ועדת הכספים לא רוצה לשחרר את העסקים הקטנים

רו"ח קורן הוא מרצה למסים. פרופ' מנוס היא מרצה למימון וראש תוכנית התזה, המסלול האקדמי של המכללה למינהל

ממשלת ישראל מרבה לדבר גבוהה על הסרת חסמים והפחתת רגולציה ובירוקרטיה, אבל בפועל היא ממשיכה להחליט, כל שנה מחדש, להכביד על העסקים הקטנים, ה'עוסק פטור', ולהטיל עליהם עוד רגולציה מיותרת. העוסקים הפטורים, הם אולי החוליה החלשה בשרשרת המס, אבל אחת מהחוליות החשובות ביותר בכל חברה וכלכלה מודרנית והגיע הזמן שהממשלה תכיר בתרומתם הכלכלית, ותבחר לסייע להם.

לאחרונה אישרה ועדת הכספים הגדלה סמלית, כמעט מצחיקה, של הפטור לעסקים זעירים, שאינו מחויב בתשלום מע"מ, למחזור הכנסה של עד כ־120 אלף שקל לשנה, במקום התקרה הקודמת של 108 אלף שקל. למרות מחקרים רבים שהצביעו על הצורך לעדכן את תקרת הפטור לסכום ריאלי יותר, כך שחלק גדול יותר מהעסקים הקטנים יכללו תחתיו, הממשלה מחליטה פעם אחר פעם להותיר את התקרה על ההיקף הנמוך והלא ריאלי הזה, ופוגעת ברבים מהעסקים הקטנים, שמחויבים לפעול עתה באמצעות רואי־חשבון ויועצי־מס, ונאבקים בקשיי תזרים.

גבייה מינורית

בהתאם לנתוני רשות המסים, בשנת 2018 (לפני משבר הקורונה) פעלו בישראל 428 אלף עוסקים ומתוכם כ־112 אלף עוסקים בעלי מחזור עסקאות שנתי בין 100־250 אלף שקל, והם היוו כ־26% מסך העוסקים במשק. לעומת זאת, גביית המע"מ מהם הסתכמה ב־1.6 מיליארד שקל בשנה - רק 1.1% מסך כל גביית המע"מ מכלל העוסקים במשק. פער בלתי נתפס, שיוצר עיוות רגולטורי ובירוקרטי.

כך, במקום שרשות המסים ועובדי אגף המע"מ יוכלו להפנות משאבים וזמן לטיפול בגביית מע"מ מהחברות הגדולות במשק, כרבע מהעובדים עסוקים בניטור וגבייה של סכומים נמוכים מעסקים קטנים עד זעירים. בהתאם למדגם שנערך במסלול האקדמי המכללה למינהל במחקר שערכנו יחד עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן בית הספר לחשבונאות, נמצא שהפגיעה בפועל מצד הכנסות המדינה, במקרה שתבחר ללכת לקראת העסקים הקטנים ולהעלות רף ההכנסה ל־250 אלף שקל לשנה, יסתכם בסכום פעוט של 1,600 שקל לכל עוסק. אם המדינה מעוניינת לתמוך בעסקים הקטנים.

כנגד זה, החיסכון מצד ציבור העוסקים בגין עיסוקם בנושא המס, מסתכם בסכומים גבוהים הרבה יותר, כאשר בין היתר צפוי חיסכון שנתי לכל עוסק של כ־3,000 שקל רק בהוצאות הנהלת החשבונות, שעליהם יש להוסיף את ההכנסות שיתווספו או הוצאות נוספות שייחסכו בגין הזמן שיתפנה להם מעיסוקם בציות לחוק כגון איסוף ניירת ודיווחים.

מחקרים קודמים שנערכו אומנם לא לקחו בחשבון את העלויות שתחסוך המדינה, כאשר בין היתר רק עלויות הגבייה מוערכות ב־10% לפחות מהמס שנגבה, וכן את ההכנסות החלופיות שהמדינה צפויה להניב מהעלאת התקרה אך בכל זאת הובילו למסקנה שיש להגדיל את התקרה. בפעם האחרונה אף המליצו על כך שר האוצר לשעבר נשה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בחוק ההסדרים לשנת 2019 להגדיל את התקרה ל־150 אלף שקל, אך הממשלה לא מילאה את ימיה וההצעה נפלה. מאחר והתקרה צמודה למדד המחירים לצרכן, הסכום המעודכן היה אמור לעמוד היום כבר על 162 אלף שקל.

להשיג שוויון

מאחר ומערכת המס היא כלי להשגת שוויון חברתי וחלוקה מחדש של העושר בחברה, הרי הגדלת תקרת הפטור משרתת מטרה זו בכך שהיא צפויה להגדיל את ההכנסה הפנויה של העוסקים הפטורים ולעודד את סקטור העסקים הקטנים תוך פגיעה זניחה אם בכלל בהכנסות המדינה.

בחכמה יעשה המחוקק, בייחוד כחלק מהמדיניות של התנעת המשק, אם יענה לקריאה להגדלת תקרת הפטור המוצע, יחד עם פישוט הדיווח על ההכנסות וגביית המס. משברים גדולים מולידים עמם גם הזדמנויות גדולות לתיקון ולשיפור.