרחבה עד שכיום היא מתעלה על חלק מהיכולות האנושיות ולעתים מייתרת את הצורך בעובדים אנושיים. אנו נמצאים בנקודת האל־חזור של הטכנולוגיה, שממנה ואילך היא תמשיך לשעוט קדימה בלי שנוכל לשנות את מסלולה. אז איך היא תשפיע עלינו, ואיך יש להתמודד עימה?

מיצוי האינטרס הכלכלי של הארגונים יגבר. מנועי בינה מלאכותית עשויים לקצר תהליכים, לדייק אותם, ליעל אותם והכול תוך חיסכון משמעותי בעלויות. חלק מזה עלול להתרחש על חשבון העובדים. אפשר גם לייצר רשימות פיטורים על בסיס יעילות שתימדד במדויק, ללא שיקולים אנושים וחברתיים. כמו יתר הפרוצדורות הנוגעות להתייעלות, יכולים לזכות מעתה לקיצור דרך משמעותי עם אפס סנטימנטים ורגישות לעובדים.

גיוס מדויק

לצד פיטורים מהירים ויעילים של עובדים, צפויה הבינה המלאכותית לשמש לצורך גיוס טאלנטים. הטכנולוגיה תאסוף מידע מרשתות חברתיות ואתרים אינפורמטיביים, תמיין ותדרג מועמדים בהתאם לדרישות.

מקצועות ותפקידים רבים ישתנו או ייעלמו בטווח הקרוב יותר משחשבנו. האיום הוא לא רק על עושי המלאכה הרפטטיבית אלא גם על מקצועות הדורשים ידע ויצירתיות. אצל חלק מהעובדים יקוצרו שעות העבודה, אצל אחרים ישתנו התפקידים ויכללו טכנולוגיה שתאפשר פונקציות שעד היום נעשו על־ידי העובדים. מעתה פוטנציאל הארגונים להפוך רזים, חכמים, יעילים ורווחיים יותר גדל מאוד. במקביל, רבים יזדקקו להכשרה טכנולוגית, ואחרים יתייתרו משוק העבודה.

שינוי במאזן הכוחות

במשך שנים הורגלנו לתיעוד ומעקב אחר הליכי עבודה, מצלמות ומכשירי הקלטה במקומות עבודה. מפה מהווה הבינה המלאכותית קפיצת מדרגה, וקצרה הדרך לתגי זיהוי לעובדים שיאפשרו מעקב אחריהם כולל קצב עבודתם, האינטראקציות החברתיות שלהם בעבודה והתנהגויות הנוגעות לחייהם הפרטיים. המידע המושג על־ידי בינה מלאכותית יספק המלצות, למשל את מי לפטר ואת מי לא.

חוקי עבודה לרוב נמצאים בפער משמעותי מהשינויים והדינמיקה בשוק. במקרה של שימוש בבינה מלאכותית לצורך הגברת הפריון, אין חוק שיגן על העובדים מעודף מעקב במציאות החדשה. הסכנה היא שיעבוד של עובדים, וזאת מבלי שהתחלנו להזכיר אוכלוסייה עם מוגבלויות, אוכלוסייה מבוגרת ומי ששוק העבודה ממילא נוהג בהם באופן בלתי שוויוני.

לנוכח הסכנות, השימוש בבינה מלאכותית לצורך הגברת הפריון חייב להיעשות בזהירות, תוך בקרה ושקיפות וכמובן רגולציה מתאימה, שתגן על העובדים וזכויותיהם. אחרת, למרות היכולות ופוטנציאל הפיתוח, נחזור לניצול כמו בתוקפת המהפכה התעשייתית - רק חכם ומתוחכם יותר.

פיתוח בינה מלאכותית עשוי להוליד הזדמנויות חדשות ואף תעשיות חדשות שיצמחו כתוצאה ממערכות אלה. ואולם נדרש מאמץ מערכתי רב על־מנת לוודא כי הנאה מפוטנציאל הצמיחה תהיה נחלת הכלל ולא מכשיר רב־עוצמה, שבאמצעותו יתעשרו ויתחזקו המעטים על חשבון החברה כולה.

לשם כך נדרש מאמץ ממוקד של משרד החינוך להכשיר ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות במערכת החינוך כבר מגיל צעיר, תמיכה ממשלתית רב־מערכתית במעבר לשוק דיגיטלי באמצעות מדיניות דוגמת ה־"Flexicurity" הנהוגה בדנמרק, בפינלנד ובנורבגיה, המספקת גמישות לארגונים בתעשייה לצד ביטחון כלכלי לעובדים. לצד כל אלה יש לייצר חקיקה מתאימה בתחום חוקי העבודה, שתסדיר את זכויות העובדים במציאות החדשה שבה מאזן הכוח מוטה לטובת ארגונים באופן מוגזם.

החשש מפני אבטלה המונית טרום שינויים מהפכניים היה קיים לאורך ההיסטוריה, אך התנופה והקידמה ניצחו את החששות ואת ההתנגדויות. התוצאה הייתה צמיחה בעולם המפותח, עלייה באיכות החיים ובהכנסה לנפש.

אני מאמינה שכך יקרה גם הפעם, אך השינוי לא יהיה לינארי אלא אקספוננציאלי, והעולם יצטרך להיערך מהר להכנת כוח העבודה לעולם החדש באמצעות תוכניות הכשרה ייעודיות, התאמת מערכת החינוך, מדיניות תעסוקה המשלבת ביטחון כלכלי לאזרחים כדי למנוע משבר כלכלי־חברתי בתקופת המעבר ומאמץ רגולטורי מיוחד לאבטחת זכויות העובדים.