חברת הדירוג S&P הותירה בסוף השבוע את דירוג האשראי של ישראל על רמה של AA-, מבלי לגעת גם בתחזית הדירוג שנותרה 'יציבה'. עם זאת, הכותרת הגדולה ביותר בדוח הגיעה בהמשך, כשחברת הדירוג הבינלאומית חתכה בחדות את תחזית הצמיחה של ישראל, נוכח המחלוקת הפנימית וההאטה העולמית.
● הבעת אמון בכלכלה, ניצחון טכני או הצלחת מאמצי השכנוע? הסיבות להותרת דירוג האשראי של ישראל | פרשנות
● בכירי האוצר באזהרה יוצאת דופן נגד חלוקת הכספים הקואליציוניים
"אנו צופים שאי הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים יותר בשותפות הסחר המרכזיות של ישראל, באירופה ובארה"ב, וכן מדיניות מוניטרית הדוקה יותר, יגרמו להאטה של הצמיחה הכלכלית הישראלית ל־1.5% ב־2023", נכתב בדוח. הורדת התחזית משמעותה שהצמיחה לנפש היא שלילית - ברמה של 0.5%. לשם השוואה, בשנה שעברה הצמיחה של הכלכלה הישראלית עמדה על 6.5% והתחזיות של בנק ישראל ורוב הגופים הבינלאומיים עומדות על 2.5%-3% לשנה הנוכחית. באופן לא מפתיע, S&P כותבים שסקטור ההייטק נחלש באופן משמעותי יותר ממה שצפו בתחילת השנה, יחד עם הירידה בייצוא. עם זאת, חשוב להדגיש שהדוח הנוכחי צופה שהצריכה בישראל תגדל ב־2%, למרות הצפי לירידה בתוצר.
קצב הצמיחה יחזור לשגרה ב־2024
במקביל לתחזית לירידה בצמיחה בשנת 2023, הדוח הנוכחי מעריך שישראל תחזור לצמיחה של 3.5% ב־2024 וב־2025. כלומר, כלכלני S&P משאירים מקום רב להתאוששות בשנים הבאות.
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מדגיש כי "גם ההערכה אצלנו היא לצמיחה של כ־2% השנה, עם סיכון כלפי מטה. זאת, בשל שילוב של האטה בעולם, השפעת העלאות הריבית והפגיעה באמון העסקי והצרכני כתוצאה מניסיונות החקיקה".
צריך להדגיש כי נתוני צמיחה נמוכים כל כך, שמשקפים כאמור צמיחה שלילית לנפש, היו פה רק בעקבות משברים חזקים במיוחד, לאחר משבר הסאב־פריים בשנת 2009 ובעקבות האינתיפאדה השניייה ב־2002 וב־2003. משק מתכווץ וצמיחה שלילית משפיעים של החלטות מדיניות של הממשלה ושל בנק ישראל ועל גיבוש התקציב. למעשה, אם המשק מתכווץ, הכלכלה מאטה מאוד, וכתוצאה מכך נוכל לראות למשל שקילה מחדש של המשך העלאות הריבית של בנק ישראל.
בנוסף, החשש מגביית המיסים בישראל עלול לעלות בשל הירידה בצריכה, מה שישפיע אף יותר על התקציב הנדון כעת בוועדות הכנסת, שכבר עתה מכיל בעיות בשל הגירעון המתרחב.
תחזית פסימית במיוחד ביחס לאחרות
ובכל מקרה, דירוג הצמיחה של S&P הינו אחד מני רבים. חברת הדירוג מודי'ס, אשר פרסמה את הדוח שלה קצת אחרי הפסקת החקיקה המשפטית, ציפתה לצמיחה של 2.6% בשנת 2023 והחברה ציינה בדוח כי גם לפני השפעות כלשהן של החקיקה המשפטית הייתה צפויה האטה בצמיחה בישראל, בעקבות המצב הגלובלי.
גם בנק ישראל וגם דוח קרן המטבע הבינלאומית, שפורסם יום לפני פרסום הדוח של S&P צופים צמיחה של 2.5% בשנת 2023 - פחות מתחזיות קודמות, אבל הרבה מעבר לתחזית של S&P. גורם בכיר במערכת הפיננסית מציין שהתחזית הנוכחית של S&P הינה מעט פסימית. לדבריו, "התחזית מציגה בעיקר השפעות חיצוניות כמשפיעות על תחזית הצמיחה. כלומר, רוב הנטל על הצמיחה בישראל הוא חיצוני, אקסטרנלי". בכל מקרה, הוא מדגיש, לא מדובר בתחזית קטסטרופלית. "נכון מדובר בצמיחה שלילית לנפש, אך עדיין מדובר בצמיחה של 1.5%".
לפי האינדיקטורים שרואים כרגע, הוא מציין, הרבעון הראשון של ישראל היה דווקא חיובי והצביע על צמיחה, למרות המשבר סביב החקיקה המשפטית. זאת, עוד לפני פרסום נתוני הרבעון הרשמיים ביום שלישי הקרוב אשר יעידו על התפתחות הכלכלה הישראלית בתחילת 2023.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.