הרשות לניירות ערך בקיפאון כבר חודש: "לא היה מצב כזה מעולם"

זהו אחד התקדימים המסוכנים שנוצרו בשנים האחרונות במערכת הכלכלית בישראל. לפני חודש ימים עזבה יושבת ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, את לשכתה כאשר טרם מונה לה מחליף. מדובר במצב בעייתי, משום שבעוד שבשאר הגופים הרגולטוריים ניתן בדרך כלל למנות ממלא מקום שימשיך את הרציפות השלטונית, זהו לא מצב אפשרי מבחינת החוק ברשות ניירות ערך.

● איך הפכו הבנקים הישראליים לרווחיים ביותר בעולם | ניתוח
● מחקר חדש חשף: לווים בחברה הערבית משלמים יותר ריבית
● הבריחה של המשקיעים המוסדיים ממניות עשויה לתמוך במחיריהן

הרשות אחראית על אכיפת חוקי ניירות הערך שרלוונטיים לתיק נכסים של מעל ל־3 טריליון שקל. באין "מפכ"ל" לשוק ההון לתקופה ארוכה, ההשלכות עלולות להוות נזק לכספי המשקיעים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה אמור למנות מחליף או מחליפה לגואטה, ואף החל לערוך שיחות עם המועמדים. כמו כן, בסוף החודש צפויה לפרוש הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, כשעל השר סמוטריץ' יהיה לקבוע מי יבוא או תבוא במקומה. ובסוף יוני יפרוש מנהל רשות המיסים ערן יעקב - גם לו יש למצוא מחליף.

"דיוני התקציב הם לא תירוץ"

גורמים בסביבתו של השר סמוטריץ' אמרו לגלובס כי "מאז כניסתו לתפקיד דחה שר האוצר, את כל סוגיית המינויים עד לאחרי העברת התקציב". לדבריהם, השר סמוטריץ' נמצא בימים אלה בעיצומם של ראיונות לתפקידים השונים, משום שהוא רוצה לבדוק לפי תפיסת עולמו "מה נצרך בכל אחד מהאגפים השונים במשרד".

במערכת הפוליטית מעריכים כי הלחץ הגובר על סמוטריץ' עשוי להוביל להכרעה ומינוי בזמן הקרוב, ייתכן שקודם להעברת התקציב או לכל היותר זמן לא רב לאחר מכן. אך בפרק הזמן שחלף הולכות ונערמות מגבלות מורכבות על דרך עבודת רשות ניירות ערך. פורמלית, מנכ"ל רשות ניירות ערך, עו"ד עודד שפירר מוביל כיום את הפעילות של רשות ניירות ערך. אבל החוק מקנה סמכויות שונות וחשובות באופן מפורש רק ליו"ר רשות ניירות ערך.

כאמור, מדובר בתקדים. עד היום לא הייתה תקופה שהרשות פעלה ללא ראש. גורמים בשוק מסרו לגלובס: "לא היה מצב כזה מעולם". את הרשות הקימו בסוף שנות ה־60 על פי חוק ניירות ערך שחוקק בשנת 1968. עד היום כיהנו בתפקיד 12 אנשים, האחרונה הייתה ענת גואטה שעזבה לאחר שכהונתה הוארכה פעמיים לתקופה קצובה.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו התייחס גם הוא למצב שנוצר: "זה מצב לא טוב ולא בריא לשוק. כולנו יודעים ששוק ההון נמצא במצב מאוד בעייתי וקשה, משום שיש כאן סוג של סערה מושלמת. גם מה שקורה בעולם מבחינת האינפלציה ועליית הריבית, שלזה נוספו הבעיות הפנימיות שלנו כאן בישראל. שניהם ביחד גורמים לשוק ההון לדשדש, כשאין הנפקות כמעט בכלל. מתחילת השנה לא הייתה הנפקה אחת".

לדברי פלטו, "הממשלה גם 'דילגה' על שוק ההון בחוק ההסדרים ובתקציב הנוכחי, וחבל כי המשק מפסיד מזה. שוק הון פעיל וחיוני הוא נכס לכלכלה הישראלית. אי מינוי יושב ראש זה מהלך שעוצר את שוק ההון. נכון שאנחנו בדיוני תקציב, אבל זה לא מהווה תירוץ".

ללא חקירות פליליות וקושי בהטלת קנסות

הסמכות הראשונה והחשובה ביותר לניהול התקין של הרשות נוגעת לפתיחה בחקירות חדשות. לפי שעה, פורמלית לא ניתן לפתוח חקירה חדשה בתחום ניירות הערך, שכן היא דורשת אישור מפורש ואישי של יו"ר. המגבלה הולכת והופכת לקריטית ככל שהימים חולפים, שכן מידעים על מקרים חדשים עלולים לצוץ. אם יהיה צורך בפתיחה של חקירה דחופה, תיתכן על פניו פנייה חריגה ליועצת המשפטית לממשלה, אבל גם כאן מדובר בסרבול של התהליך הקיים. עם זאת, ההערכות הן שברגש שיכנס היורש בתפקיד, הפער יצומצם ובקפדנות רבה. כך שמי ששוקל לבצע עבירות בתחום ניירות הערך בימים אלה, כדאי לו להיזהר.

אך ישנם גם הליכים מנהליים שהם באחריות ישירה של יו"ר הרשות. בעוד שעיצומים כספיים רגילים, ובמילים אחרות - קנסות, ניתן להטיל באופן שוטף גם ללא יו"ר. את העיצומים המשמעותיים, גם מבחינת הסכום הכספי וגם מבחינת החומרה של ההפרות, אפשר להטיל רק אם יו"ר הרשות ממנה ועדה לדון בהפרה.

עניין מנהלי אחר נוגע להפסקת מסחר יזומה בבורסה. עניין זה נדרש לפעמים באופן טכני, אם רוצים למשל למזג שתי קרנות נאמנות. כרגע לא ניתן לעשות זאת. עניין אחר, שמשבש תהליכים, הוא למשל במינוי האחרון של יו"ר הבורסה. החודש נבחר פרופ' יוג'ין קנדל לתפקיד. על פי החוק יו"ר רשות ניירות ערך יכול להתנגד למינוי במשך 60 יום מרגע שנודע לו עליו. אם היה יו"ר רשות מכהן, הוא יכול היה מראש להגיד שאין לו התנגדות והמינוי היה יוצא מיד לדרך. כעת משאין יו"ר, מחכים פורמלית את פרק הזמן הנדרש.

בסמכות יו"ר הרשות גם לאשר הסדר אכיפה שונים. יש אמנם עניינים שמנכ"ל הרשות יכול לפנות למליאת רשות ניירות ערך ולה יש את היכולת לאשר אותם. אך כאמור החוק מסמיך חלק מהדברים מפורשות ליו"ר.

מעבר לכל אלה יש נושאים "רכים" יותר שנוגעים לקידום מדיניות. כך למשל גואטה קיבלה מהאוצר מנדט להובלת האסדרה של תחום הפינטק בישראל, כדי להגביר את התחרות מול הבנקים. בימים אלה עבר בוועדות הכנסת חוק שירותי תשלום, שנועד להקל על תשלומים מקוונים. הוא צפוי לעלות בהמשך השבוע לקריאה שנייה ושלישית. העדרו של יו"ר מאט או תוקע קידום רפורמות חדשות, שבהן נצרכת עמדה או רתימה של הבנה מצד הרשות.

השר סמוטריץ' נועד עם מספר מועמדים לתפקיד. מאוד קשה להעריך מה תהיה ההכרעה של השר, שעשויה להיות גם מושפעת מיחסי הכוחות הפוליטיים בממשלה. רשמית המינוי הוא של השר עצמו, אך יש לשער כי הוא ירצה להגיע להבנות שקטות בצמרת הפוליטית לפני מינוי כל כך משמעותי.

כוורת המועמדים עדיין רוחשת

לאחר שלא הושגה הכרעה, נותרה כוורת עם מספר שמות מובילים, ותמיד ייתכנו לבסוף הפתעות עם מינוי שאיש לא צפה. כיום בין המועמדים שהוזכרו ועדיין על הפרק נמצא עו"ד מאיר לוין, המשנה הכלכלי ליועמ"ש לממשלה. לוין מביא איתו ניסיון בצורה של עבודה ברשות ניירות ערך עצמה בעבר, ועו"ד במגזר הפרטי, קודם לתפקידו בפרקליטות.

מועמדת אחרת מתוך הרשות, היא עו"ד שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות. היא מועסקת בה מעל ל־20 שנה, ובשנים האחרונות ניהלה בהצלחה את המחלקה העמוסה ביותר, שנדרשה לבדוק מאות תשקיפים מורכבים בגל ההנפקות העצום של 2020־2021.

מועמד נוסף ששמו עלה לאחרונה הוא עו"ד מני נאמן, המשנה למנכ"ל, היועץ המשפטי ומזכיר חברת הביטוח הפניקס. נאמן הוא אחיינו של שר המשפטים לשעבר, עו"ד יעקב נאמן ז"ל, כך שבהקשר הפוליטי, ייתכן ומדובר בנקודות זכות. למרות היוקרה הרבה של משרת היו"ר, יש לציין שכהונה בהפניקס נחשקת בפני עצמה מבחינת התגמול. מדובר בחברת ביטוח שנסחרת בשווי של מעל ל־10 מיליארד שקל שיודעת לתגמל את בכיריה.

מועמד אחר ששמו עלה בהקשר זה הוא פרופ' יגאל נוימן, המכהן באקדמיה כראש תחום ההתמחות בפינטק באונ' העברית. יש לו גם ידע מהעולם העסקי בתור יועץ לחברות פינטק ובניהול השקעות.