משרד המשפטים מטלטל את דיני החוזים: שוקל לבטל את הלכת אפרופים

משרד המשפטים, בהובלת השר יריב לוין, שוקל לתקן את חוק החוזים על-מנת לבטל את "הלכת אפרופים". מדובר בצעד יוצא דופן שעשוי להרעיד את אמות הספים של דיני החוזים בישראל.

קצת היסטוריה: "הלכת אפרופים" נתפסת על-ידי מבקריה כהתערבות דרמטית של בית המשפט ברצון הצדדים, וזכתה לביקורת במהלך השנים. "הלכת אפרופים" התקבלה לפני כמעט שני עשורים, בשנת 1995, והיא קובעת כי ניתן לבצע פרשנות לחוזים באמצעות בירור כוונת הצדדים לא רק לפי לשון החוזה. רק במקרים שאין אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, בית המשפט יפרש באופן אובייקטיבי, משיקולי הגיון ויעילות עסקית.

במילים פשוטות, בית המשפט עשוי במקרים שהפרשנות הסובייקטיבית של כל צד שונה, לפרש לפי המטרות והאינטרסים שהחוזה נועד להגשים. 

● האם אפשר לשלם שעות נוספות באופן גלובלי? | שלושה פסקי דין בשבוע, מדור חדש
● המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי? | בלעדי

שר המשפטים לוין פעל כבר לפני עשור לתיקון החוק, בטענה כי הוא פוגע בוודאות בשוק. כעת משרד המשפטים הוציא קול קורא לציבור להביע את עמדתו בסוגיה בטרם גיבוש הצעת חוק בנושא. בהודעה נכתב בין היתר כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי.

"תחום פרשנות חוזים מעסיק רבות בעשורים האחרונים את הגורמים העוסקים בתחום, את הפסיקה ואת האקדמיה הישראלית", נכתב בהודעה. "אחת הטענות המושמעות תדיר בעניין זה היא חוסר הוודאות הקיימת בקרב מתקשרים חוזיים בכל הנוגע לדרך שבה יפורש החוזה, ככל שתתגלה ביניהם מחלוקת, והשפעתה על ההתנהלות העסקית ועל העומס בבתי המשפט".

עוד נכתב כי "למרות שחלפו קרוב ל-30 שנים ממתן פסק הדין בעניין 'אפרופים', השיח והוויכוח סביבו ממשיך אף היום ומתעורר מחדש עם כל התפתחות או פסיקה משמעותית בתחום. שורת התפתחויות בשנים האחרונות, שביניהן תיקון מספר 2 לחוק החוזים (חלק כללי) ופסק הדין בעניין 'ביבי כבישים', עוררו שיח ער, בין השאר, לגבי גישות שונות לפרשנות חוזים, ויש הטוענים כי לא תרמו ליתר ודאות בסוגיה".

בפן המקצועי, מי שמקדם את המהלך היא המחלקה למשפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס. הפנייה מכוונת לציבור הרחב ולבעלי ענייןף בהם מומחים אקדמיה, עורכי דין, ארגונים ועמותות העוסקים בתחום. המשרד מאפשר פרק זמן של שלושה שבועות, עד 6 ביוני.

 עו''ד כרמית יוליס. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: קובי שירביט

לוין מנסה שנית, הפעם מעמדת השר

ב-25 לינואר השנה, לאחר הסערה הציבורית עם הצגת המהפכה המשפטית, כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסיבת עיתונאים. סמוטריץ' התייחס באותו מעמד ל"הלכת אפרופים" ואמר כי מדובר ב"אחד מניצני ההפיכה השיפוטית שחיסל את הוודאות העסקית בדיני חוזים", וכי ההלכה מאפשרת לשופטים עליונות על החוזה. "חוסר הוודאות הזה הוא סיכון שעולה כסף והרבה", הוסיף שר האוצר.

והוא לא היה הראשון. "הלכת אפרופים" זוכה לביקורת זה שנים ארוכות, כשאחד ממבקריה הבולטים הוא הוא שר המשפטים הנוכחי לוין, שכאמור כבר ניסה לבטל אותה ב-2011 כשהיה חבר כנסת.

באותה תקופה, הנוסח הראשוני של הצעת החוק ביקש לבטל את ההלכה, אך בסופו של דבר הנוסח שהתקבל היה עמום הרבה יותר. לפי עמדת משרד המשפטים, כפי שבאה לידי ביטוי בקול הקורא, חוסר הוודאות נותר בעינו.

בשורה התחתונה, הנוסח שעבר בכנסת מותיר שיקול-דעת רחב לשופטים להכריע בשאלה מתי לשון החוזה ברורה ואין מקום לפרשנות יצירתית, ומתי מוטל על השופט עצמו לקבוע את "אומד דעתם" של הצדדים לחוזה.

הנשיא לשעבר מאחורי ההלכה

מי שעומד מאחורי פסק הדין שמטלטל את דיני החוזים מאז 1995 הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. ברק קבע כי בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה. שורת פסקי דין שניתנו במהלך השנים חזרו על הלכה זו.

בשנת 2005 אושרה ההלכה בפרשת "מגדלי הירקות". בדיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, הביעו רובם תמיכה ב"הלכת אפרופים". השופט בדימוס אליעזר ריבלין ציין בפסק דין זה כי "יש להימנע מליצור תחושה או אווירה שלפיה אף חוזה אינו ברור. הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות".

בסוף שנת 2019 שוב חזרה הסוגיה לשולחן העליון, והפעם עם פסק הדין בעניין "ביבי כבישים". השופטים קבעו כי רכבת ישראל תחויב בתשלום של עשרות מיליוני שקלים לחברת עבודות העפר "ביבי כבישים", והיו מי שסברו כי פסק הדין בישר על מותה של "הלכת אפרופים". הסיבה: השופטים העדיפו את לשון החוק, כל אחד מנימוק שונה, במקרה של רשות ציבורית שערכה חוזה במסגרת מכרז.

השופטים הדגישו בפסק הדין כי ההלכה עומדת בעיניה, אך בשל תוצאתו היו שפירשו את פסק הדין כביטול ההלכה. חברת "ביבי כבישים" הגישה בקשה לדיון נוסף, בנימוק כי הוא "הוביל לשינוי דרמטי של הכללים, העקרונות והנורמות בדיני החוזים בישראל".

אלא שנשיאת העליון אסתר חיות הבהירה את העניין ופסקה - "הלכת אפרופים" עדיין תקפה, ופסק הדין לא שינה את ההלכה הוותיקה. חיות דחתה בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינם של השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקפף ואלכס שטיין.

חיות הוסיפה כי העקרונות שנקבעו ב"הלכת אפרופים" מיושמים באופן שונה לפי סוג החוזה ונסיבות כריתתו. היא קבעה כי גם "'הלכת אפרופים' קבעה כי חוזה מתפרש על-פי כוונת של הצדדים, הנלמד מבחינה של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו", וכי "רק במקרים שבהם אין כל אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, על בית המשפט המפרש את החוזה לפנות לתכלית האובייקטיבית שלו, המושפעת בין היתר מעיקרון תום-הלב ומשיקולי היגיון, יעילות עסקית ושכל ישר".

עוד פסקה חיות כי "לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו, וקיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה העולה מקריאת לשון החוזה".

חרף הביקורת הרבה על "הלכת אפרופים", יש מי שקורא להימנע משינוי קיצוני. פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יועץ למשרד פישר (FBC), אומר כי בעבר הביקורת על חוסר הוודאות הייתה נכונה, "אבל בשנים האחרונות נכנסו לבית המשפט שופטים שמרנים יותר, שדחפו מהלך שמעדן את 'הלכת אפרופים'. נעשתה הבחנה בין הצדדים לחוזים. כאשר מדובר עם אנשים עם פערי כוחות - שם צריך להכניס שיקולי צדק".