נגיד בנק ישראל: "מצפה מהבנקים לצעדים נוספים לעידוד העברת כספים מהעו"ש"

העלאת הריבית ל־4.75% לא הפתיעה את השוק וגם השיעור שלה, לאחר שמדד המחירים לצרכן לחודש אפריל זינק ב־0.8%, פי שניים מההערכות. בריאיון לגלובס לאחר ההחלטה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי בבנק המרכזי הופתעו מגובה המדד: "זיהינו גורמי אינפלציה גבוהים, כמו למשל תחום הנסיעות לחו"ל וזה הביא לחלק גדול מההפתעה שהייתה גם לנו וגם אצל שאר גורמי המקצוע.

● המשכנתה שוב מתייקרת: מה יקרה להחזר לאחר עוד העלאת ריבית? | ניתוח 
● שלמו 2% ממחיר הדירה: המבצעים בנדל"ן עולים מדרגה, וגם הסיכון | ניתוח

"עם זאת, ברור לנו וברור לכולם שאילולא היינו נוקטים בצעדי הריבית כפי שנקטנו, היינו נמצאים היום באינפלציה הרבה יותר גבוהה, אולי דו־ספרתית כמו שראינו במדינות רבות אחרות. אם אכן היינו מגיעים לרמה דו־ספרתית, זו הייתה פגיעה מהותית בכל משקי הבית, בעיקר של השכבות החלשות וברמות האלה הציבור מתחיל לאבד אמון בשקל. במקרה כזה, אנשים היו מתחילים לכתוב חוזים בדולרים, כפי שהיה פעם".

לדבריו, "אנחנו רואים שיש אמון של הגורמים המקצועיים כמו קרן המטבע וחברות הדירוג (במהלכים של בנק ישראל, ר"ו, א"כ), והכי חשוב שהצפיות בשווקים, למרות שהאינפלציה יותר דביקה, הן שבאמצע 2024 אנחנו אמורים להיכנס חזרה לתחום היעד (של אינפלציה שבין 1% ל־3%, ר"ו, א"כ)".

העלאת הריבית שבוצעה מייקרת את המשכנתה הממוצעת (מיליון שקל ל־30 שנה) בעוד כ־20 אלף שקל. מבחינה חודשית, ההעלאה הנוכחית היא תוספת של עוד 55 שקל ואילו מאז תחילת העלאות הריבית מדובר בתוספת שנתית של יותר מ־1,200 שקל למשכנתה. בהתייחס לכך אמר הנגיד כי בבנק ישראל בוחנים עצמם כל הזמן: "אנחנו בוחנים גם את הכאב של כל השכבות, אם זה נוטלי המשכנתאות וכיו"ב".

"חייב להיות כאב בהורדת האינפלציה"

עד כמה אתה חושש למשקי הבית ולעסקים קטנים שלא יוכלו לעמוד בהחזרי הלוואות?
"יש לנו נתונים מאוד פרטניים על נוטלי המשכנתאות, הן ממאגר נתוני אשראי והן מהפיקוח על הבנקים, ועושים ניתוח על פי אזורים ועשירוני הכנסה. עם זאת, המשכנתאות בישראל ניתנות בצורה שמרנית, אם באחוז ההלוואה מהנכס ואם בשיעור ההחזר מההכנסה הפנויה, ואנחנו יודעים שההחזר עלה ושזה כואב, אבל המערכת היא שמרנית וכתוצאה מזה רואים את היציבות ואת יכולת ההחזר".

האם הייתה התלבטות להעלות רק ברבע אחוז או ביותר?
"אנחנו רואים אינפלציה שהיא באמת יותר דביקה ומשק שהוא עדיין פעיל. מצד שני, כן רואים אינדיקטורים להתמתנות, אם זה כרטיסי אשראי ושוק הדיור, ירידה בצריכה הפרטית והמשרות הפנויות. לכן, אנו חושבים שהאיזון הנכון הוא מצד אחד להמשיך בנחישות עם העלאת הריבית, שהיא הכלי המרכזי להורדת האינפלציה, אבל ככל שאתה ברמות יותר גבוהות אתה צריך לעשות זאת בצורה יותר מדודה. חייב להיות כאב מסוים כדי להוריד את האינפלציה ולעשות זאת עם מינימום הכאב האפשרי".

"הייתי מצפה מהבנקים לתמרץ לקוחות"

החלטת הריבית מגיעה על רקע הרווחיות הגבוהה של הבנקים. בנק הפועלים למשל רשם רווח שיא של 2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, כשגם מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הציגו רווחי שיא, בעיקר הודות להכנסות מריבית שזינקו בכ־50%.

האם לדעתך רווחים אלה סבירים?
"קודם כל אין ספק שגם בישראל וגם בעולם עליית הריבית תרמה משמעותית לרווחי הבנקים, ובישראל בפרט כשיש הרבה חוזים צמודי אינפלציה, אז גם במסלול הזה נרשמה עלייה בהכנסות. בבנק ישראל פעלנו רבות כדי להגביר את התחרותיות עבור הלקוחות ולהנגיש את המידע, לרבות פרסום הריביות על מוצרי אשראי ופיקדונות, באמצעות רפורמת מעבר בין בנק לבנק והשקיפות במשכנתאות.

"אבל יש יותר מדי כסף של הציבור ששוכב בעו"ש ובפיקדונות ללא ריבית וזה חבל. הייתי מצפה מהבנקים, וחלקם לקחו יוזמה ברוכה, להקל על בעלי המשכנתאות שמגיעים לקושי מסוים, והם באים לקראתם וזה טוב. אבל הייתי מצפה מהם לבוא גם ביוזמה ולאבחן למי יש יותר מדי כסף שיושב בעו"ש על פני זמן, ולתמרץ אותם לכך שיוודאו שהכסף יכול להיות בפיקדונות לזמן קצוב, לפחות שהם ירוויחו ריבית".

אתה לקראת סיום כהונה, האם תרצה להמשיך לחמש שנים נוספות?
"כמובן ערך היציבות הוא מאוד חשוב ואני עדיין עובד 24/7 להגן על הכלכלה, לתרום לה וכמובן להוריד את האינפלציה חזרה ליעד. לא אתעסק פומבית בנושא הקדנציה, אבל מניח שאקבל החלטה בנוגע להמשך דרכי בזמן הקרוב".