ניתוח טכני: מדד דאו ג'ונס עדיין לא מצא תחתית אחרונה

הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת Guideline

רמת הסיכון שבה נפעל, כמשקיעים קטנים, נקבעת בראש ובראשונה על ידי עצם קיומה של מגמת עלייה - מונח שחוק מאין כמותו אך כזה המשמש אבן יסוד לקבלת החלטה. "השוק עולה" היא קביעה אמורפית וסובייקטיבית שנאמרת לא על בסיס הנתונים הקיימים אלא לפי מידת האופטימיות ורוח הקרב של המשקיע. בין זה לבין מגמת עלייה, אין באמת קשר.

● במרדף אחרי הזנב: למה אתם ממשיכים לרוץ אחרי שוק המניות הלא נכון | המשקיע האינטליגנט, WSJ
● משקיעי מגדלור יקבלו פירורים? חשופים ב-36 מיליון שקל לרשת מאפיות שקרסה
● 600 מיליון דולר: מה עומד מאחורי האקזיט הענק של משפחת פפושדו בחוות השרתים | בדיקת גלובס

"רצף עולה" הוא מונח שפיתחתי לפני שני עשורים, ומטרתו לצקת תוכן ודאי לשוק ששרוי באי ודאות תמידית. הרצף הוא מונח עם הגדרה ברורה והוא אובייקטיבי. הפסדים של עשרות אחוזים נגרמים קודם כל בשל מסחר כנגד המגמה. וכל זאת מדוע? משום שבמגמת עלייה הרצפים העולים ארוכים מהרצפים היורדים, הן מבחינת מחיר והן מבחינת זמן. במגמת ירידה, בדיוק ההיפך מתרחש.

כל ההקדמה הארוכה הזאת מגיעה משום שבעת האחרונה רוחשות הדעות כאילו התחתית האחרונה בשוק האמריקאי כבר נקבעה; 'שבע השנים הרעות' תמו וכיוונו של השוק מעלה, לשיאים חדשים. נראה שהעדויות לכך מתגברות, ובאמת שאהיה שמח שהשוק האמריקאי יחזור למגמה תלולת מסלול, כפי שידע יותר מעשור. אבל זה לא המצב.

למעט במדד נאסד"ק - שמדגים עלייה בשני ממדי זמן: הבינוני והקצר - שום מדד אחר בשום ממד זמן לא נמצא במגמת עלייה.

נקודות השיא האחרונות - בסדר יורד

בחרתי הפעם לנתח את מדד דאו ג'ונס. ואזכיר בהערת אגב כי שוק המניות האמריקאי עלה במשך 13 שנה בלי שום תיקון משמעותי.

אחסוך מכם את ממד הזמן הארוך, שם ברור מעל לכל ספק שמגמת עלייה אינה קיימת, ואתמקד בגרף השבועי. האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל מלמד שהמגמה אינה עלייה, בניגוד לדעה הרווחת. מגמת עלייה דורשת נקודות שפל עולות ונקודות שיא עולות.

נסתכל על שתי נקודות השיא האחרונות: זו של דצמבר 2022 וזו של ינואר 2023. אלו מסודרות בסדר יורד. המשמעות היא שהמוכרים מוכנים למכור את אותה הסחורה בדיוק במחיר נמוך יותר מזה שמכרו בפעם הקודמת. ואילו הקונים - הם באו בדצמבר 2022 ובמרץ 2023, ובפעם השנייה כבר היו מוכנים לשלם פחות. אז איפה מגמת העלייה שמדברים עליה?

ואגב, במדד S&P 500 הסיפור אינו שונה מהותית, וכך גם במדד ראסל 2000. הנאסד"ק הוא היחיד שנבדל מבחינת מגמה.

הסיכון בשוק עודנו גבוה

● רמות התנגדות - עוצמתו של שוק נקבעת בין היתר על ידי יכולתו להתמודד עם רמת התנגדות, שהיא אזור על הגרף, מעל לשוק, שמתאפיין בריכוז גבוה של מוכרים. בדאו קיימת רמת התנגדות באזור 33,830 הנקודות. מעניין לראות את התנהגות המדד סביב רמה זו. חשוב רק לציין שמעבר לרמה של 33,831 נקודות אינו מהווה פריצה. גם בפעם האחרונה שניסה, השעטה של הדאו מעלה נבלמה בגסות.

ב־S&P 500 אזור ההתנגדות הוא בין 4,150-4,300 הנקודות, והוא אכן תקוע שם. בנאסד"ק הרמה היא באזור 13,000-13,700 והוא מתקרב אליה.

אם לסכם: מגמת עלייה היא הכרח. אבל לנו אין הכרח לנסות לצוד תחתיות או לפעול בשוק בכל יום. המשקיע הקטן מחויב לברור את העסקאות שלו היטב בהתייחס לרמות הסיכון המוצעות בשוק. ולמעט הנאסד"ק כאמור, בטווחי הזמן הקצרים (השבועי והיומי), אף מדד בשוק האמריקאי לא מספק סיבה להיכנס, כשהסיכון נותר גבוה.

ניתוח טכני: שיטה לקבלת החלטות השקעה בשוקי ההון, המתבססת על התנהגות השוק. הגרף הוא התוצאה הסופית של משוואת קבלת ההחלטות של כל המשקיעים בשוק, ובכך מגלם את כל המידע הרלוונטי להחלטה.