מחקר חדש חשף: לווים בחברה הערבית משלמים יותר ריבית

אם הייתם נכנסים ב־2019 לאחד מסניפי הבנקים באחת הערים היהודיות הנמצאים בארבעת העשירונים התחתונים ומבקשים הלוואה, הריבית הממוצעת שהייתה מוצעת לכם עמדה אז על 6.5% (מאז היא כמובן עלתה). לעומת זאת, אם הייתם נכנסים לסניף באחת הערים הערביות באותו דירוג סוציו אקונומי, הריבית הממוצעת שלכם כבר הייתה מטפסת עד לכדי 7.4%, למרות שרמת הסיכון שלכם זהה. כך עולה ממחקר של רשות התחרות שפורסם ביום שני להערות הציבור.

● האבטלה בישראל ממשיכה לרדת. האם עליית הריבית בלתי נמנעת?
● סניפים צפופים, חובות גדולים ומעט אשראי: משבר הבנקאות בחברה הערבית

ברשות התחרות ציינו כי על אף דעות רווחות בציבור ומחקרים שהתפרסמו בנושא, רמת הסיכון הממוצעת של לקוחות האשראי הצרכני בחברה הערבית איננה גבוהה יותר מזו של לקוחות החברה היהודית, כאשר מתחשבים באשכול החברתי־כלכלי. כך למשל, החובות הנמצאים בפיגור של יותר מ־90 יום עמדו ביישובים הערביים על 0.3% בלבד לעומת 0.77% בערים היהודיות.

נציין, כי באשכולות הגבוהים יותר, עשירונים 5-10, התמונה הפוכה והריבית ביישובים הערביים עמדה על כ־6% לעומת 6.5% ביישובים היהודיים. יחד עם זאת, מציינים ברשות, בשל מיעוט הסניפים בחברה הערבית, באשכולות אלו קשה להסיק מסקנות מממצא זה.

ההלוואה הממוצעת של אשראי צרכני בחברה הערבית גבוהה יותר

נקודה נוספת שנבחנה במסגרת המחקר מתייחסת לטענת הבנקים בנוגע לסכום ההלוואה ולאורך תקופתה בחברה הערבית, כאשר על פי הבנקים, מאפיינים אלו של ההלוואות גורמים להן להיחשב כמסוכנות יותר ולתמחור גבוה ביחס לחברה ההיהודית.

בנוסף, הנגישות למשכנתאות בקרב לקוחות ערבים נמוכה מאוד, וחלק מהביקוש למשכנתאות מוסט לביקוש לאשראי צרכני. כפועל יוצא, האשראי הצרכני בחברה הערבית כולל חלק גדול יותר של הלוואות לדיור (שאינן מוגדרות באופן רשמי ככאלו), המתאפיינות בתקופות לפרעון ארוכות וסכומין גדולים יותר מההלוואה הצרכנית הממוצעת בזו היהודית. הבדיקה של רשות התחרות העלתה כי אכן ההלוואה הממוצעת של אשראי צרכני בחברה הערבית גבוהה יותר, אך אין הבדל משמעותי בהתפלגות התקופה לפירעון.

הנקודה המשמעותית ביותר שיכולה להסביר את הפערים בריביות נובעת מהבטוחה שמעמידים הלווים כנגד ההלוואה. מחד, לבטוחה מטרה ישירה של הורדת רמת הסיכון הכרוכה בעסקת מתן האשראי בגלל הפחתת הבעיה של סיכון מוסרי מצד הלווה, מאידך, ככל שבבעלותו של הלווה נכסים רבים יותר ברי שעבוד, זוהי עדות לאיתנות פיננסית, כך שהסיכון בהעמדת אשראי ללווה פוחת מנקודת ראות הבנק.

בין שההשפעה על הסיכון היא ישירה או בין שהיא דרך העדות לטיב הלווה, קיומה של בטוחה מפחית את רמת הסיכון של ההלוואה ובכך מוזיל את הריבית. מהמחקר עולה כי ממוצע היחס בין הביטחונות לאשראי צרכני נמוך משמעותית בחברה הערבית ביחס ליהודית (19% לעומת 31%).

ריכוזיות גבוהה ורווחים נמוכים

עוד עולה מהמחקר כי נתח השוק המצרפי של שלוש הקבוצות הבנקאיות המובילות בחברה הערבית (דיסקונט, הפועלים ולאומי) מתקרב ל־90% לעומת כ־70% בחברה היהודית. אולם בעוד ריכוזיות גבוהה בהספקת השירותים יחד עם מחירי אשראי גבוהים היו צפויים לכאורה לתמרץ הרחבת פעילות ביישובים הערביים, תוצאות המחקר העלו כי סניפים ביישובים ערביים מניבים לבנק הכנסות נמוכות יותר, בעיקר בשל בעיות בהעמדת משכנתאות לנכסים באותם יישובים.

ההכנסה הממוצעת מריבית של סניף ביישוב ערבי עומדת על פחות מ-9 מיליון שקל, ואילו בסניף מקביל ביישוב יהודי על 18.5 מיליון שקל. הפערים הגדולים מגיעים מהלוואות למשכנתאות, כשביישובים הערביים ההכנסה מריבית עמדה ב־2019 על פחות ממיליון שקל ואילו ביישובים היהודיים על יותר מ-10 מיליון.

לפיכך, התמריץ של הבנקים לפתוח סניפים חדשים ביישובים אלה קטן. "לאור זאת, ייתכן שפתרון של בעיית העמדת המשכנתאות לנכסים ביישובים ערביים תסייע גם בהגברת התחרות על חלקים אחרים של סל השירותים הבנקאיים, בפרט אשראי צרכני", ציינו ברשות התחרות.