הרפורמות הגדולות נפלו, אבל בתקציב מסתתרים 5 סעיפים קטנים שיקלו על התחרות ועל יוקר המחיה

רפורמות מעודדות צמיחה ותוכניות להורדת יוקר המחיה נפלו מהצעת חוק ההסדרים לאורך הכנת התקציב • אבל מאחורי כל המאבקים הקשים נכנסו לתקציב מספר בשורות שפחות דובר בהן, מלבד קרן הארנונה וחוק התשתיות • גלובס עושה סדר רגע לפני העברת התקציב

ישיבת הממשלה בעניין הגשת תקציב המדינה (פברואר) / צילום: אלכס קולומויסקי, "דיעות אחרונות"
ישיבת הממשלה בעניין הגשת תקציב המדינה (פברואר) / צילום: אלכס קולומויסקי, "דיעות אחרונות"

ביקורות רבות נכתבו כנגד תקציב המדינה לשנים 2023־2024, שצפוי לעבור סופית בשבוע הבא. רפורמות מעודדות צמיחה ותוכניות להורדת יוקר המחיה נפלו לאורך תהליך הכנת התקציב. האחרון עלול להיזכר בעיקר בגלל כספים קואליציוניים בהיקפי עתק חרף התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר. שתי הרפורמות הגדולות והמוכרות יותר שנותרו בסופו של דבר הן הקמת קרן הארנונה וחוק התשתיות הלאומיות. אבל מאחורי כל המאבקים הקשים והיוזמות שטורפדו, נכנסו לתקציב הקרוב מספר בשורות שפחות דובר עליהן.


הלילה של פרסום דירוג האשראי, הרפורמה המשפטית והתקציב: החשב הכללי באוצר בראיון בלעדי 
יפגע בחלשים או צעד חשוב? סערה סביב כוונת שר המשפטים לוין לבטל את הלכת אפרופים 

1 הגמשת מבנה השכר במגזר הציבורי

רפורמה זו שקדמו באגף שכר באוצר עברה יחסית מתחת לרדאר. יכול להיות שהתוכנית לא הכתה גלים בשיח הציבורי בשל הנושא הטכני והאפור כביכול, ואולי הסיבה נובעת מהסכמות שקטות בין האוצר להסתדרות, אבל היא נושאת בחובה משמעות פיננסית של מיליארדי שקלים רבים עבור המדינה. היא טובה לאוצר וגם טובה לעובדים, אבל פחות עבור גמלאי המדינה בעלי פנסיה תקציבית, שמעתה לא ייהנו מהצמדה קצבתם לתנאים חדשים שיינתנו לעובדים פעילים.

התוכנית מכשירה את הקרקע לשינויים במבנה הקשיח והאנכרוניסטי של מודל השכר בקרב מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. כיום, לכל פעולה כמעט שעושה הממונה על השכר יש השלכות משנה אקטואריות בסכומים גדולים, על הפנסיות התקציביות שתשלם המדינה בעשרות השנים הבאות. הרפורמה תאפשר לנתק תנאי שכר מסוימים מקצבאות הפנסיה ולהעניק תוספות לעובדים מבלי להיכנס להתחייבות עתק.

פירוט הכספים הקואליציוניים רק דירבן את הפוליטיקאים לקחת כמה שיותר


בשנת 2015, לאחר עוד סיבוב מוכר של הקצאת כספים קואליציוניים נרחבת, קבע היועמ"ש דאז יהודה ויינשטיין, שיידרש מעתה פירוט מלא של חלוקת הכספים. ההנחה הייתה שאותה הוראה תצמצם את היקף הכספים הללו, שכן הפוליטיקאים ימנעו מלחשוף את הדרישות המגזריות שלהם.

בשנים 2017־2018 הסכומים אכן ירדו, ל־1.5 מיליארד שקל ו־1.4 מיליארד שקל בהתאמה (מ־2019 ועד 2021 לא עבר תקציב חדש), אולם עם הקמת ממשלת בנט־לפיד הם זינקו ל־2.9 מיליארד שקל לשנים 2021־2022. השבוע אושרו כ־14 מיליארד שקל לשנים 2023־2024 והיד נטויה. בדיעבד, ויינשטיין רצה לברך ויצא מקלל. חשיפת יעוד הכספים הקואליציוניים בעיקר מדרבנת פוליטיקאים לנופף בדאגתם לסקטור ממנו באו, בה בעת שהציבור הרחב מגיבים באדישות יחסית.

"חושפים מידע סלקטיבי"

על פי ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית מאונ' תל אביב, "הפוליטיקאים חושפים את המידע בצורה סלקטיבית, כך שהקבוצות שמצביעות להם ייחשפו למה שהן מקבלות - ומי שלא חלק מקבוצות אלה, יתקשה הרבה יותר להבין את זה".

לדברי ד"ר יוליה אלעד־שטרנגר, פסיכולוגית פוליטית מאונ' בר אילן, "מחקרים מראים שאנשים מצביעים ומקבלים החלטות פוליטיות בעיקר על סמך השתייכות מחנאית. זה חוסר תחכום של הבוחר הממוצע ועניין של זהות ולא עניין של מדיניות". בישראל, יש לדבריה שני מרכיבי זהות עיקריים: ימין מול שמאל, וחילונים לעומת דתיים. "אם אני דתי שנחשף להסכמים קואליציוניים שעשתה ממשלת ימין, אטה לחשוב שזה בעדי. גם השמאל מגיב באותה צורה".

גוטמן מציינת כי "לפי מחקרים של פרופ' דניאל כהנמן, המערכת הקוגניטיבית שמעבדת מידע נכנסת לפעולה רק במצבים מסוימים. הרבה מהעיבוד ביומיום מבוסס על 'קיצורי דרך' של מערכת שעושה עיבוד שטחי. רק כשאין ברירה נטרח להשקיע מאמץ מנטלי מהסוג שנדרש לפענוח עצמאי של נתונים. קל יותר לתת ל'סוכני המידע' שלנו לבצע את העיבוד.אחת הדרכים לעקוף את זה היא לשים לב לפרופורציות של הכספים. זו גם האחריות של התקשורת הכלכלית להנגיש לציבור מידע בצורה מובנת".

עידן ארץ

כך למשל, באוצר רוצים כבר שנים לטפל בעיוות השכר שמתמרץ כיום עובדים להגיע למקומות העבודה של המדינה במכוניות פרטיות, ומפלה לרעה את מי שמגיע בדרכים ירוקות. עובדים שמגיעים למשרד ברכב פרטי זכאים להחזרי הוצאות של כ־2,500 שקל בחודש בממוצע, לעומת מי שמגיע בתחבורה הציבורית ומקבל כמה מאות שקלים.

התשתית שיוצקת הרפורמה תאפשר לאוצר בעתיד לפתוח את תוספת השכר לכלל העובדים, תוך ביטול התמריץ לרכישת רכב פרטי וללא חשש מעלות אקטוארית נוספת.

 

2תחרות בתחום סוכני הביטוח והפנסיה

מרבית האנשים מתקשרים דרך סוכנים מול חברות הביטוח והפנסיה. לפי האוצר, בגלל מערכת תמריצים מלאת עיוותים, פועלים במקרים רבים הסוכנים שלא לטובת הלקוח. ההחלטה שנכנסה לחוק ההסדרים נועדה לספק ולחזק אפיקים אלטרנטיביים לסוכנים, במתן היתר לבנקים קטנים לשווק מוצרי ביטוח אלמנטריים, צעד שבאוצר מעריכים שישפר את התחרותיות. כמו כן, יוטל איסור על גופים מוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני כמפיץ מטעמים שאינם סבירים.

3חיוב בנקים לדווח על עמלות

נכון לשנת 2021, משק בית ממוצע בישראל משלם עמלות לבנקים בסך 2,100 שקל כל שנה, כשחלק גדול מהלקוחות לא מודע להיקף העמלות שהוא משלם. לפי האוצר, מצב זה נוצר בגלל שהעמלות נגבות ישירות מהחשבון של הלקוחות, ובמרבית המקרים הן אינן שקופות ללקוחות.

בשנים האחרונות, נעשו מספר צעדים כדי לקדם את השקיפות. אולם כולם דורשים מהלקוחות לברר באופן אקטיבי מה המחיר שהם משלמים, במקום ליידע אותם באופן קבוע, כפי שנעשה בעבור שירותים אחרים כמו אינטרנט, חשמל וכו'. לאור זאת, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות בכל חודש מידע רלוונטי על סך העמלות והריביות שנגבו ממנו באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (למשל SMS ומייל וכדומה).

4 קנסות למי שיפגע ביבוא מקביל

רפורמת הדגל של האוצר בנושא התחרות בשוק המזון נפלה, לאחר שהייעוץ המשפטי של הממשלה סבר שהיא אינה "אפויה" דיה כדי להתמודד נגד עתירות של ספקי המזון החזקים. התוכנית שנגנזה, ביקשה להגביל את יבואני המזון להתקשר בבלעדיות עם יצרן גדול אחד, ולוותר על זיכיונות אחרים, כדי לצמצם את הריכוזיות בענף. אולם, שרידים מהרפורמה בכל זאת נכנסו לנוסח הסופי. כך, רשות התחרות תוכל להטיל קנסות ענק של עד 100 מיליון שקל על שחקנים בענף שינסו לפגוע ביבוא מקביל. איסורים ברוח דומה קיימים עוד בנוסח הקודם של חוק התחרות, אבל בנוסח שמלא פרצות וללא יכולת אכיפה אמיתית מצד הרשות. כעת, הרגולטור שמופקד על התחרות אמור להצמיח שיניים.

5 העברת כספים בין אפליקציות מתחרות

בשנים האחרונות החלו לפעול אפליקציות להעברת כספים דיגיטלית בין אנשים, כמו ביט ופייבוקס. באוצר רואים בפעילותם מבורכת, בעיקר בגלל שהן מסייעות להילחם בהון שחור. אולם, הדינמיקה התחרותית בענף עוררה באוצר חששות להתפתחות של שוק ריכוזי שאינו משרת את אינטרס הצרכנים בצורה המיטבית. דינמיקה זו התפתחה עקב "אפקט הרשת" שנוצר מפעילות הגופים בגן סגור - לקוחות האפליקציה יכולים להעביר כספים רק לבעלי אפליקציה זהה. במסגרת האסדרה יקבעו חובות על אפליקציות ה־P2P, להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות.