הכותב הוא נשיא Meta ליחסים בינלאומיים ולשעבר סגן ראש ממשלת בריטניה
טכנולוגיות דיגיטליות שינו בצורה משמעותית את תחום החינוך בשני העשורים האחרונים. אני רק בשנות ה־50 לחיי, אבל כשלמדתי בבית הספר, המילה האחרונה הייתה מחשבון כיס. כיום, אייפדים וטאבלטים אחרים הם עניין שבשגרה. מוזיאונים ברחבי העולם שילבו מסכי מגע ואלמנטים אינטראקטיביים, אפליקציות כמו דואולינגו הביאו את לימוד השפה לסמארטפון, והעובדה שכל אלה הפכו לנורמליים כל־כך מהר, מעידה על האופן שבו שילבנו בצורה חלקה טכנולוגיות חדשות בחיינו.
● הזדמנות של פעם בדור: כך תבנו חוויית לקוח מעולה במטאוורס
ואולם ישנם גבולות ברורים לטכנולוגיות דו־ממדיות. בעוד שהמעבר ללמידה מרחוק ושיחות וידאו הואץ במהלך מגפת הקורונה, כל הורה יוכל להעיד שלעתים זו הייתה חוויה מתסכלת. קשה להשאיר ילדים מרוכזים בתמונות ממוזערות של מורים וחברים לכיתה על גבי מסך שטוח. הסיבה היא המחסור בתחושת הנוכחות, כלומר האינטראקציה עם החברים והמורים במרחב משותף.
המטאוורס הוא האבולוציה הבאה של האינטרנט - ותחושת הנוכחות היא בדיוק זו שמייחדת אותו. הטכנולוגיה אומנם חדשה, אך הממצאים המוקדמים מבטיחים. מחקרים אקדמיים מצאו, למשל, שמציאות מדומה (VR) יכולה לשפר מגוון של תוצאות למידה - כמו הבנה, שימור ידע, מעורבות, קשב ומוטיבציה.
אני חושב שזה משהו שכולנו מבינים אינטואיטיבית: קל יותר לזכור פעולה שעשית, מאשר דבר שנאמר לך. זה נכון בלימוד שפות, אבל גם בלימודי ביולוגיה ימית על קרקעית האוקיינוס, או בהעברת שיעורי פילוסופיה באמפיתיאטרון ברומא העתיקה.
פייסבוק מבינה שהיא לא יכולה להוביל שינוי לבד | נבו טרבלסי, פרשנות
כשמארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא (פייסבוק לשעבר), הכריז על חלום המטאוורס שבו החברה הופכת קודם כל לחברת מציאות מורחבת, הוא לא ממש הצליח לשכנע את המשקיעים.
מניית החברה צנחה, והאנליסטים שאלו האם באמת צוקרברג ועובדיו מבינים את ההשקעה האדירה בטכנולוגיה החדשה, בזמן שהם נוטשים את עסקי הליבה של החברה.
התהיות הללו גרמו לפייסבוק לחשב מסלול מחדש, וברבעונים האחרונים הכריזו בכירי החברה כי הם חוזרים לעסקי ליבה, לצד השקעה גדולה במטאוורס.
אין ספק כי לטכנולוגיות מתפתחות יש פוטנציאל אדיר, בוודאי להזדמנויות האדירות שהמטאוורס מביא לכיתות הלימוד. מדובר במהלך קריטי להעצמת ופיתוח בני הנוער, שכבר אינם צורכים תוכן כמו בעבר. טיקטוק והרשתות החברתיות גרמו לכך שתוכן ויזואלי אינו תוספת נחמדה, אלא חלק קריטי בהבנת החומר.
חלק מהטכנולוגיות אכן כבר קיימות והן בשימוש, אבל צריך להתגבר על החסם המשמעותי באמת: חוסר ההבנה של מורים רבים בתחום. ככל שהמטאוורס ייכנס יותר לחיינו, כך השימושים יהיו ברורים יותר לאנשים רבים יותר.
בפייסבוק, ואין ספק שזה משתקף מדבריו של ניק קלג, מאמינים שהמטאוורס הוא הדור הבא של האינטרנט - במקום להתבונן במסך ולגלוש באינטרנט, לחיות בתוכו. בחברה גם מעוניינים להראות איך המטאוורס הופך לפלטפורמה שמאפשרת שוויון הזדמנויות עבור כאלה שרחוקים ממשאבים. אך חשוב לשים את הכוכבית: עדיין מדובר בחלום רחוק.
מה שצוקרברג הבין באיחור רב מדי, ואחרי צניחה של יותר מ-70% במניית החברה, הוא שפייסבוק לא יכולה לעשות את זה לבד. מהרגע שבחברה חזרו להשקיע בעסקי הליבה, ואמרו שישקיעו במטאוורס בזהירות רבה יותר - המשקיעים חזרו. רק מתחילת השנה עלתה מניית מטא בכ-87%, ועדיין נמצאת ב-100 דולר למניה פחות מהשיא שלה.
כעת פייסבוק קוראת לקובעי מדיניות, מוסדות אקדמיים וממשלות לפעול בתחום, לכאורה כדי לקדם את ערכי המדע והטכנולוגיה בקרב צעירים. למעשה, עבור עמק הסיליקון, עבודה עם מערכת החינוך היא מעין פרויקט פילנתרופי למירוק המצפון. אין כאן כסף להרוויח, אלא רק יחסי ציבור.
אבל גם את זה פייסבוק מנסה להפוך ליתרון: אם אחרים אכן יצטרפו ויקדמו את החזון שלה, היא תצליח להגשים את החזון השאפתני של יותר ממיליארד משתמשים במטאוורס בתוך עשור.
למזער סיכונים
החברה הדנית Labster בנתה מעבדות וירטואליות המאפשרות לתלמידים להשתמש בציוד בשווי מיליוני דולרים - שאף בית ספר לא יכול להרשות לעצמו - כדי לערוך ניסויים שיהיו מסוכנים מדי בחיים האמיתיים. במכללת מורהאוס שבאטלנטה, הכימאית ד"ר מוהסינה מוריס מלמדת את תלמידיה במעבדה וירטואלית - תאומה דיגיטלית של מעבדת הכימיה האמיתית באוניברסיטה הפיזית.
שיעור כימיה באמצעות משקפי מציאות מדומה / צילום: meta
זהו אחד מעשרה קמפוסים שהם תאומים דיגיטליים של Metaversity בארה"ב (עם 16 נוספים בדרך), שנוצרו באמצעות שותפות בין Meta ו־VictoryXR. הקמפוסים הללו נגישים במלואם לסטודנטים שאינם יכולים להיות נוכחים פיזית, ובמורהאוס מדווחים שתלמידים שלמדו ב־VR קיבלו ציון סופי של מבחן ממוצע של 85, לעומת 78 בקרב תלמידים שלמדו פנים אל פנים, ו־81 בשיטות מקוונות "מסורתיות".
המטאוורס יוכל גם לשפר את עולם ההכשרות המקצועיות ולמזער סיכונים. בג'ורג'יאן קולג' בקנדה משתמשים בתוכנת VR כדי להכשיר וטרינרים, שפותחה אף היא על־ידי VictoryXR. זו דוגמה לחוויה מעשית אמיתית, ללא שימוש בבעלי חיים (חיים או מתים).
המטאוורס יכול להפוך הכשרה מקצועית לנגישה גם מבחינת תג המחיר. הוא גם יאפשר לדמות מצבים שאנשים יחוו במקום העבודה העתידי, ובמיוחד כאלה שעלולים להיות מאתגרים או מסוכנים בעולם האמיתי.
אך מעל לכל, המטאוורס יכול לעזור לאזן את מגרש המשחקים ולסייע בפתרון אחת הבעיות העיקשות ביותר בחינוך - שוויון. ילדים מרקעים עניים יותר נותרים מאחורי חבריהם לספסל הלימודים. זו בעיה מורכבת שנתקלתי בה שוב ושוב בתקופת כהונתי בממשלת בריטניה.
בזמנו ניסינו לטפל בכך בעזרת ארוחות בחינם לתלמידים והעברת מימון נוסף לבתי ספר על סמך מספר התלמידים שמגיעים ממשקי הבית העניים ביותר. אך בהמשך, כשעמדתי בראש הוועדה לאי־שוויון בחינוך בבריטניה, מצאנו שהפער בביצועים בין התלמידים העשירים לעניים ביותר בבריטניה נותר גדול בעקביות בין אמצע שנות ה־80 לאמצע שנות האלפיים, ללא שיפור משמעותי.
היישום בחינוך
יש כמובן צורך לחקור עוד כדי להבין כיצד היתרונות של חינוך במטאוורס ישרתו את כל התלמידים. עם זאת, לא קשה לדמיין את היתרונות של השחרור ממגבלות הזמן והגאוגרפיה, למשל עבור מוסדות באזורים מוחלשים שיוכלו לקבל תמיכה ממוסדות אחרים שמרוחקים מאות קילומטרים, או עבור בתי ספר המתמודדים עם מחסור במורים.
זו הסיבה שהוצאנו לדרך תוכנית מחקר גלובלית, שבוחנת לעומק כיצד ניתן למקסם את היתרונות של הטכנולוגיות הללו, תוך מזעור הסכנות. אך חברות הטכנולוגיה לבדן לא יוכלו לעשות הכול. ממשלות, קובעי מדיניות ומוסדות אקדמיים צריכים להכיר בהזדמנויות שהטכנולוגיות הללו מספקות, ולוודא שהן מנוצלות כראוי.
ממשלות יכולות ליישם טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי ולהשקיע כדי לאפשר זאת בקנה־מידה רחב. אנשי חינוך שחושבים קדימה יטמיעו את הטכנולוגיות הללו באופן יצירתי בבתי הספר ובמכללות שלהם, והם שיספקו את מקרי הבוחן הטובים ביותר שאחרים בעתיד ירצו לאמץ.
ניק קלג, נשיא Meta ליחסים בינלאומיים / צילום: meta
כמובן, חלק מהתחזיות של אנשים לגבי טכנולוגיות עתידיות הן דמיוניות, או אופטימיות מדי. ואכן, הרבה ממה שאנו ב־Meta מאמינים שיהפוך את המטאוורס למהפכני כל־כך - עדיין לא קיים. אבל זה לחלוטין לא המקרה כשמדובר בחינוך. הטכנולוגיות הללו כבר נמצאות כאן, הן בשימוש, והפוטנציאל שלהן מסתמך לא רק על קידמה טכנולוגית, אלא גם על קנה־מידה וגישה.
ככל שיהיו יותר פיתוחים טכנולוגיים, וככל שיותר ממשלות, חברות, בתי ספר, מכללות ומוסדות אחרים ישקיעו בהם - כך תגדל ההשפעה, ותגבר היכולת לתרגם רעיונות בין תרבויות, לשבור מחסומים חברתיים־כלכליים ולסלול דרכים נוספות למורים לעורר את חומר הלימוד לחיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.