רחוק מקפלן: הזירה שבה מתנהל הקרב הכי לוהט על הרפורמה המשפטית

אם תיכנסו ממש ברגעים אלה לוויקיפדיה ותחפשו "רפורמת לוין", תגלו הודעה חריגה: "עקב מחלוקות רבות סביב תוכנו של ערך זה, עריכתו מוקפאת עד לגיבוש פשרה". הערך, שלפני ארבעה חודשים, בינואר 2023, עלה לראשונה, עבר מאז תהפוכות רבות ועורר קרב עמדות חריף - עד שנחסם לעריכה כחודש וחצי לאחר מכן.

● המועדון שלא ידעתם שאתם רוצים להתקבל אליו | ראיון
● יצרתי לעצמי כפילת בינה מלאכותית, הבנק והמשפחה שלי נפלו בפח 
● ישראל עולה על נתיב מהיר לאובדן לגיטימיות | פרשנות

למעשה, מאז תחילת השנה בוצעו בו יותר מ־1,000 שינויים. לשם השוואה, מבין 500 הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה ישראל ב־2022 רק ארבעה עברו את הנתון הזה - מונדיאל 2022, הבחירות לכנסת ה־25, האח הגדול עונה 12 ופיגועי טרור נגד ישראלים - וזה לקח להם שנה שלמה. הערך "רפורמת לוין" רשם את הנתון הזה עוד לפני שהגענו למחצית השנה.

ואם חשבתם שמדובר בהכרח בדברי טעם, בעדכונים אקטואליים שנדרשו בגלל צו השעה, תתפלאו לשמוע שרוב רובם של השינויים נדמים כטעונים, תקיפים, כאלה שמונעים מבחירת המילים ומתעכבים על כל ניסוח.

אם הערך הראשון לפני חמישה חודשים פתח במילים "רפורמת לוין היא תוכנית של שר המשפטים", בתוך שלושה ימים כבר נוספו לו סוגריים עם ההערה "יש מכנים אותה: הרפורמה 'להחזיר עטרה ליושנה'". כשלשם הערך כבר נוסף המונח "המהפכה המשפטית", נראה שמישהו הכריז מלחמה שם. "השם רפורמה משפטית שגור לא פחות מאשר המהפכה המשפטית", הסביר המשתמש Effib בדף הערך. "ההתפלגות היא בדרך כלל בין המתנגדים לבין המצדדים ובין תקשורת השמאל לתקשורת הימין. צריך לתאר את מה שקיים ולא את מה שהיינו רוצים שיהיה". "במשך שלושה שבועות של דיון יש יתרון ברור למהפכה המשפטית, ואין לנוסח הקיים עדיפות עליו", הוסיפה המשתמשת La Nave Partirà. "יש לכך רוב ברור בדף השיחה. הסרה חוזרת היא בבחינת מלחמות עריכה ותטופל בהתאם", ציין משתמש בשם בר.

קרב הניסוחים לעיל התנהל רק על המילים הראשונות, אבל הוויכוחים לא פסחו גם על המשך הערך. "הרצוג לא אמר משהו משמעותי, היועץ לוועדת החוקה פחות חשוב", כתבה La Nave Partirà והסירה את הקטעים בהתאם. משתמש בשם "יושב אוהל" לא נותר חייב: "פרטירה יקירתי, אני מצטער מאוד, אבל לא שייך שיהיה כאן רק צד אחד בלי תגובות… זו הצגת תמונה מעוותת וחד־צדדית".

כאמור, בסופו של דבר, אחרי מאבק עיקש לעיני הציבור כולו, הוקפאה עריכת "רפורמת לוין" בוויקיפדיה. "ההתנהלות סביב הערך חוצה כל גבול", כתב לעורכים מפעיל המכונה "דגש". "הערך מתעדכן כל הזמן, והעדכונים אף הם נמחקים ומשוחזרים לסירוגין, הדבר נעשה בלתי אפשרי. מאחר שהערך הזה אקטואלי, קיצוץ של כל נקודות המחלוקת הוא דבר שרק יפגע בערך ויותיר אותו מסורס, לוקה בחסר ופגום. ניסיתי בעצמי להבין מה קורה כאן, אבל זו משימה שדורשת זמן ומשאבים שאינם בנמצא. לכן הערך ננעל ברגע זה עד להודעה חדשה".

 לוין. קצב עריכות גבוה יותר מ''מונדיאל 2022'' / צילום: Associated Press, Ronen Zvulun

וזה בדיוק הסיפור של ויקיפדיה. בעולם שבו האנציקלופדיה המסורתית הפכה לפריט נוי על המדף והציבור הוא שמגיש לנו את המידע - אל לנו לצפות שהמקור שאנחנו נשענים עליו יהיה אובייקטיבי, כזה שמשקף את המציאות בלבד. אם נדבוק בדברי מרשל מקלוהן ש"המדיום הוא המסר", המסר העמוק של ויקיפדיה הוא השוויון. כולם יכולים לכתוב, כולם יכולים לערוך, כולם מחזיקים בידע וכולם משמשים מקורות מוסמכים.

לכאורה זה עובד. כל אדם ממוצע מוצא עצמו בתדירות די גבוהה משוטט בוויקיפדיה. זה כל כך עובד עד שלעתים קל לשכוח שבסופו של דבר מי שכתב את הטקסט שמולנו, מי שבמובן מסוים משכתב את ההיסטוריה, הוא אדם בדיוק כמונו. אבל מה קורה כשכותבי התוכן מנסים באופן שיטתי להשריש את תפיסת עולמם? מה קורה כשהאנציקלופדיה השיתופית הופכת להיות קרקע פורייה למאבקים פוליטיים?

"מנגנון שאמור להוביל לאיזון"

"בגדול ויקיפדיה היא כולה מחלוקת אחת גדולה", אומר לגלובס ש', אחד מהעורכים הוותיקים באתר. "מיומה הראשון ברשת היא נמצאת בשליטתם של עורכים שרוצים להביע את דעתם. לרוב העורכים אין את השריר של כתיבה ניטרלית".

ובכלל, כשיש מאות אלפי עורכים קצת קשה לשלוט במה שנכתב, זאת למרות שכן יש בה היררכיה מסוימת ולעתים חלה התערבות. מי שיכולים להתערב במקרה של חילוקי דעות הם המנטרים - ויקיפידים שפעילים לפחות שלושה חודשים ובאמתחתם כבר 1,500 עריכות. בסמכותם בין היתר לאשר ערכים וגרסאות שנוספו. אגב, הם גם יכולים לפתוח נושאים להצבעות. מעל המנטרים יש את מפעילי המערכת, שבסמכותם גם למחוק דפים ולחסום עורכים אחרים. נכון להיום יש 30 כאלה. מעל המפעילים יש את הבירוקרטים - משתמשים שיכולים להפוך ויקיפדים למפעילים, להיות בוררים במלחמות עריכה ועוד. כאלה יש שלושה בישראל, והם נבחרים בידי הוויקיפדים עצמם בהליך מסודר.

"ברגע שיש אי־הסכמה מתחיל דיון בדף השיחה", מסביר ש', שהוא גם מנטר. "לצורך העניין, ברפורמה כל פרט היה שנוי במחלוקת. אז ניסינו לבודד את זה ולתת לשני הצדדים, מתנגדי ותומכי הרפורמה, לכתוב ערך בנפרד. בשלב הזה היה אמור להגיע אחד ממפעילי המערכת, שנתפס כניטרלי, ולבצע מתווה מאחד שעליו תהיה הצבעה. זה אמנם התקדם אבל טרם הבשיל. זה ייקח זמן".

 הפגנות שני הצדדים. מחלוקת בשאלה אם אלימות צריכה להיכלל בערך על המחאה / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

כדי להבין כמה זה מורכב צריך רק להסתכל על השוני בין הטיוטות של שני הצדדים. הערך שכתבו תומכי הרפורמה נפתח בסמכויות בית המשפט והמהפכה החוקתית; בזה שכתבו מתנגדי הרפורמה יש פסקאות שלמות על אמירותיהם של התומכים בה לפני 20 שנה. "המטרה הייתה שיהיה הליך בוררות שיכניס חלק מכאן ומכאן", אומר א', עורך ותיק. "בכללי המנגנון של ויקיפדיה אמור להוביל לאיזון מסוים, כל אחד מושך לכיוון שלו ובסוף המסה המרכזית של הקהילה, שהיא ניטרלית, הולכת להצביע. בסוף מגיעים למקום באמצע".

אז למה זה לא קרה גם כאן? איפה זה נתקע?
"ההליך לא נתקע באופן רשמי, הוא עצר מלכת כי הגורמים שאמורים לקדם אותו לא לוקחים את המושכות לידיים. יכול להיות שאף אחד לא רוצה להפסיד מהסיפור הזה. בסופו של דבר מה שמופיע בערך עכשיו הוא הטקסט מהיום שבו המפעילים הקפיאו אותו ולא משהו שבאמת מסכימים עליו. אני לא חושב שיש מישהו ממתנגדי או תומכי הרפורמה שחושב ששם הערך 'רפורמת לוין' הוא הנכון והמדויק. באופן סימבולי זה מאוד מתאר את המציאות. בתוך כל המהומות העייפות היא מוטיב שמסמל מאוד את האווירה הנוכחית".

"רפורמת לוין" הוא לא הערך היחיד שמעורר סערה בין הווקיפדים. גם לערך "המחאה נגד ממשלת ישראל ה־37" מצורפת הודעה דומה: "פרט בערך זה שנוי במחלוקת וההצבעה מתקיימת בדף זה". הסיבה למחלוקת במקרה זה היא השאלה אם אירועי האלימות במחאה צריכים להיכלל בתוך הערך.

איך האירוע מנוהל כאן? בתחילה התקיימו דיונים ומחלוקות מתמשכות בדף העמוד. לאחר מכן הוצעו שתי אפשרויות: להזכיר את כל אירועי האלימות במחאה או לקבוע קריטריונים שיכריעו מה ייכלל ומה לא. ניסיונות להגיע לפשרה כשלו. כרגע הסוגיה עומדת להצבעה שצפויה להיסגר בסוף השבוע הקרוב. אגב, זכות ההצבעה, על פי המדיניות של ויקיפדיה, ניתנת למשתמשים שביצעו לפחות 100 עריכות ב־90 הימים שקדמו לפתיחתה.

"התנ"ך מוצג כמציאות"

חלק ממפעילי ויקיפדיה טוענים כי בחודשים האחרונים היא נמצאת תחת "מתקפת פייק", וכי בין העורכים החדשים יש מי שיותר חשוב להם להציג את האמת שלהם ולא את המציאות. הם מדגימים זאת באמצעות מחיקת תנאי הפרדת הרשויות מהערך 'דמוקרטיה' ומוסיפים: "כך גם מוצגים סיפורי התנ"ך כאירועים שהתרחשו במציאות". מלבד זאת, הם פנו לציבור הרחב בבקשת סיוע: "ויקיפדיה משוועת לעורכות ולעורכים חדשים, ליברלים, דייקנים, שיהיו קנאים לעובדות".

אחד הגופים ששמם נקשר לעניין הוא פורום קהלת, שמצא עצמו בכותרות לא מעט בתקופה האחרונה. עכשיו המחלוקת סביבו מגיעה גם לוויקיפדיה. דוגמה לכך אפשר לראות בערך "ועדת אגרנט (היועץ המשפטי לממשלה)", שהמשתמש שפתח אותו לפני כמה שנים עונה לשם אגלי טל קהלת, ומוגדר במפורש ככזה העובד בתשלום בעבור פורום קהלת. אמנם כיום החשבון אינו פעיל, אך מתוך 151 עריכות שנעשו בדף הוא אחראי ל־86. וזה לא נגמר שם: בחודשים האחרונים צצים עוד ועוד יוזרים עם השם פורום קהלת, שמקפידים לעשות שינויים בערכים רלוונטיים.

"כל הזירה של ויקיפדיה מייצרת לנו ידע להמונים, ובעידן הפוסט־אמת שאנחנו נמצאים בו מעניין וחשוב לראות מי משפיע על הידע הזה כדי להיות בטוחים שאנחנו צורכים מידע מהימן", אומר גיל פלדמן, דאטה אנליסט עצמאי. "אם בעבר היו כרכים של בריטניקה שידעת בדיוק מי כתב אותם, היום כל אחד יכול לייצר את האמת כמו שהוא תופס אותה.

"בערך של הונגריה למשל רואים הרבה מאוד פעילות של עריכה. זה די ברור מה קורה שם, כשיש כאלה שמנסים לצייר אותה באופן שונה ממה שקורה בפועל, על רקע ההשוואה בינינו לבינם בחודשים האחרונים. נוסף על כך, יש שלושה יוזרים שאני יודע בוודאות שהם קשורים לפורום קהלת, פשוט כי הם מוגדרים ככאלה.

"שאלת הבסיס היא מה הכוונות של הצד שמייצר את המידע. אני מעריך שיש צד אחד שניגש כדי להשפיע על התודעה וצד שני שמנסה להיות נאמן יותר לעובדות. העובדה שיש גוף מחקר (פורום קהלת - א"פ) שאתה לא יודע מי המממן שלו ומה האינטרסים שלו, והוא משפיע על ערכים ולאט לאט מייצר נרטיב, היא בעיה".

גם יהונתן ברקהיים, דוקטורנט במכון ויצמן, כתב מדעי במכון דוידסון ועורך בוויקיפדיה, סבור שיש בעיה. "ככלל אסור לתת דריסת רגל לגופים שעובדים במסות ובצורה גלויה. זה שגוי. אנחנו רוצים לשמור על אובייקטיביות ככל האפשר והגופים האלה יוצרים תופעה לא בריאה. זה נכון שגם לאנשים בציבור הרחב יש דעות ועמדות פוליטיות, אבל זה שונה. כמו שאנחנו חוקרים מדע מנקודת מבט כמה שיותר אוביקטייבית, כך גם צריכה להיות ויקיפדיה. עם זאת, אוסיף כוכבית: אם יש גוף כזה שיכול לתרום ערך טוב ואובייקטיבי, ייתכן שיש לזה מקום".

אלא שמקרב עורכי ויקיפדיה יש מי שחושב שדווקא היוזרים הגלויים הם דוגמה לאופן שבו כן צריך להתנהל בפלטפורמה. "יש יתרון בעובדה שעורכים אחרים יודעים שהטקסט נכתב מטעם פורום קהלת והאג'נדה שלו", אומר א'. "זה עדיף על פני משתמשים לא מזוהים שלוקח זמן לאפיין אותם". יש לציין כי העובדה שעורכי ויקיפדיה שמשתייכים לפורום קהלת מזדהים כך מגבילה אותם ומונעת מהם להשתתף בהצבעות השונות. מפורום קהלת נמסר בתגובה: "אנו תורמים בשמחה לדיון הציבורי בוויקיפדיה בשקיפות מלאה".

קהלת אולי מזוהה. אבל נשאלת השאלה אם יש יוזרים אנונימיים שמקודמים באמצעות מכוני מחקר כאלה ואחרים ומצליחים להטות את המידע בוויקיפדיה לטובתם בלי להצהיר על כך. "אין דרך לדעת את זה", אומר א'. "אם יש חשד אז המפעילים אמורים לפתוח בבירור. אני יכול לנחש ולשער שיש. מה שכן, צריך לומר שקריאות לרחבי הרשת 'בואו לערוך בוויקיפדיה ולהציל אותנו' הן לא דבר חדש. בסוף אין פסול בזה. אנשים שמחפשים נטו פוליטיקה יאבדו עניין מתישהו".

ש' מסכים. "אמנם יש תנודתיות גדולה, אבל קהילת העורכים הפעילים לא גדלה משמעותית בתקופה האחרונה. יש מצב שהיו כאלה שערכו במיוחד כדי להשתתף בהצבעות, אבל לדעתי אין קבוצה מאורגנת".

"פנו אליי כמה אנשים שהציעו לעקוב אחרי פעילות של יוזרים מסוימים", אומר פלדמן. "בדקתי יוזר אחד וראיתי שבשבת אחת הוא עשה 100 עריכות, שכמעט כולן נעשו על פסיקות בג"ץ. הפעם נראה שעיקר העריכות היו טכניות, אבל אין לדעת אם זה יישאר כך תמיד".

"בלי נושאים על סדר היום"

המחלוקות הטעונות שמעלים ערכי ויקיפדיה אף מעלות שאלות מהותיות על תפקידה בעידן הנוכחי - האם היא צריכה לקחת בעיצוב המציאות לשמש כשאתר שמתאר ומדווח בלבד? "זו שאלה שאנחנו מתעסקים בה המון בקהילת הוויקיפדים", משתף ברקהיים. "בגדול השאיפה היא לקיים שלושה ערכים - חופשיות, מהימנות ואקטואליה - אך לעתים זה עלול להתנגש. זה לא דיון תיאורטי, אנחנו חווים את ההתנגשות בכל יום".

אם מסתכלים על נתוני החיפוש, נראה שלקוראים יש תשובה חד־משמעית: הם מוצאים עניין רב בערכי ויקיפדיה, גם בתחומים האקטואליים. בפברואר הערך רפורמת לוין הגיע ל־107,074 חיפושים (שני רק ליעל אלקנה, שזכתה ב"זמר במסכה" באותו החודש). עוד ערכים בולטים היו שמחה רוטמן (90,162), הוועדה לבחירת שופטים (44,609 אלף), פסקת ההתגברות (42,978) ועילת הסבירות (27,033). גם במרץ רפורמת לוין כיכבה בצמרת החיפושים עם 98,769. במקום הרביעי באותו החודש מצא את עצמו שר הביטחון יואב גלנט עם 94,745. מאז תחילת השנה, אגב, בערך על שמו נערכו 108 שינויים.

 יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בקיצור, הציבור רואה בוויקיפדיה מקור מהימן לאירועי השעה.

אבל יש מי מעורכיה שסבור שסקירה של אירועים אקטואליים שמורה לאתרים אחרים. "אנחנו כותבים אנציקלופדיה", אומר ש'. "לצערי, יש לנו יומרות והיבריס אדיר להתייחס לכל אמירה של פוליטיקאי ולהחליט אם זו אמירה שתגמור לו את החיים או שאין לה חשיבות. הדברים צריכים להיבחן בפרופורציות היסטוריות - אנחנו לא אתר חדשות. נוסף על כך, כבני אדם אנחנו לא טובים בלהתגבר על עצמנו, ולכן אי אפשר לכתוב ערך בוויקיפדיה על נושא גדול שתופס את סדר היום הציבורי".

א' דווקא חושב אחרת. "אני מכיר את העמדה שרוצה להוציא את הערכים החדשותיים מוויקיפדיה, ומכבד אותה, אך בסופו של דבר האקטואליה של היום היא ההיסטוריה של המחר. אז יש בעיות, זה נכון, אבל בסופו של דבר אנחנו מצליחים ליצור מצב די אובייקטיבי".

הייצוג המגוון הוא היתרון

אחד הדברים המפתיעים שנתקלנו בהם בהכנת הכתבה הזאת הוא הצורך של עורכי ויקיפדיה להישאר אנונימיים. כפי שאפשר לראות, רוב העורכים שהסכימו להתראיין עשו זאת בעילום שם, והיו גם כאלה שכלל לא הסכימו לקחת חלק. "אני מכיר את התופעה של האנונימיות והיא אכן קיימת בהיקף רחב", אומר ברקהיים. "אבל זה לא נובע ממקום של להסתתר, כמו האקרים, אלא ממקום שמחפש כמה שיותר חופשיות ומרחב פעולה. אנשים חוששים שידביקו עליהם סטיגמות".

א', שבעצמו לא הסכים להזדהות, מציג את נקודת מבטו. "אני עורך בוויקיפדיה לא מעט זמן, ואני רואה בזה חשיבות וערך מוסף. יש עליי מעטה של אנונימיות ולא יודעים מי אני ואיפה אני גר. זה עוזר לי כי אי אפשר לקשר בין הפעילות שלי כאדם בחיים האמיתיים לבין הפעילות שלי כעורך ויקיפדיה. אז ממילא אני יכול להביע את דעתי בצורה חופשית יותר".

אלה שלא הסכימו להתראיין פשוט נמנעו מלפגוע בשם של האנציקלופדיה השיתופית, שנתפסת כקהילתית מאוד. "למי שמסתכל מבחוץ קשה, ובעיקר אין עניין, להבין את האופן שבו הקהילה הזאת בנויה, את הערכים ואת האידאולוגיה שלה", אומר ש'. "הם חוששים שכתבות יוציאו את ויקיפדיה רע ולא יסבירו לציבור את המדיניות ודרכי הפעולה".

לנוכח הדברים נשאלת השאלה - האם האנונימיות של היוזרים עשויה לפגוע בסופו של דבר באמינות המידע? האם הקורא אמור לחשוש משום שלא יודע מה זהות הכותב. "דווקא בגלל שאתה לא יכול לזהות אותם אתה יכול לסמוך עליהם", אומר ש', "בגלל שזו חוכמת ההמונים, שכל מי שרוצה יכול לערוך. הרי באנציקלופדיה העברית כתבו אנשים בעלי שם, והנה היום ידוע שהערך על בן־גוריון שם היה מוטה בטירוף ("שלט במפלגתו ובחיים המדיניים בישראל שלטון מוחלט, כשגם אלה מבין חבריו שהרהרו אחרי דרכו ושיטותיו ביטלו רצונם", כתב שם ישעיהו ליבוביץ' - א"פ). כלומר השאלה אינה אם הכותב מומחה בתחום, אלא אם כלל הכותבים, כמכלול, הם חד־צדדיים או שיש בקהילה ייצוג של כל החברה, ואת זה יש בוויקיפדיה. גם אם אין לנו אידיאולוגיה אחת פוליטית - האידיאולוגיה של ידע חופשי היא המאחדת את כולנו".

מבחינת ברקהיים העובדות מדברות בעד עצמן, גם אם זה נשמע זחוח במקצת. "בסוף צריך לזכור שאנחנו מקור המידע עבור בתי אב רבים בישראל. אנחנו כותבים את ההיסטוריה".