להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
השבוע הממשלה מקווה להעביר את תקציב המדינה. סעיפים שונים בתקציב העלו דאגה רבה לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה ולגבי משמעותם לכלכלה הישראלית. אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לשים את התחזיות הקודרות בפרופורציה גלובלית. "בכל העולם יש ירידה גדולה מאוד בתחזיות (הצמיחה)", הוא אמר ב־103FM, והוסיף: "אנחנו המדינה שיש בה ירידה הכי מתונה בתחזיות".
האמנם מצבנו רע, אבל הכי פחות רע לעומת שאר העולם? בדקנו. קרן המטבע הבינלאומית מבצעת הערכה תקופתית, הכוללת תחזית צמיחה, של המדינות החברות בקרן אחת לחצי שנה, באוקטובר ובאפריל. בנוסף, בינואר וביולי הקרן מספקת תחזיות לכלכלה העולמית ולמדינות הגדולות.
לשמחתנו, מספר ימים לאחר דבריו של סמוטריץ' אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם דוח בנושא מגמות מאקרו־כלכליות, שכלל גם את העדכונים בתחזיות הצמיחה של קרן המטבע ל־2023 ו־2024 לתשע מדינות נבחרות (וכמו כן, באופן קבוצתי, למדינות מפותחות אחרות) מינואר לאפריל, וגם את עדכוני תחזית הצמיחה של משרד האוצר עבור מדינת ישראל. תחזית הצמיחה של ישראל ירדה מינואר לאפריל ב־0.3% תוצר ל־2023 וב־0.1% תוצר ל־2024.
האם כל המדינות חוו ירידות גבוהות מכך? רחוק מכך. ראשית, בניגוד לדבריו של סמוטריץ', לא כל המדינות חוו ירידה בתחזית הצמיחה שלהן. בריטניה וארה"ב, למשל, הגדילו את תחזית הצמיחה שלהן לשתי השנים. קנדה נשארה במקום בשתיהן. מדינות אחרות, כמו איטליה, ספרד ויפן, העלו את תחזית הצמיחה שלהן לאחת מהשנים. אבל גם אם נסתכל רק על המדינות שירדו, ישראל רחוקה מלרשום לעצמה את הפגיעה הכי קטנה. ב־2023, רק יפן רשמה ירידה גדולה יותר בתחזית (0.5% תוצר). ב־2024 מצבה של ישראל משתפר, אבל עדיין בריטניה, ארה"ב וקנדה במצב טוב יותר, ואיטליה במצב זהה.
גם בדקנו כיצד תחזיות הצמיחה של קרן המטבע לגבי ישראל השתנו בין אוקטובר לאפריל לעומת מדינות אחרות באותה תקופת זמן. ב־2023 ב־19 מדינות מתוך 40 נרשמה ירידה מתונה יותר או אפילו עלייה בתחזיות. ב־2024 רק בשש מדינות מצבה של ישראל יותר טוב, מתוכן רק שלוש חברות ב־OECD.
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' לא נכונים. בשורה של מדינות הייתה ירידה מתונה יותר בתחזיות הצמיחה של קרן המטבע ל־2023, ובחלקן אף עלייה בתחזית. בתחזית ל־2024 מיקומה של ישראל משתפר, אך עדיין יש מדינות בהן המצב טוב יותר.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: ינון מגל ובן כספית
ציטוט: "אנחנו המדינה שיש בה ירידה הכי מתונה בתחזיות [הצמיחה]"
תאריך: 11.5
ציון: לא נכון
על רקע הדיווחים על ירידה בתחזית הצמיחה הכלכלית של ישראל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התראיין ל-103FM וניסה להסביר שהירידה בתחזיות היא חלק ממגמה עולמית: "בכל העולם יש ירידה גדולה מאוד בתחזיות [הצמיחה]", אמר. יתרה מזאת, לדברי סמוטריץ', בהקשר הזה אנחנו דווקא חריגים לטובה: "אנחנו המדינה שיש בה ירידה הכי מתונה בתחזיות", ציין שר האוצר. בדקנו האם במדינת ישראל הירידה בתחזיות הצמיחה אכן הייתה מתונה יותר.
ב-16 במאי, חמישה ימים לאחר התבטאותו של סמוטריץ', פרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר סקירה בעניין "מגמות מקרו כלכליות ותחזיות אגף הכלכלנית הראשית לשנים 2027-2023". כחלק מהפרק העוסק ב"מגמות בכלכלה הגלובלית", הוצג בסקירה תרשים המציג את הפער בין תחזיות הצמיחה האחרונות (על פי חישוב קרן המטבע הבינלאומית) לגבי כל אחת מבין תשע מדינות נבחרות.
נסביר. קרן המטבע הבינלאומית (International Monetary Fund - IMF) מבצעת הערכה תקופתית של הכלכלות במדינות החברות בקרן המטבע ואחת לחצי שנה, באוקטובר ובאפריל, היא מפרסמת את תחזיות הצמיחה שלהן. בנוסף, בינואר וביולי, הקרן מפרסמת תחזיות עבור הכלכלה העולמית והמדינות הגדולות. לצד זאת, קרן המטבע גם מקיימת, בדרך כלל אחת לשנה, דיונים הדדיים (בילטרליים) עם החברות בקרן (על פי סעיף 4 לתקנון ההסכם של קרן המטבע הבינלאומית). במסגרת הזו, צוות משימה מטעם הקרן מבקר במדינה, אוסף מידע כלכלי ופיננסי ודן עם גורמים רשמיים במדינה בהתפתחויות הכלכליות ובמדיניות הכלכלית של המדינה. כאשר הצוות חוזר למטה הקרן, הוא מכין דו"ח שמשמש מצע לדיון בוועד המנהל של הקרן - שבסיומו מועבר למדינה סיכום של השקפות הדירקטורים. רק החודש, ב-10 במאי, התפרסם דו"ח כזה לגבי ישראל.
אם כן, התרשים שהוצג במסמך של אגף הכלכלנית הראשית, הציג את הפער בין שתי תחזיות הצמיחה של קרן המטבע לשנים 2023-2024: תחזית אחת מינואר 2023 ותחזית שנייה, מעודכנת יותר, מאפריל 2023. כאמור, בינואר התחזית של קרן המטבע העולמית מתעדכנת רק עבור מספר מצומצם של מדינות גדולות, לכן ההשוואה של הכלכלנית הראשית כוללת רק 12 מדינות וקבוצות של מדינות (כדוגמת גוש האירו ומדינות ה-OECD). ניקח כדוגמה את יפן: בינואר, חזתה קרן המטבע שבשנת 2023, היא תצמח ב-1.8%. אלא שבאפריל, הקרן חזתה צמיחה של 1.3% בלבד - כלומר, התחזית המעודכנת באפריל הייתה קטנה ב-0.5% תוצר בהשוואה לתחזית הצמיחה בינואר. נציין שבתרשים של אגף הכלכלנית הראשית, תחזית הצמיחה של ישראל לקוחה מתוך התחזית של אגף הכלכלנית הראשית - ולא מתוך התחזית של קרן המטבע.
מהנתונים הללו עולה שבניגוד לאמירתו של סמוטריץ', כמעט בכל המדינות שהוצגו בתרשים, הירידה בתחזיות הצמיחה הייתה מתונה יותר מאשר בישראל - כשבחלקן אף נרשמה עלייה. בשנת 2023, בעוד שבישראל נרשם פער שלילי (כלומר, התחזית המעודכנת הייתה נמוכה מהתחזית המקורית) של 0.3% תוצר, הפער השלילי בגרמניה עמד על 0.2% תוצר, כאשר בצרפת ובקנדה לא נרשם פער - ובאיטליה (0.1%), ארה"ב (0.2%), בריטניה (0.3%) וספרד (0.4%) התחזית עודכנה דווקא כלפי מעלה. למעשה, מבין המדינות הנבחרות, רק ביפן נרשמה ירידה חדה יותר מבישראל (0.5%). תחזית הצמיחה של המדינות המפותחות האחרות רשמה ירידה של 0.2% תוצר (ירידה מתונה יותר מזו של ישראל), התחזית הגלובלית עודכנה כלפי מטה בשיעור של 0.1% ובמדינות גוש האירו הייתה עלייה של 0.1%.
באשר להבדלים בתחזיות הצמיחה לשנת 2024, נציין שישראל נמצאת במקום טוב יותר: פער שלילי של 0.1% תוצר הציב אותה לפני גרמניה וצרפת (0.3%- כל אחת), ספרד (0.4%-) גוש האירו (0.2%-) ומדינות מפותחות אחרות (0.2%-). לעומת זאת, בשנה זו נרשם פער חיובי יותר בקרב יפן, ארה"ב ובריטניה (0.1% כל אחת).
בנוסף, בדקנו גם את עדכון תחזיות הצמיחה של קרן המטבע הבינלאומית באפריל 2023 בהשוואה לאוקטובר 2022 (המועד האחרון לפני אפריל בו הקרן פרסמה את תחזיות הצמיחה). גם כאן תחזיות הצמיחה של ישראל לא ירדו בצורה המתונה ביותר. אם משווים את הפערים בין תחזית הצמיחה ל-2023 באפריל לבין התחזית באוקטובר, ב-19 מדינות הירידה הייתה מתונה יותר (או אף עלייה) מאשר ישראל לגבי התחזית ל-2023, אך באשר לתחזית 2024, רק 6 מדינות הקדימו את ישראל, מתוכן רק 3 ב-OECD (הרשימה מכילה 40 מדינות וישויות פוליטיות שאינן מדינות עצמאיות).
כאמור, החודש התפרסם דו"ח של קרן המטבע לגבי ישראל. בעוד שתחזית הצמיחה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עומדת על 2.7% לשנת 2023, תחזית הצמיחה של קרן המטבע נמוכה יותר ועומדת על 2.5% - זאת, לעומת התחזית של קרן המטבע שעמדה באפריל על 2.9%. כלומר, העדכון האחרון הקטין עוד את תחזית הצמיחה של ישראל.
לסיכום, בניגוד לדברי סמוטריץ', הירידה בתחזיות הצמיחה אינה המתונה ביותר בישראל. בעוד שבישראל תחזית הצמיחה לשנת 2023 עודכנה כלפי מטה, במספר מדינות ב-OECD התחזית עודכנה כלפי מעלה (איטליה, ארה"ב, בריטניה וספרד) ובאחרות לא היה שינוי או שהייתה ירידה מתונה יותר (קנדה, צרפת וגרמניה). התמונה לגבי שנת 2024 חיובית יותר מבחינת מיקומה של ישראל, אולם עדיין יש מספר מדינות שמקדימות אותה (קנדה, ארה"ב, בריטניה ויפן). לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.
תחקיר: יובל אינהורן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.