שורה ארוכה של כלכלנים בכירים יוצאים נגד תקציב המדינה שיעלה השבוע להצבעה, וכולל הגדלה משמעותית בתקציבים למגזר החרדי. "אנו, מרצים ומרצות בתחומי הכלכלה והניהול, מצטרפים לאזהרות של בכירי האוצר ומתריעים כי העברות הכספים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כפי שמשתקף בתקציב הקרוב שעולה להצבעה השבוע, צפויות להביא לפגיעה משמעותית וארוכת-טווח בכלכלת ישראל ובעתידה כמדינה משגשגת. זאת בשל ההגדלה חסרת התקדים בהקצאת המשאבים למוסדות חינוך חרדים שאינם רשמיים, ללא התניה בחובת פיקוח ובלימודי ליבה מלאים, ובשל הגדלת התמיכה הכספית באברכים והענקת תלושי מזון דרך ערוצים שמחוץ למערכת הרווחה הרגילה, ללא עמידה במבחן תעסוקה", כתבו הכלכלנים, לאחר שהממשלה הגדילה את הכספים הקואליציוניים ביותר ממיליארד שקל לסכום של 13.6 מיליארד שקל.
● ראש אגף התקציבים נגד העברת הכספים הקואליציוניים לחרדים: "יגדיל את התמריץ לאי-השתתפות בתעסוקה"
● בכירי האוצר באזהרה יוצאת דופן נגד חלוקת הכספים הקואליציוניים
● הכספים הקואליציוניים התנפחו במיליארד שקל, ובאוצר מתנגדים לתוכנית הדגל של דרעי
● מה יעלה בגורל קרן הארנונה ולאן נעלמו הרפורמות הגדולות? צוללים לתקציב
בין החתומים על המכתב נמצאים מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט; המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' אביה ספיבק; פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר ועדות ששינסקי; פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; ועוד כ-280 כלכלנים.
לדבריהם, צעדים אלה ימנעו מילדים בחינוך החרדי את האפשרות לרכוש מיומנויות יסוד החיוניות להשתלבותם כבוגרים בשוק העבודה בכלכלה מתקדמת, ויקטינו את התמריץ של הבוגרים החרדים להשתלב בשוק זה.
"לצערנו הרב, ממשלת ישראל לא רק שאינה מתמודדת עם סוגיה כאובה זו, אלא גם בוחרת בצעדים שמחריפים את הבעיה ומדרדרים את עתיד כלכלת ישראל אל עבר העולם השלישי. על ממשלת ישראל להתעשת ולשקול מחדש את הקצאת הכספיים הקואליציוניים הניתנים כעת משיקולים פוליטיים קצרי-טווח, אך יהפכו את ישראל בטווח הארוך ממדינה מתקדמת ומשגשגת למדינה נחשלת שבה חלק גדול מהאוכלוסייה נעדר מיומנויות בסיס לחיים במאה ה-21", נטען במכתב.
"ישראל לא תוכל להמשיך ולהימנות עם הכלכלות המפותחות"
לדבריהם, כבר היום, כמעט רבע מהילדים מתחת לגיל בית הספר נולדים למשפחות חרדיות, ושיעור זה צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050. "קיים קונצנזוס בקרב כלכלני ישראל כי יכולתם של ילדים אלה להשתלב בעתיד בשוק העבודה, להתפרנס בכבוד ולשלם מסים, היא סוגיה מכרעת לגבי עתידו של המשק הישראלי. המחקר מראה באופן ברור כי ילדים שאינם לומדים לימודי ליבה בהיקף מלא מתקשים מאוד להתגבר על כך כמבוגרים. גם כך, רמת הידע הממוצעת של תלמידי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה נמוכה מזו שבכל המדינות המפותחות. הממשלה אמורה לשדרג במידה ניכרת את מערכת החינוך הישראלית בכללותה, ובכלל זה את מערכת החינוך החרדית. כדי לאפשר השתלבות בשוק העבודה, ילדים צריכים לקבל חינוך המאפשר זאת, והבוגרים צריכים לעמוד בפני תמריצים לעשות כן".
עוד הם מציינים כי הפגיעה ביכולתו של הציבור החרדי להשתלב בשוק עבודה מודרני תפגע, בראש ובראשונה, במצבו הכלכלי של הציבור החרדי עצמו, תקטין את הסיכוי של בוגרים חרדים להתפרנס בכבוד ותגדיל את שיעור העוני בקרב האוכלוסייה החרדית.
"אלא שלא רק האוכלוסייה החרדית תיפגע: כאשר שיעור ניכר מילדי ישראל אינם רוכשים מיומנויות יסוד, ברור מאליו שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהימנות עם הכלכלות המפותחות בעולם. בפרט, משרד האוצר חוזה כי כלכלת ישראל תפסיד קרוב ל-6.7 טריליון שקל עד 2060 בגלל העלייה בשיעור האוכלוסייה הנעדרת מיומנויות יסוד ומתקשה להשתלב בשוק עבודה מודרני. המחיר הכלכלי-חברתי יתבטא לא רק באובדן תוצר, אלא גם בעובדה שהמשק יתקשה לספק לתושבי ישראל שירותי בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה ברמה של משק מתקדם.
"גרוע מכך, המגמה הנוכחית, לפיה שיעור החרדים באוכלוסייה מכפיל את עצמו בכל 25 שנה, כאשר ילדים חרדים אינם רוכשים מיומנות יסוד החיוניות להשתלבות בשוק עבודה מודרני, מהווה סכנה קיומית לעתידה של ישראל, משום שרק מדינות מתקדמות יכולות לממן טכנולוגיות צבאיות הנחוצות להגנה על תושביהן מפני איומים בשדה הקרב העתידי", הם מסכמים.
בכירי האוצר מזהירים
כזכור, בשבוע שעבר פרסמו שלושה בכירים באוצר - הממונה על התקציבים, הכלכלנית הראשית והיועץ המשפטי של המשרד - חוות-דעת חריגות שמזהירות מהמהלך, שבראשן האזהרה של יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים. גרדוס התנסח בצורה חריפה, מדוקדקת ויש שיאמרו אף משפטית.
"הגדלת תקציב מוסדות חינוך חרדים שאינם רשמיים עתידה להביא לגידול מתמיד במספר הבוגרים חסרי מיומנויות נדרשות להשתלבות בשוק התעסוקה ומיצוי כושר השתכרות", כתב גורדוס.
הכלכלנית הראשית הוסיפה מצדה כי "הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר - או שאינם מלמדים ליבה כלל - לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים". לדבריה, תוכניות הממשלה צפויות "בשלב מאוחר יותר להפחית את פוטנציאל ההשתכרות ושיעורי התעסוקה של אותם תלמידים".
הקודקוד השלישי בהתנגדות האוצר להחלטת הכספים הקואליציוניים הוא יועמ"ש המשרד הוותיק, עו"ד אסי מסינג. להצעת המחליטים שהוגשה על שולחן הממשלה צורפה חוות-הדעת של מסינג, שהצביעה על קשיים משפטיים ביישום התוכנית של ש"ס להקצאת כרטיסי מזון לנזקקים בשווי של כמיליארד שקל. מדבריו עולה כי הקריטריונים לקבלת תלושי המזון עלולים להפלות לטובת משפחות במגזר החרדי ולהביא לכך שנזקקים במגזרים אחרים לא יקבלו את הסיוע מהמדינה. "מבחן ההכנסה לנפש יוצר עיוות והבחנה שאינה רלוונטית בין משפחות גדולות למשפחות קטנות", כתב מסינג.
מאות כלכלנים חתמו
על המכתב חתמו קרוב כ-280 כלכלנים. בין השמות:
פרופ' אבי בן בסט, האוניברסיטה העברית, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
פרופ' אבי וייס, אוניברסיטת בר-אילן, נשיא מכון טאוב
פרופ' אביה ספיבק, אוניברסיטת בן גוריון, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר נשיא אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' אודי ניסן, האוניברסיטה העברית, לשעבר ראש אגף התקציבים
ד"ר אורן דניאלי, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אורן רגבי, אוניברסיטת בן גוריון, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות
פרופ' אורלי שדה, האוניברסיטה העברית
פרופ' אייל קמחי, האוניברסיטה העברית
פרופ' איתי אטר, אוניברסיטת תל אביב, מייסד פורום הכלכלנים
ד"ר איתי ספורטא, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' איתן ששינסקי, האוניברסיטה העברית, יו"ר ועדות ששינסקי
פרופ' אלון ברב, אוניברסיטת דיוק
פרופ' אליס ברזיס, אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר אנליה שלוסר, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אסנת ליפשיץ, אוניברסיטת רייכמן
פרופ' אסף זוסמן, האוניברסיטה העברית
ד"ר ארטיום ז'לנוב, אוניברסיטת אריאל
פרופ' אשר טישלר, אוניברסיטת תל אביב, לשעבר נשיא המסלול האקדמי - המכללה למינהל
בארי טאף, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל
פרופ' בני בנטל, אוניברסיטת חיפה
ד"ר דוד צביליחובסקי, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דוד וטשטיין, דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בן גוריון
ד"ר דודו לגזיאל אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר דייבי דישטניק, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דני בן דוד, אוניברסיטת תל אביב, נשיא מכון שורש
פרופ' דן גלאי, האוניברסיטה העברית
פרופ' דני צידון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דניאל לוי, אוניברסיטת בר-אילן, לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לכלכלה
פרופ' ויקטור לביא, האוניברסיטה העברית
פרופ' חיים בן שחר - חב"ש, אוניברסיטת תל אביב, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב
פרופ' חיים פרשטמן, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יגאל נוימן, האוניברסיטה העברית
פרופ' יוג'ין קנדל, האוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
פרופ' יוסי זעירא, האוניברסיטה העברית, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לכלכלה
פרופ' יוסי שפיגל, , אוניברסיטת תל אביב, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה
פרופ' יורם הלוי, האוניברסיטה העברית
ד"ר יניי שפיצר, האוניברסיטה העברית
פרופ' ישי יפה, האוניברסיטה העברית, לשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת העברית
פרופ' ליאו ליידרמן, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר מאור מילגרום, אוניברסיטת חיפה
ד"ר מאיר סוקולר, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל
פרופ' מומי דהן, האוניברסיטה העברית, לשעבר יועץ בכיר במשרד האוצר
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, האוניברסיטה העברית, לשעבר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל
פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
פרופ' מנחם ברנר, האוניברסיטה העברית
פרופ' משה חזן, אוניברסיטת תל אביב, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל
פרופ' משה שעיו, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת העברית
פרופ' נדין טרכטנברג, אוניברסיטת רייכמן, לשעבר משנה לנגידת בנק ישראל
פרופ' ניל גנדל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ניקול אדלר, ראש בית הספר למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית
פרופ' ניראון חשאי, דיקן בית הספר למינהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן
פרופ' נתאי ברגמן, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' עומר מואב, אוניברסיטת רייכמן, לשעבר יועץ בכיר לשר האוצר
פרופ' עמיר ליכט, אוניברסיטת רייכמן
פרופ' ערן ישיב, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' צבי אקשטיין, אוניברסיטת רייכמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, ראש מכון אהרן
ד"ר צחי רז, האוניברסיטה העברית
פרופ' קובי מצר, האוניברסיטה העברית, לשעבר נשיא אוניברסיטה פתוחה
ד"ר קרין ון דר ביק, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' ראובן גרונאו, האוניברסיטה העברית, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לכלכלה
פרופ' רוני שחר, אוניברסיטת רייכמן, לשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים
את מכתבי הכלכלנים הקודמים וחומרים נוספים אפשר למצוא באתר פורום הכלכלנים לשמירה על הדמוקרטיה