גייסה 113 מיליון דולר כשהיא שווה 12 מיליון בלבד
חברת הסטנטים InspireMD (אינספייר) הפתיעה בשבוע שעבר את השוק כאשר ביצעה גיוס פרטי שהיקפו הפוטנציאלי 113 מיליון דולר (42 במזומן מיד, והיתר באופציה), זאת למרות ששווייה בבוקר ההודעה היה 12 מיליון דולר בלבד. את העסקה הלא שגרתית הוביל בנק ההשקעות LifeSci, ובגיוס השתתפו קרנות מובילות בתחום, ביניהן: Marshal Wace, אורבימד העולמית, Rosalind ,Nanthala ,Soleus ,Velan ואחרות. החברה פועלת מישראל ומארה"ב, כאשר אפילו חלק מן הייצור של הסטנטים נעשה בישראל.
● ישראל עקפה את ארה"ב בצריכת משככי כאבים נרקוטיים. האם אנחנו בדרך למשבר?
● המנכ"לית שדוברת חמש שפות ומכרה סטארט-אפ עוד לפני גיל 30
● כך רימיתי את הבנק שלי באמצעות בינה מלאכותית
בעקבות ההודעה, מניית החברה קפצה בעשרות אחוזים, אך בסופו של דבר כעת היא נסחרת במחיר גבוה ב-15% בלבד ממחירה לפני ההכרזה, ולפי שווי של 15 מיליון דולר.
אינספייר פיתחה סטנט מצופה במעין אריג דקיק, בעובי שערה ("סטנט עם סוודר", קראנו לו בעבר). הסטנט יכול להתמקם בתוך כלי דם, ובנוסף להרחבתם כפי שעושה סטנט רגיל, יכול גם לקבע אל הדופן משקעים, אשר אם ישתחררו מהדופן ויסחפו, עלולים להיקלע לתוך כלי דם צרים יותר ולגרום להתקף לב או לשבץ. המוצר המקורי של החברה נועד לשימוש בכלי דם באזור הלב, אך הוא היה סטנט שאינו מצופה תרופה, ולכן כשהשוק עבר בהדרגה להעדפה חזקה לסטנטים מצופים, המוצר הזה נתקל בקשיים, הסביר מנכ"ל החברה, מארווין סלוסמן, בשיחה עם "גלובס".
כאשר השוק של הלב החל "לברוח" לחברה, השוק של צנתור העורקים המובילים למוח עדיין לא היה בשל, אך כעת החברה מאמינה כי השוק הזה הבשיל. סלוסמן מזכיר חברה בשם Silk Road Medical, הנסחרת לפי שווי של מעל מיליארד דולר ופועלת גם היא בתחום. אינספייר מאמינה כי המוצר שלה תחרותי מול זה של סילק רואד.
כיום, החברה שמה את הדגש שלה על סטנט שנועד לכלי הדם המובילים למוח, שם ישנה חשיבות מיוחדת למניעת תסחיפים. המוצר מאושר לשיווק באירופה, וברבעון הראשון של 2023 רשמה החברה הכנסות של 1.2 מיליון דולר ממכירתו.
סולסמן מגדיר את הגיוס כ"משנה לגמרי את המצב של החברה", הן מבחינת הסכום שגויס והן מבחינת איכות המשקיעים. הוא מעריך כי הכסף יספיק לה, בעיקר אם תמומש גם האופציה, עד השלמת הניסוי שנערך היום במוצר שלה, דרך קבלת אישור FDA לשיווק המוצר בארה"ב (אירוע שצפוי להתרחש לא לפני תחילת 2025), ואפילו לשנה-שנתיים ראשונות של שיווק.
אינספייר הוקמה ב-2005 על ידי ד"ר אשר הולצר (שהיה גם ממייסדי חברת יורוג'ן) וד"ר אופיר פז. היא אולי זכורה לחלק ממשקיעי שוק ההון הישראלי מהנפקה שלא יצאה לפועל ב-2010, כאשר חלון ההנפקות של הבורסה בתל אביב נטרק בפני חברות מכשור רפואי ישראליות. שנה מאוחר יותר, ביצעה החברה רישום למסחר בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב, וביצעה גיוס פרטי לפי שווי של כ-100 מיליון דולר. לרגעים נסחרה החברה לפי שווי של מאות מיליוני דולרים, ובמשך תקופה מסויימת התגאתה בלא אחר מאשר סול ברר, יו"ר טבע ומנכ"ל סלג'ין לשער, בתפקיד יו"ר החברה.
אך מאז 2014, מניית החברה בצניחה חופשית. החברה מימנה את פעילותה בעיקר מגיוסים קטנים ששוחקים את המניה, וממעט הכנסותיה משיווק מוצריה באירופה. היא גייסה כ-100 מיליון דולר בחמישה סבבי גיוס, אך בשל הגיוסים התדירים, למעשה איבדה המניה את כל שוויה מאז החלה את דרכה. לא מפתיע כי חלק מן המשקיעים בחרו את המועד הזה לצאת מן החברה, וכך בעצם נשאר השווי שלה קרוב יחסית לזה בו נסחרה לפני ההנפקה.
גם מחיר המניה השפיע. המניות בעסקה מתומחרות במחיר השוק נכון למועד ביצוע העסקה, 1.6 דולר למניה. האופציות ניתנות למימוש לפי שמחיר של 1.4 דולר, כך שהן בתוך הכסף ומורידות את המחיר האפקטיבי של מניה בעסקה, אבל יש להן גם הגבלות. הן מחולקות לסדרות שכל אחת מהן מוצמדת לאירוע שאמור להתרחש בחברה (תוצאות ניסוי, אישור FDA וכדומה), וניתנות למימוש מהיום ועד כ-20 יום לאחר קרות האירוע.
ריג'נטיס ביקשה להנפיק אך תתמזג ל-SPAC
הנה מילה שלא שמענו כבר כמה זמן: SPAC. מדובר בחברות שקמו בהמוניהן בבורסות האמריקאיות בתקופת הגיאות. הן גייסו הון בהיקף של עד מאות מיליוני דולרים, לתוך חברה ריקה מנכסים, ויצאו לחפש חברות לרכוש. לספאקים הוגדרה תקופה מוגבלת לפעול למצוא את החברות לרכישה, כאשר לאחר סיומה חוזר הכסף לידי המשקיעים. ספאקים רבים מגיעים למועד פג התוקף שלהם בימים אלה. חלקם מנסים לבצע עסקאות של הרגע האחרון.
על הרקע הזה, הספאק OceanTech Acquisition Corp הודיע בשבוע שעבר על מיזוג לתוכו של חברת שיקום הרקמות הישראלית ריג'נטיס, שבועות ספורים לפני תאריך הפקיעה של הספאק, ב-2 ביוני. ריג'נטיס הודיעה לפני כמה חודשים כי היא יוצאת להנפקה, ותגייס כ-15 מיליון דולר, אך העדיפה בסופו של דבר ללכת במסלול הנוכחי.
העסקה מעניקה שווי של 95 מיליון דולר לריג'נטיס, כך מסרו החברות. אושן-טק גייסה סכום של 100 מיליון דולר, אך לא בטוח שכל המשקיעים ישאירו בחברה את כספם, לאחר השלמת המיזוג הצפויה ברבעון השלישי או הרביעי של השנה. כמו כן, אין וודאות שהעסקה תצא לפועל. אושן-טק, אשר כפי שאפשר להבין משמה, כיוונה במקור להשקיע בחברה בתחום הטכנולוגיה הימית, כבר ניסתה למזג לתוכה שתי חברות אחרות, אך העסקאות הללו לא יצאו לפועל.
ריג'נטיס הוקמה ב-2004 על ידי ד"ר יחיאל טל, היום מנכ"ל קולפלנט, יחד עם פרופ' דרור סליקטר מהטכניון. על־פי אתר IVC, היא גייסה עד היום כ-40 מיליון דולר, בעיקר מהקרנות ויטהלייף, מדיקה, Ratio Technologies ו-Crossroads. ד"ר אהוד גלר ממדיקה משמש כיו"ר החברה.
החברה פיתחה שתלים המשלבים חומר פולימרי עם חלבון, אשר מעודדים התחדשות של רקמות פגועות. בשלב הראשון, החברה פיתחה מוצר לשיקום סחוס ברך, שאושר לשיווק באירופה ב-2017. החברה מחפשת עבורו מפיץ, ובמקביל מקווה להשלים באמצעות הגיוס הנוכחי ניסוי שלב III במוצר שלה מול ה-FDA, כדי לקבל אישור שיווק בארה"ב במהלך השנים הקרובות.
ביטוח בריאות שמבין רגש, תרבות ורווחה: לגונה הלת' גייסה 15 מיליון דולר
חברת לגונה הלת' הודיעה בשבוע שעבר על גיוס של 15 מיליון דולר לטובת המשך פיתוח ושיווק המוצר שלה - מערכת בינה מלאכותית אשר משלבת רכיבים חברתיים, רגשיים ותרבותיים בתקשורת בין מטופלים לבין ספקי ביטוח הבריאות והשירותים הרפואיים שלהם. את הגיוס הובילו הקרנות SemperVirens ו-HC9 Ventures, אשר מתמחות בהשקעה בפתרונות המקיפים את עולם הבריאות.
לגונה הוקמה ב-2020 על ידי יוני שטיין, בעבר בכיר בכמה קרנות השקעה, יחד עם יעל אדם, מייסדת חברת Vim מתחום המחשוב הרפואי, ובעבר בכירה בחברות שוקיט ובונד, אשר נמכרו. החברה מבקשת להתאים את ביטוחי הבריאות לחיים האמיתיים של המטופלים, כדי לשפר את הסיכוי להחלמה.
אדם, ספורטאית אולימפית, הקימה את החברה לאחר שעברה פציעת ספורט והתמודדה עם תהליך ההחלמה. בראיון לשלומית לן ב"גלובס" אמרה אדם בעבר: "זה לא היה הניתוח הראשון שלי: עברתי שלושה ניתוחים בברך ושלושה ניתוחים קיסריים כיולדת. ללידה יש הרבה תמיכה, אבל לניתוח בברך אין כלום. אתה נזרק הביתה לגורלך. במחקרים שעשינו בארה"ב, גילינו ש-45% מהאנשים שנכנסים לניתוח אורתופדי יוצאים ממנו בדיכאון. ואני לגמרי מבינה את זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
