"ענק טכנולוגי, ציוני ופילנתרופ": פרידה מזהר זיסאפל

זהר זיסאפל, מבכירי תעשיית ההייטק המקומית, נפטר בשבת לאחר מאבק במחלת הסרטן והוא בן 74. זיסאפל, שהיה מבעלי השליטה בקבוצת רד בינת, הכוללת בתוכה כ־20 חברות מובילות העוסקות בפיתוח ייצור ושיווק פתרונות בתעשיית הרישות והטלקומוניקציה, נחשב ליזם־על ומשקיע פרטי מרכזי בתעשייה המקומית.

שורה של בכירי התעשייה ספדו לו, רבים מהם עומדים בראשות חברות שזיסאפל השקיע בהן בתחילת דרכן. בין המספידים היו אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק, מייסדי חברת חד הקרן וויז וכן עומר כילף מנכ"ל חברת אינוויז.

האמין בכוח העבודה הישראלי

האנשים הרבים שהכירו אותו מספרים על אדם חכם, נעים, צנוע, שידע לזהות פוטנציאל במהירות ובכך לקדם את התעשייה המקומית כולה ולאפשר לה להפוך למעצמה. זיסאפל האמין בכוח העבודה הישראלי ונתינת הזדמנויות לאנשים שידם אינה משגת. לשיטתו, הצלחה היא תוצר של למידה בלתי פוסקת, השקעה והתמדה, ועל כן היא יכולה להיות מנת חלקם של רבים, אנשים רק צריכים את ההזדמנות.

בראיון לגלובס מ־2019 זיסאפל דיבר על חזונו כלפי השוק המקומי ופועלו להרחיב את המועמדים ואת מספר המועסקים. לדעתו אחד הפתרונות המרכזיים היה ועודנו שילוב החרדים והערבים. "אני חושב שאת החרדים צריך פשוט להכריח ללמוד מתמטיקה ואנגלית - אין לי בעיה אגב שילמדו תורה כמה שהם רוצים".

"הקדים את המתחרים וידע לזהות פוטנציאל"

זהר גילון, משקיע ישראלי פרטי עם רזומה מרשים, עבד צמוד לזיסאפל במשך 20 שנה. "זהר היה חבר יקר וקרוב מ־1968. הוא היה ענק טכנולוגי ברמה עולמית. הציונות, הפטריוטיות, אהבת הארץ והגאווה בישראל השאירו אותו בארץ לכל חייו".

בנוסף, גילון מתאר מקרוב את כישרוי של זיסאפל: "ב־1997 הובלתי את מכירת חברת רדנט שעסקה בטכנולוגית תקשורת נתונים מובילה (ATM). חברת סימנס הגרמנית רכשה אותנו, לנו היו 40 איש. אבל זהר הוציא את הפיתוח לדרך כבר שלוש שנים קודם. את סיום העסקה חגגו שני הצוותים בארוחת ערב. באמצע הארוחה נקרא מנהל החטיבה שרכשה אותנו לטלפון. בשובו הוא סיפר לי שזה היו"ר של סימנס, ששאל איך החברה הסכימה לשלם 70 מיליון דולר, סכום משמעותי באותם זמנים, על סטראט־אפ שאין לו מכירות. שנים לאחר מכן הרכישה הוכיחה את עצמה: סימנס זכו במכרזי ענק מול חברות התקשורת המובילות בגרמניה ובריטניה".

גילון התייחס גם הוא לפעילותם הפילנתרופית של האחים: "יהודה וזהר תורמים סכומי עתק לחינוך טכנולוגי ומטרות אחרות. הם חיים בצניעות וללא כל סמלי מעמד".

בנוסף לכך, גילון מתאר את כישוריו האישים של זיסאפל: "בעל כריזמה וכושר מנהיגות מובנה שלא נגזר מהיררכיות. הייתה לו יכולת בלתי נתפסת של בליעת מידע טכנולוגי רב, כושר ניתוח ובעיקר היכולת לנבא לאן טכנולוגיה בתחום מסוים הולכת, מה לפתח וכיצד לממש. במקרים מסוימים אף הוביל בעצמו את הפיתוח. זה הפך אותו לאגדה בחייו ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל, פיתוחיו ורעיונותיו אפשרו לבצע משימות מסובכות".

יחד עם גילון, סיפר על זיסאפל גם היזם אביגדור וילנץ. לדבריו, הפעם הראשונה שבה שמע המונח "גרופי", הייתה כאשר הצטרף למעגל היזמים והמשקיעים הסדרתיים של זוהר גילון, יאיר טאומן אברהם נוימן.

"הם העריצו את זיסאפל, על מה שעשה בלננט, שהייתה חברה פורצת דרך וכינו עצמם כ"גרופיז" שלו", וילנץ מספר לגלובס. "אחרי שהשקיעו בסטארט־אפ שהקמתי גלילאו, נסעתי לזיסאפל ונסיתי לשכנע אותו על בבסיס התיזה שעומדת בידי. הוא לא השתכנע ולא השקיע, אבל כל מי שלא משקיע בי, אני מחבב אותו עוד יותר- אני מבין שזה משקיע שעומד על שלו".

"זיסאפל ואחיו יהודה היוו את דור הביניים שבין דור היזמים הראשונים של ההייטק הישראלי - עוזיה גליל ואברהם סוחמי שהקימו את חברות ההייטק הראשונות אלרון, אלביט ואלסינט - לבין היזמים של הדורות החדשים, ובמובן הזה התפקיד שלהם היה קריטי", וילנץ אומר.

רבים בדור הצעיר ראו בו מורה דרך

וילנץ המשיך לתאר את חשיבותו של זיסאפל לתעשייה. "הדור הראשון הקים חברות שפיתחו מוצרים, אבל הדור השני, זה שהובל על ידי האחים זיסאפל, עיצב את תעשיית ההייטק הישראלית כמו שאנחנו מכירים אותה היום: הם הקימו קבוצות של חברות בתחומים רבים כמו תקשורת, מוליכים למחצה ואחסון, ובצורה זו הניחו את התשתית לתעשיה מקומית וגדולה שיצאה מכל אחד מהתחומים האלה".

"לננט, חברת התקשורת שהקים עם בני הניגל ב־1990, היוותה את המודל המצליח לחברת הייטק עבור אנשים כמוני ודור שלם של יזמים שכמותי: זו הייתה חברה שפיתחה מוצר תקשורת חדשני, יצאה להנפקה ונרכשה בסופו של דבר".

"במובן מסוים, הוא השפיעה על ההצלחה של גלילאו, באופן שבו למדנו ממנה ומהמנהלים שלה. הם היו מורי הדרך שלנו באופן שבו ניהלנו את החברה, וגם באופן שבו הסתכלו על פיתוח של מוליכים למחצה למתגי תקשורת".