לעובדי ויזמי ההייטק אין מפלגה. גם לא למובילי מחאת ההייטק שמובלת על ידי בכירי ההייטק הישראלי, או למחאת ״עובדי ההייטק״, קבוצה שמאורגנת על ידי עובדים אלמונים אך אכפתיים. להיפך. כדי לקדם את מטרותיהם, נוטים מובילי המחאות להרחיק עצמם מזיהוי עם מפלגה כזו או אחרת, ולא פעם אף נשמעת מהם ביקורת נוקבת כלפי מפלגות האופוזיציה ומנהיגיהן יאיר לפיד ובני גנץ. בקרב מפלגות הקואליציה התופעה היא הפוכה: מוסדות התיישבותיים, חינוכיים ותורניים מזוהים לרוב עם מפלגות, שלא לומר עם חברי כנסת שדואגים לשימורם ולטיפוחם.
בממשלה, שבה מתכוונים לחלק 13.6 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים למפלגות הקואליציה, מבינים היטב שלהייטק אין בית פוליטי. הם גם חושבים שבתעשייה, שעד לאחרונה נצבעה בצבעים הצבעוניים של חדי הקרן, הכסף זורם במיליארדים. לכן, אין סיבה אחרת בגללה בחרו דווקא לקצץ 100 מיליון שקל לתקציב רשות החדשנות, שאין בינה לבין חדי הקרן גדולים או יזמים מיליארדרים דבר או חצי דבר. מדובר בפגיעה של קרוב ל-7% מתוך תקציב שתוכנן על כ-1.5 מיליארד שקל לשנת 2024.
מהלך זה מחזיר לאחור את תקציב הרשות להיקפים שעמדו לה ב-2008. כבר ב-2009, כאשר הבינו בממשלה כי המשבר העולמי פוגע בחברות החלשות בענף ההייטק, החליטו להגדיל דרמטית את התקציב ל-1.68 מיליארד שקל. בשנת 2020, כאשר הקורונה השתוללה, הגדילה ממשלת נתניהו-גנץ את תקציב הרשות ל-2.2 מיליארד דולר. בפועל, זהו המשבר הכלכלי הראשון מזה שנים שבו הממשלה מורידה את תקציב הרשות ולא מעלה אותו.
רשות החדשנות איננה משקיעה בחברות סייבר, פינטק או תוכנה ארגונית ולא היתה שותפה לחגיגת ההנפקות והאקזיטים שהתקיימה כאן בשנות הקורונה. כבר שנים, מאז ימיו של אבי חסון כמדען ראשי ולאחר מכן ראש ראשות החדשנות, היא איננה משקיעה בחברות הענק - כמו אסם או שטראוס - כדי שאלה יאותו לפתח פרויקטים חדשניים.
רוב רובו של התקציב מגיע לסטארט-אפים שבהם המשקיעים הישראלים לא רוצים להשקיע, היכן שקיימים כשלי שוק. המדובר בדרך כלל בתחומים טכנולוגיים מאוד, שדורשים מימון רב ושאת התשואה מהם ניתן לראות, אם בכלל, בתוך שנים רבות.
כך, משקיעים ברשות בחברות בתחום האקלים, החקלאות התעשייה המסורתית, והבינה המלאכותית. אלה תחומים שבהם לתעשייה הישראלית פוטנציאל רב, אך מימוש בינוני: חוסר העניין מצד המשקיעים המקומיים מובילים יזמים רבים לפתוח חברות בתחום הזה בחו״ל בדרך כלל.
הנזק המצטבר יהווה סיבה לקיצוץ גם בשנים הבאות?
בעבר התייחסו בממשלה לרשות החדשנות - או למשרד המדען הראשי בשמו הקודם - כמוסד שתפקידו לפתח תעשיות שיהיו חיוניות לביטחון הלאומי או הכלכלי של ישראל, בוודאי לא לחלק כסף להייטקיסטים מבוססים. למדען הראשי ותכנית החממות היה תפקיד מכריע בהעסקת אלפי עולים חדשים בשנות התשעים והאלפיים, וכיום הוא משקיע מוביל בחברות בתחום המחשוב הקוונטי, אשכול תעשייתי שתופס תאוצה, ומאפשר לעשרות מדעני מובילים ממכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית לקחת חלק בתעשייה שבארה״ב היא כבר עובדה קיימת.
למרות שישראל מובילה ביחס למדינות המערב בהשקעות מו״פ כאחוז מהתמ״ג (דרום קוריאה במקום עשני עם 4.8%, ושוודיה עם 3.5%), שיעור השקעות המו״פ שמקורו ממשלתי עומד על 9.6% בלבד. לשם השוואה, בארה״ב הוא עומד על 20.7% ובבריטניה על 27.1%. לממשלה סיבות רבות מדוע לקצץ: לרשות החדשנות אין מפלגה, ההייטק בכלל מוחה נגדה ובכלל - זה לא הזמן לבזבוזים.
דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: איל יצהר
הנזק המצטבר לענף שנובע מבחירת יזמי ההייטק להקים את חברות ההייטק שלהם בחו״ל, הקיטון הדרמטי בהשקעות מכיוונן של הקרנות הפרטיות, ומגפת הפיטורים וסגירת החברות, יתברר בקרוב מאוד עם הקיטון המשמעותי בהכנסות ממיסים, שמקורו בין השאר מעסקאות הייטק. או אז תהיה לממשלה סיבה נוספת לקצץ עוד בתקציב רשות החדשנות גם בשנים הבאות.
מרשות החדשנות נמסר כי: ״על אף המאמצים שנעשו לאורך כל השבועות האחרונים, התקציב לאחר הקיצוצים הרוחביים לשנת 2024 יכלול קיצוץ משמעותי של 100 מיליון שקל בתקציב ההשקעות בהייטק. בשל ההפחתה המתוכננת רשות החדשנות תאלץ לתעדף את תוכניותיה ולקצץ את ההשקעות בסטרטאפים, בחברות צמיחה ובגלי טכנולוגיה-אסטרטגיים לישראל כגון אקלים-טק ובינה מלאכותית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
