| 19.05.2023
כיצד תיראה רשת הכבישים של ישראל - פרויקט מיוחד / איור: Shutterstock
חברי הכנסת שהתכנסו בוועדת הכלכלה השבוע ניסו לקבל הסברים ממשרד התחבורה בנוגע לתעדוף "הכבישים האדומים", אותם כבישים שבהם התרחשו הרבה תאונות קטלניות. חברי הוועדה תהו מה תוקצב במסגרת תוכנית החומש לעומת מה שנשאר בחוץ ומה הסטטוס שלהם מבחינת העדפתם.
● לשכתב ממתחרים על סטרואידים: מה עומד מאחורי אתר אייס? | תחקיר
● הדוח שמגלה: הישראלים מתקשים לעמוד בהחזרי הלוואות לרכב
● הוא התחיל כעובד קייטרינג. היום הוא מבעלי מועדון יוקרתי בשווי מיליארדי דולרים | ראיון
אלא שניסיונותיהם לקבל תשובות עלו בתוהו. נציג משרד התחבורה יכלו להסביר שכ־30% מתוכנית הכבישים האסטרטגית לעשור הקרוב מוקדשת לשיפור בטיחות, אך התוכנית נותרה עלומה כמו גם תקציבה ותעדופה.
שמירת התוכנית ב"סוד" מונעת דיון ציבורי בתקציב על עשרות מיליארדי שקלים שמיועדת מתקציב המדינה לתוכנית, או שיח על החזון התחבורתי המוצע לישראל - כל זאת כשתקציב המדינה, שכולל השקעות בשנים הקרובות כבר נמצא בישורת האחרונה. כעת, גלובס חושף את פרטי התוכנית וצוללים לעומקה: מה היא כוללת, אילו פרויקטים יתוקצבו ומה מתוכנן בהם. בכתבה הבאה מוצגים כבישים עיקריים, אך התוכנית כוללת גם פרויקטים נוספים.
התוכנית הוסכמה בין משרדי האוצר והתחבורה בתקופת הממשלה הקודמת, כשמרב מיכאלי כיהנה כשרת התחבורה, ועלותה מוערכת בכ־77 מיליארד שקל, אך משרד האוצר לא התחייב לממן את כולה.
התוכנית כוללת 133 ק"מ של כבישים חדשים, 428 ק"מ של כבישים שיורחבו, 484 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ושיתופית שרובם המוחלט יתווסף לכבישים קיימים, והקמה או שדרוג של 43 מחלפים. הכבישים מתפרסים על פני ארבעה מחוזות בצפון, בדרום, במרכז וביהודה ושומרון.
התוכנית מתבססת על תחזית גידול האוכלוסייה, ביקושי התנועה, תוכניות הדיור, פיזור התעסוקה תוכניות פיתוח התחבורה הציבורית ועוד. לצד קידום תשתיות כבישים, כפי שיפורטו כאן בהרחבה, היא כוללת גם הקמת נתיבי תחבורה ציבורית וחניוני "חנה וסע", וכן ניהול ביקושים באמצעות אגרות, מסים, מדיניות חניה והגבלת תנועה של כלי רכב פרטיים. כדי שהתוכנית תשיג את יעדיה, היא צריכה לכלול את המרכיבים האלו, שאל חלקם פוליטיקאים מתנגדים. קידום של כבישים לבדם, ללא מערכות הסעת המונים ואמצעים לריסון הביקושים, רק ירע את המצב.
המודל לבחירת הפרויקטים נבנה על בסיס שיקולים הנוגעים לתחומים שונים, כמו לתחבורה, כלכלה, חברה וסביבה, שמכל אחד מהם נגזרו יעדים ומטרות. כך למשל, מבחינה כלכלית נבחנה התרומה לצמיחה כלכלית ועלות, ובמישור החברתי נלקח בחשבון הגידול באוכלוסייה, חיזוק הפריפריה ושוויוניות מגדרית.
בנוסף, הוכנו חלופות שונות שכוללות כל אחת מהן סל פרויקטים אחר ובסופו של דבר הוחלט כי על חלופה מעורבת. העיקרון המוביל בה הוא מתן העדפה לתחבורה ציבורית - וזו גם החלופה בעלת התקציב הנמוך ביותר. אליה נוספו פרויקטים מהצעות אחרות מחלופה הכוללת את התוכניות הקיימות, וחלופה גאוגרפית, שנועדו להשלים פרויקטים שכבר החלו לכדי רשת של כבישים. שתי חלופות אלו שמות דגש על בטיחות וכן על מנת לבסס השקעות בפריפריה.
קידום הפרויקטים שבתוכנית נעשה גם מתוך הבנה שעדיף לחבר פרויקטים קיימים לרשת תחבורתית ארצית. זאת, על מנת לבסס חלופות לנסיעות נוסעים ומטענים ולהפריד בין תנועה ארצית, אזורית ומקומית. כיום נסיעות אזוריות רבות מבוצעות על הכבישים הארציים וגודשות אותם.
התוכנית משמשת כאבן דרך בתחום התחבורה הציבורית. לראשונה נבחנו כל הצרכים והופקה עבודת מטה רצינית שמהווה סל פרויקטים מקצועי לתקצוב שאמור לעבור כחוט השני בין ממשלות שונות. כך יכולה להיות מושגת גם מטרה שאינה רשמית: שיקולים מקצועיים יגברו על אלו הפוליטיים (ופופוליסטיים) בתכנון מפת הדרכים העתידית של ישראל. עם זאת, התוכנית רחבה דיה כך שבחירת הפרויקטים לתקצוב יכולה בהחלט לכלול שיקולים פוליטיים.
13 מיליארד שקל יושקעו בחמש השנים הקרובות בהקמת כבישים חדשים מתוך סל הפרויקטים. הסל לכאורה לא "פוליטי" בהווייתו, אבל ככל הנראה בהחלטה מה לקחת ממנו ולשים עליו כסף, היו מעורבים גם שיקולים פוליטיים: החלק בעוגה של יו"ש, הוצאת הרחבת כביש 2 על ידי שר האוצר והתוכנית לחברה הערבית שנדחקה.
לצד זאת, יש להודות ביושר שעל פי גורמים שונים שאיתם שוחחנו, התעדוף התקציבי לחמש שנים הקרובות נעשה ברובו לפי הבשלות התכנונית של הפרויקטים, אבל יש גם חריגים.
בשורה התחתונה, לא מומלץ למלא את החזה באוויר עם קריאת שורות אלה ולדמיין כבישים פנויים. כבישים חדשים, הרחבות ומחלפים לא פותרים את הפקקים. כל חלופה שנבחנה כוללת בתוכה גם עלייה בגודש. התוכנית שנקבעה הציגה את העלייה המתונה ביותר, אך היא עדיין בלתי נמנעת לנוכח השיפור ברמת החיים, התחבורה הציבורית שנמצאת בנחיתות והגידול העצום באוכלוסייה.
עיקרי התוכנית: עד כה באזור המרכז טופלו בעיקר כבישי האורך והרוחב. במסגרת התוכנית נמשך הטיפול בהם וגם מוצע לטפל בכבישים נוספים שיהוו אלטרנטיבה לתנועה אזורית כמו למשל נתיב פלוס והרחבות בכביש 444, נתיב פלוס בכביש 4 בין נתניה לאשקלון, נת"צים בכבישים 471 ו־44 והמרת נתיב לנתיב פלוס בכביש 431.
יחד עם זאת, התוכנית כוללת גם פרויקטים שנויים במחלוקת כמו הקמתם של כבישים חדשים: כביש 46 שיהיה מקביל לכביש 461, וכביש 57 עוקף כפר יונה.
תקצוב: לא מעט פרויקטים באזור המרכז נכנסו לתקצוב החומש. כביש 46 נשאר בחוץ אבל כביש 57 בפנים. גם הרחבת כביש 444 כנתיב פלוס ונת"צים בכבישים נוספים.
שורה תחתונה: ההימור של ישראל על נתיב פלוס ממשיך לעלות ובאזור המרכז יוקמו גם כבישים חדשים. התוכנית שמה דגש על חיבור הפרויקטים לרשת באזור זה.
עומס בנתיבי איילון / צילום: Shutterstock
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהם כבר תוקצבו בעבר, ולחלקם האמת המרה היא שאין עוד פתרונות מלבד קידום תחבורה ציבורית ומסילות רכבת.
בנתיבי איילון למשל, נבנים הנתיבים המהירים שימתחו משפיים לראשון לציון וכן לאורכו של כביש 5, וחניוני ענק עלולים להתמלא במהרה בקצותיהם. מעבר לכך, בציר האיילון אין מקום להרחבה נוספת של הכביש וממילא העומסים בו רק מתגברים חרף ההרחבות שבוצעו בו במשך השנים. עם זאת, ראוי לציין שלצד הכביש נבנית מסילת רכבת נוספת, רביעית במספר, שתקל על פקק הרכבות בו. התוכנית העתידית צפויה להוסיף עוד שתי מסילות, אך עדיין לא ברור איך.
גם בכביש החוף נבנית הרחבה שאמורה לשמש לטובת תחבורה ציבורית ושיתופית, אך חלק ממנה נפתח בינתיים כהרחבה רגילה, וזו שתוכננה בין קיסריה לזיכרון יעקב לא נכללת בתקציב החומש הקרוב. בכביש 1 יתווסף ל"נתיב פלוס" חלק מערבי בהמשך.
עיקרי התוכנית: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה שחלק גדול יותר מעוגת התקציב יגיע ליהודה ושומרון, אבל לא היו די פרויקטים בשלים לצורך כך. אולם, ביחס לתוכנית האסטרטגית מדובר בתקצוב משמעותי.
תקצוב: המרבית המקטעים של כביש 60 שכוללים הרחבה ונתיב פלוס תוקצבו.
בכביש 55 מתוכנן נר"ת מכפר סבא לנווה ימין שעדיין לא תוקצב והרחבת הכביש מנווה ימין ועד לכביש 60 שכן תוקצבה, וכן הרחבה והסדרה של כביש הגישה לבית אל.
שורה תחתונה: התוכנית החדשה מדברת על השקעה של 10% מתקציב העשור בכבישים ביו"ש, אלא שבפועל בתוכנית החומש חלקה הוא כ־25% מהתקציב. זאת בנוסף, לסעיפים תקציביים אחרים ולסלים יעודיים שינתנו לאזור.
מדובר בהקצאה בעלת ניחוח פוליטי שאליה התחייבה הממשלה בקווי היסוד שלה.
ההשקעה הגדולה מגיעה חרף העובדה שמדובר באזור פרברי בו האוכלוסייה מפוזרת על שטח גדול ושהשקעה בתשתיות בו היא פחות כדאית מבחינה כלכלית. מנגד, ביו"ש אכן קיימים פערים משמעותיים בהשקעה בתשתיות.
השקעה של 10% מתקציב העשור בכבישים ביו''ש, כשבפועל בתכנית החומש חלקה הוא כ־25% מהתקציב / צילום: דובר צה''ל
היא כוללת גם נתיבים בלעדיים לאוטובוסים בכביש 60, 44, 446, 471, וכן רשת של נר"ת (נתיב רב תפוסה) או "נתיב פלוס" בשם המוכר יותר ומשמש כנתיב לתחבורה ציבורית ושיתופית.
בכביש 431 מוצע להמיר נתיב קיים לנתיב כזה, אך במרבית המקרים מדובר על הוספה של נתיבים כאלו: בכביש 4 מתוכנן "נתיב פלוס" שמקודם במקטעים מאשדוד עד נתניה, וכבר קיימים לא מעט נתיבים כאלו בכביש החוף, כביש 20 וכביש 1. גם בכביש 6 מקודם תוספת של נתיב כזה: בכביש 444, 40, 57 ובכבישים 85 ו־70 בין צומת סומך לעכו. מדובר בהתקדמות ברשת צירי ההעדפה.
אולם, יש הטוענים כי קידום תחבורה ציבורית אמור להיעשות על בסיס התשתית הקיימת, וכי חברות התשתית ישאפו תמיד "לנפח" פרויקטים, להגדיל את אומדנן התקציבי של הפרויקטים שתחת טיפולן וכך להרבות ביוקרתן.
האם בכל זאת הגודש יתרחב?
יש הטוענים כי תוספת נתיב שכזה נועדה דווקא לרכב הפרטי, כך שההרחבה מראש מיותרת באזורים פרבריים ונעדרי שירות משמעותי של תחבורה ציבורית. מנגד, כבישים בין־עירוניים ובמיוחד כבישים ארציים צריכים לכלול מספר נתיבים שיאפשר תנועה לא רק לכלי רכב פרטיים, אלא גם למטענים ולסחורות וגם על כך יש לתת את הדעת.
לצד קידום פרויקטים אלו, התוכנית האסטרטגית כוללת תוספת כבישים חדשים גם במרכז הארץ שעלולים לעודד יותר נסיעות ברכב פרטי, וכך להגביר את הגודש. בנוסף, בשונה מנתיבי העדפה לאוטובוסים, אין אמצעי אכיפה אלקטרוניים בנתיבים שמיועדים לא רק לאוטובוסים אלא גם לכלי רכב עם מספר נוסעים מסוים, ולכן האכיפה תלוי במשטרה שסובלת במחסור בכוח אדם.
עיקרי התוכנית: במסגרת התוכנית, בצפון הארץ ייבנו כבישים שמטרתם לחבר יישובים, להגביר בטיחות וליצור רשת העדפה לתחבורה ציבורית. האסטרטגיה כוללת הקמת כבישים נוספים בצפון ותוספות של נתיבים ו"נתיבי פלוס" בכביש 85 ו־70 מצומת סומך לעכו. זאת בנוסף להרחבה כביש 6 במקטעים מסוימים.
תקצוב: לטובת הרחבת כביש 6, הממשלה תשלם כ־715 מיליון שקל להארכה מתוך אומדן של 3 מיליארד שקל, כשהיתר ימומן על ידי זכיין הכביש.
מנגד, חלק משמעותי מהתוכנית האסטרטגית, הכוללת את כביש 2 במקטע שבין קיסריה למחלף זיכרון לא יתוקצב. הסיבה לכך, כפי שנחשף בגלובס, היא התנגדות שר האוצר להסטת הכביש באזור ג'יסר א־זרקא על חשבון אדמות מושב בית חנניה הסמוך.
תוכנית נוספת שנותרה מחוץ לתקציב היא תכנון מערכת תחבורה ציבורית על כביש 65 בין כביש 2 לעפולה. אומדן הפרויקט הוא 8 מיליארד שקל, והוא כולל הפקעות נרחבות. בכל אופן, היא לא תקודם בחומש הקרוב.
כמו כן, קידום המטרונית בין עכו לנהריה תקודם בתוכנית האסטרטגית, אך אינה בשלה דיה לתקצוב, כמו גם כבישים רבים בצפון שמתוכננים להרחבה של כבישים חד מסלוליים.
שורה תחתונה: למרות שינויים רבים, פרויקטים שנוגעים לקידום החברה הערבית נותרו בחוץ ולא יתוקצבו. כך, התוכנית הגדולה לציר תחבורה ציבורית בכביש 65 והסטת כביש 2 באזור ג'יסר א־זרקא לא זכתה למימון.
אום אל פאחם. היישובים הערבים בצפון נותרו מחוץ לתקציב / צילום: איל יצהר
כבר היום החברות מנהלות פרויקטים בהיקף של מיליארדי שקלים מדי שנה ולא תמיד עומדות באמדן התקציבי ובלוחות הזמנים. הן נאלצות להתמודד לא רק עם קשיים שונים בניהול, אלא גם על תיאום מול כל השחקנים האחרים: הרשויות המקומיות, חברות התשתית האחרות, הרגולציה של משרדי הממשלה ועוד.
גם התקציב כלל לא ודאי, משום שחלק מהתוכנית עדיין לא עברו תכנון מפורט שבו מתגלה האומדן התקציבי האמיתי, וממילא אין כל התחייבות לתקצב את התוכנית במלואה.
אמנם תקציב בגובה של 77 מיליארד שקלים נדמית כגבוהה מדי, אבל היא יכולה להידמות גם כנמוכה מדי. חוקרי מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן סבורים שההשקעות של ישראל בתשתיות צריכות לגדול באופן דרמטי ולהוות 2% מהתוצר המהווים כמעט טריליון שקל עד לשנת 2040, על מנת לשפר את המדדים המאקרו־כלכליים של ישראל.
מחסור במהנדסים ויכולות מוגבלות
גם לוחות הזמנים עומדים בסימן שאלה לא רק בגלל יכולות הביצוע המוגבלות, בין השאר בגלל שתוכנית החומש הבאה לא תכלול את כל הפרויקטים שלא נכנסו לתוכנית החומש הנוכחית וייתכן שהביצוע יתפרס לזמן ארוך יותר.
יתרה מכך, קצב ההתקדמות במימוש התוכנית יושפעו מהמחסור האדיר במשק הישראלי במהנדסים ומהיכולת המוגבלת להתלות רק בידע וכוח אדם מחו"ל. זאת, לצד המחסור שישראל תצטרך להתמודד איתו בכוח אדם במקצועות רלוונטיים נוספים. וכמובן שגם שינויי המדיניות התכופים עלולים להשפיע.
עיקרי התוכנית: כביש 90 הוא הכביש הארוך במדינה ולכן לא כולו נופל בתבחינים המצדיקים טיפול מיידי מבחינת משרד התחבורה.
הכביש, ובעיקר חלקו הדרומי, נהפך לסמל לסכנת הבטיחות בדרכים וזאת בשל תאונות קטלניות רבות שהתרחשו בו. התוכנית מציעה לטפל במקטע בין קטורה ועד לצומת הערבה על ידי הרחבתו לכביש דו מסלולי.
התוכנית כוללת גם את הרחבתו של כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, על מנת להשלים ציר דו־מסלולי בין אילת למרכז הארץ תוכנית שלא בשלה לתקצוב. לצרכי צבא ולנוכח שיעור משאיות משמעותי, יורחב כביש 232 בין סעד למבטחים, אך בשלב זה תוקצב המקטע שבין מעון למבטחים.
בני נוער בערבה התיכונה במאבק הרחבת כביש הערבה / צילום: מרכז קהילה ערבה
תקצוב: בתקציב החומש נכנס מקטע קטן יותר מנחל השיטה לצומת הערבה שבכביש 90 בעלות של 450 מיליון שקל מתוך אומדן כולל של 2 מיליארד שקל.
שורה תחתונה: במסגרת התוכנית, בכבישי הדרום הושם דגש על בטיחות. אומנם שדרוג דרכים ומחלפים מקטין את תאונות הדרכים, אך הוא מגדיל את הנסועה (קילומטראז') של כלי הרכב הפרטיים, ולכן יש להשתמש בו במקומות המתאימים לכך.
תגובת משרד התחבורה לפרויקט הכבישים:
"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הגיע לסיכום עם משרד האוצר על הקצאת סכום חסר תקדים של 50 מיליארד שקל לשיפור תשתית הדרכים במדינת ישראל. 20 מיליארד שקל יוקצו בשנתיים הקרובות (2023-2024) ו-30 מיליארד שקל נוספים יושקעו במסגרת תוכנית החומש הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בישראל.
"רשימת הכבישים שנטען לגביה כי לא זכתה לתקציבים במסגרת התוכנית האסטרטגית לדרכים איננה נכונה.
"המדיניות היא קידום כבישים בשלים, על כן הפרויקטים שנכנסו לתוכנית האסטרטגית הינם רק פרויקטים שבשלים לביצוע. ישנם כבישים ומקטעים נוספים שמקודמים גם אם אינם באסטרטגית, חלק מהפרויקטים שצוינו נמצאים בשלב תכנון או ביצוע וחלקם האחר יטופל במסגרת סלי תכנון פרויקטים ורכיבי תקציב אחרים".
התייחסות מפורטת לכבישים:
"כביש 2 נתניה עד מחלף זכרון - הרחבה והסטה- נתניה עד קיסריה תוקצב מלא לביצוע (1.5 מיליארד), מקיסריה ועד לזכרון תוקצב 230 מלש"ח לתכנון וקידומי זמינות, ונכנס לכבישים שיתווספו במעלה החומש.
נת"צ כביש 4 עכו - נהריה - תוקצב לתכנון וקידומי זמינות.
נר"ת כביש 65 - עפולה - חדרה כחלופה לרכבת - תוקצב מיליארד ש"ח לתכנון מפורט של כל כביש, כולל שני מחלפים משמעותיים בתוואי הנ"ל של מחלף נחל חדרה ומחלף אום אל פחם.
כביש 9 בין כביש 2 ל-4 - יש התנגדות של ארגונים ירוקים בכביש, כרגע בדיון בות"ל למצוא פתרונות סטטוטוריים.
נר״ת בכבישים 85 בין סומך לעכו - בוצע הרחבה בין צומת חנניה לצומת כרמיאל, בנוסף תוקצב תכנון וקידומי זמינות ב-200 מלש"ח בין צומת חנניה לנחל עמוד.
נר"ת 431 - המרת נתיב לנרת בין ראשון למודיעין - משרד התחבורה מקדם רכבת כבדה בין מודיעין למשה דיין בראש"לצ. כאשר תוקם לאורך התוואי תחנה חדשה ברמלה (רמלה - דרום), ובמעיין שורק.
כביש 46- כביש חדש - תוקצב לתכנון.
כביש 25 דימונה עד לצומת הערבה - הרחבה. - מתוקצב לסטטוטוריקה.
כביש 73 - נהלל - תל עדשים - הכביש מקודם תכנונית.
הרחבה בכביש 75 - הכביש תוקצב באופן מלא, ייצא השנה לביצוע.
כביש 85- צומת חנניה עד לנחל עמוד הרחבה - בוצע הרחבה בין צומת חנניה לצומת כרמיאל, בנוסף תוקצב תכנון וקידומי זמינות ב-250 מיליון שקל בין צומת חנניה לנחל עמוד.
כביש 40 תוקצב רק חלקית מברנר ללוד ולא מכפר סבא לצומת בילו - תוקצב לביצוע בין ברנר ללוד, וקידומי זמינות מחלוף צומת פלוגות.
כביש 55 אמור היה מכפ"ס לנווה ימין - נר"ת ולא תוקצב- תוקצב באופן מלא לביצוע כביש 55 ממשתלות ועד אלפי מנשה וביצוע מאלפי מנשה לצופים".