גל העלאות המחירים לא עוצר. הפעם הגיע תורה של תנובה, שהודיעה על התייקרות שנייה בתוך שבועיים בלבד. אז מדובר היה במחירי מוצרי החלב המפוקחים והלא מפוקחים, וכעת מדובר בשורה של מוצרים כגון מוצרי מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי. בתוך כך, גם חברת המשלוחים וולט מוסיפה שני שקלים עבור כל הזמנה כדמי תפעול, בנוסף לדמי המשלוח.
● הממונה על התחרות תטיל עיצומים כספיים על שבעה ספקי מזון גדולים. כמה הם ישלמו?
● איך מגיעים למבול התייקרויות? מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה
● גל אדיר של עליות מחירים שוטף את המשק, ואין מי שיעצור אותו | ניתוח
הצעד הזה של תנובה ו־וולט נראה כמו עוד תגובת שרשרת במעין מרוץ שנפתח בין היבואניות והיצרניות הגדולות במשק. בשבועות האחרונים כל יום או יומיים חברה אחרת הודיע על העלאת מחירים. זה התחיל עם משרד החקלאות שהודיע על ייקור מוצרי החלב המפוקחים ב־9.3%, המשיך ב־5% התייקרות במחירי הלחם המפוקח, ואז נפרץ הסכר.
החברה המרכזית למשקאות, יפאורה וטמפו הודיעו על התייקרות של 6.7%, תנובה הודיעה על העלאת מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים ב־4.65% בממוצע, ושעות לאחר מכן הודיעה גם טרה על העלאת מחירי מוצריה בשיעור של כ־7%. שטראוס הצטרפה גם היא לרכבת והודיעה על התייקרות מוצרי המחלבה בשיעור ממוצע של 2.33%. ברגע שזה קרה, חברות נוספות ראו בכך אור ירוק למהלך דומה.
הבאות בתור היו מחלבות גד שהקפיצו מחירים בשיעור של כ־5%, שסטוביץ על התייקרות של 10%, ודיפלומט הודיעה לרשתות השיווק על העלאת מחירים בשיעור של עד 25% על מותגי היינץ, פרינגלס, מילקה, אוראו וריין דיז'ון (החברה הבהירה כי לא מדובר באותם מוצרים שהתייקרו בשנה שעברה).
בשבוע שעבר אסם העלתה על התייקרויות בשיעור של 2.5%־4.7%, שטראוס הודיעה על העלאת מחירים נוספת השבוע, בשיעור ממוצע של כ־1.4%, בפעם השלישית בחודשים האחרונים, כשבכל אחת מההעלאות התייקרו מוצרים שונים - השבוע התייקרו לראשונה מזה 12 שנים, למעשה מאז המחאה החברתית ב־2011, מוצרי עלית, בהם קפה נמס, קפה מיובש וקפסולות, חטיפים מתוקים, שמן ותפוצ'יפס.
ההסברים והשתיקה של רשתות השיווק
כל אחת מהחברות כמעט הסבירה את ההעלאות בהתייקרויות מתמשכות שהחברה סופגת בחומרי הגלם, כמו למשל שטראוס שהסבירה כי מחיר הקפה הירוק עלה ב־45% מדצמבר האחרון, מחיר הסוכר עלה בכ־13%, קקאו שעלה ב־6.5% ו־50% התייקרות במחירי השמנים, כמו גם עלייה בשכר המינימום ב־5.1%.
דווקא יוניליוור היא אחת היחידות שנכון לכתיבת שורות אלה לא הודיעה על העלאות מחירים, ככל הנראה משום שזוכרת היטב את ההשלכות בגל ההתייקרויות האחרון.
רשתות המזון, שרק לפני כמה חודשים עמדו כחומה בצורה נגד העלאות המחירים בסוף השנה שעברה, שותקות. בפעם הקודמת הן הותירו את המדפים ריקים וסרבו לאשר את המחירונים החדשים. הפעם הן לא פרסמו הודעות דומות, אולי מתוך הבנה שהצרכנים לא רוצים לשלם יותר, אבל גם לא מתחשק להם לצאת למחאות נוספות.
לדברי גורם בענף, זה לא שכולם מעלים תוך כדי ששואבים אומץ מכל חברה נוספת שמודיעה על התייקרויות, אלא יותר "הבנה שיש חולשה של הממשלה בתחום, ושהציבור מעביר יחסית חלק את האירוע".
בסוף המאבק שהיה בין רשתות השיווק, בראשן שופרסל, בספקיות כמו יוניליוור ותנובה לפני מספר חודשים, לא הצליחו למנוע לחלוטין את העלאות המחירים כי אם למתן אותן - במקום העלאת מחירים של 30%-20%, רוב העלאות המחירים הסתכמו בעד 10%.
רואים את אפקט הריבית על הירידה בצריכה
ביטוי לאפקט של עליות המחירים והקשיים של משקי הבית ניתן לראות גם בנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר הצביעו על ירידה של 1.7% בצריכה הפרטית ברבעון הראשון של השנה.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מסביר כי "אומנם צריך לקחת את הנתונים של הרבעון הראשון בעירבון מוגבל, אבל זה הגיוני לצפות שהצריכה הפרטית תתמתן. אנחנו רואים את האפקט של עליית הריבית, ששברה שיא של כמעט 20 שנה, והיא מקטינה את ההכנסה הפנויה של משקי הבית".
יותר משקי בית מתקשים לסגור את החודש
גם יונתן כץ, האסטרטג הראשי בלידר שוקי הון, מסביר כי "ההתמתנות בצריכה הפרטית ברבעון הראשון נובעת מהעלאות הריבית החדות והצורך של משקי בית רבים להוציא יותר על החזר המשכנתה, מה שמשאיר פחות לצריכה. בנוסף, עליית השכר הממוצע לא הדביקה את האינפלציה, ולכן כוח הקנייה של משקי הבית נשחק, מה שמאלץ אותם לצמצם צריכה".
זבז'ינסקי מצביע על כך שמגמת הירידה צפויה להימשך. לדבריו, "אנחנו רואים עליית מחירים ששוחקת את ההכנסה הריאלית. השכר הממוצע צומח בקצב שנתי ממוצע של כ־4%, והאינפלציה עולה כעת ב־5%. סביר לצפות - וכך גם בנק ישראל מעריך - שנראה ירידה בביקושים.
"מה שבלט בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זו הירידה בקצב הגידול בצריכה השוטפת, שזה למעשה מזון ושירותים. דברים שאנשים קונים יום־יום. הקצב ברבעון הראשון היה אחד הנמוכים שראינו מאז 2020, וזה ביטוי להתמתנות בכוח הקנייה של אנשים".
אלמנט נוסף שמראה את הירידה בכוח הקנייה של הציבור הוא סקר משקי הבית. זבז'ינסקי מסביר כי הסקר מצביע על כך שפחות ופחות משקי בית מצליחים לחסוך בסוף החודש, וכ-30% מדווחים שהם "לא גומרים את החודש".
"נתון נוסף שניתן לראות שם הוא חוסר הוודאות שמורגש במשק. שיעור משקי הבית שענו בסקר שעכשיו זה זמן מתאים לבצע רכישות גדולות בהתחשב במצב הכלכלי במדינה, נמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות ומשקף אי־ודאות גבוהה במשק. הסנטימנט השלילי הזה צפוי להשפיע על הצריכה הפרטית במשק בחודשים הקרובים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
