שוק הנדל"ן חוזר 20 שנה לאחור: הרבעון הראשון של השנה הוא הדל ביותר במספר העסקאות שנרשמו ברבעונים מקבילים מאז 2003. כך עולה מסקירת הכלכלנית הראשית באוצר שהתפרסמה היום (ב').
● הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?
● שאלה של מיליארדים: בעלי נכסים בתל אביב דורשים פיצויי עתק
● ההחזר קפץ בכ-21% ב-5 שנים: הנפגעים הגדולים מהתייקרות המשכנתאות
מניתוח הסקירה עולה כי מגמת הירידה נמשכת, כך שלפחות על פי המידע העולה מהרבעון הראשון של 2023 נראה כי שוק הנדל"ן נקלע למיתון, בדומה למיתון שפקד אותו לפני 20 שנה. לא מן הנמנע, שהמיתון הפעם יהיה חמור אף יותר. המשקיעים ממשיכים לצאת מהשוק הזה, מה שמקטין את היצע הדירות להשכרה ולוחץ לכיוון של המשך עליית מחירי השכירות.
ברבעון הראשון נסגרו בישראל 20,189 עסקאות, 42% פחות מאשר ברבעון הראשון של 2022 ו-26% פחות מאשר ברבעון האחרון של 2022. אומנם ברבעונים שכללו את תקופת סגר הקורונה בחודשים מרץ-מאי 2020 והמחאה החברתית ו-ועדת טרכטנברג במחצית השנייה של 2011 נרשמו פחות עסקאות, ואולם הסיבות אז היו נקודתיות וזמניות. בהתחשב בכך שכ-1,800 עסקאות שבוצעו ברבעון הראשון של השנה היו במסגרת "מחיר למשתכן", לא מן הנמנע שנתוני הרבעון הזה היו חלשים אף יותר. הסיבות שמובילות לשקיעה הנוכחית הן סיבות מאקרו כלכליות, שבאות לידי ביטוי בעיקר בהעלאות הריבית, אך יתכן שגם באקלים הכלכלי-עסקי שנוצר כתוצאה מהמהלכים הפוליטיים האחרונים.
ירידה צפויה גם ברבעון השני
לא נראה כי השוק הגיע לתחתית הבאר, ויש מספר אינדיקציות שמורות שהירידות בהיקפי העסקאות נמשכות גם לתוך הרבעון השני: ראשית, במהלך חודשי הרבעון נרשמו פערים שצמחו מחודש לחודש בירידה בכמות העסקאות, לעומת החודשים המקבילים של 2022. בינואר נרשמה ירידה של 39% לעומת ינואר 2022, בפברואר ירידה של 41% ואילו מספר העסקאות שבוצעו בחודש מרץ היו נמוכות ב-46% ממספר העסקאות שבוצעו במרץ 2022; מכאן עולה תמונה, שרכת ההרים של השוק, שעלתה בתלילות ב-2021, נמצאת בתנופת ירידות למטה, שרק צוברת תאוצה.
אינדיקציה אחרת שמרמזת לכיוון היא נתוני המשכנתאות שפרסם בנק ישראל לחודש אפריל, שהיוו שפל של שנים. הנתונים מקבלים תימוכין בסקירת הכלכלנית הראשית, שכתבה כי נתונים ראשונים לחודש זה מצביעים על המשך הירידה החדה גם בחודש הראשון של הרבעון השני של השנה.
המשקיעים נוטשים את תל אביב
בתקופות שבהן קיימת דעיכה במספר העסקאות לרכישת דירות - מתקיים בדרך כלל שוק שכירות ער יותר, ואולם המיתון הנוכחי פוגש שוק עם היצע פוחת והולך של דירות. ברבעון הראשון של השנה רכשו המשקיעים כ-3,300 דירות, אך מכרו כ-4,100 דירות, מה שמוריד את המלאי שברשותם בכ-800 דירות. בתקופה של ריבית גבוהה ומיסוי גבוה - אין להם יותר מידי תמריצים להשאר בשוק הזה ורובם מעדיפים לחפש אפיקי השקעה אחרים.
בחודש מרץ לבדו ירדו רכישות המשקיעים באזור השפלה (רחובות, ראשון לציון, נס ציונה ומודיעין) ב-61%, באזור תל אביב ב-59%, ובאזור השרון בכ-60%. "באזור תל אביב נרשמה אחת הרמות הנמוכות ביותר ברכישות המשקיעים באזור זה לפחות מאז תחילת שנות האלפיים", נכתב בסקירת הכלכלנית הראשית.
ומה לגבי "המשקיעים הצעירים", אותם צעירים שמחליטים לנצל את ההטבות שניתנות להם במסגרת "מחיר למשתכן", לרכוש דירה בפריפריה, אך לא לעבור להתגורר בה, אלא להמשיך להתגורר בשכירות במרכז? מתברר כי היא עוד קיימת.
הכלכלנית הראשית בדקה פרויקט "מחיר למשתכן" בבאר שבע, שבו נמכרו דירות במחיר ממוצע של 1.08 מיליון שקל. מדובר במחיר שגילם הנחה של 31% לעומת דירות דומות שנמכרו בשוק החופשי, מה שגרם לצעירים רבים מהמרכז לרכוש בו דירות. הכלכלנית הראשית מצאה כי כ-30% מהרוכשים מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז.
ההנחה הגבוהה, כמו גם המצב הסוציו אקונומי הגבוה יחסית של רוכשי הדירות מהמרכז, פיתו את הצעירים לרכוש דירות בעיר הדרומית, מבלי שלרובם יש כוונה ממשית להגר אליה. כתוצאה מכך נוצר מצב, לפיו צעירים שרכשו דירות בשוק החופשי בבאר שבע, כנראה לצורך מגורים עצמיים, שילמו על הדירות 1.58 מיליון שקל בממוצע, אולם הנכסתם החודשית נמוכה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
