להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בני הישיבות החרדים הפכו לנושא החם ביותר במערכת הפוליטית: באופוזיציה דורשים לגייס את כולם לשירות צבאי או לחלופין אזרחי, בעוד הממשלה פועלת להטבת תנאיהם והגדלת מספרם. מפלגת אופוזיציה שנוקטת בקו חריף במיוחד היא ישראל ביתנו, כפי שהציגה ח"כ שרון ניר: "כולם בגיל 18 יישאו בחובות, בחובת שירות", היא הציגה את החזון בראיון לרדיו ynet. אבל רגע לפני כן, היא הסבירה כמה חמור נהיה המצב: "נגמרו השטיקים של 400 איש שהופכים להיות 170 אלף איש. היום יש 170 אלף אנשים שפטורים מגיוס".
פנינו לניר כדי להבין מאיפה המספר 170 אלף, ומטעמה הפנו אותנו לאתר של אגף בכיר מוסדות תורניים במשרד החינוך, בו נכתב שהאגף "מופקד על התמיכה בכ־1,850 מוסדות תורניים לתלמידים מעל גיל 18, המונים כ־175,000 תלמידים". בנוסף, מטעם ניר הופנינו גם לכתבה ב"כלכליסט" עם המספר 170 אלף. על פניו, נראה שהצדק עמה.
אבל ניר שכחה משהו: אותם 170 אלף איש כוללים לא רק את הישיבות החרדיות, אלא גם ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ציוניות, שתלמידיהן מתגייסים לצה"ל (גם אם לעתים למסלול מקוצר או באיחור). כפי שמראה שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2021 היו כ־150 אלף תלמידי ישיבות חרדיות.
וכדאי להיכנס גם לקרביים של המספר הזה. ראשית, 11 אלף הם תלמידי חו"ל, שלא מחויבים בגיוס בכל מקרה. שנית, תלמידי הישיבות מתחלקים לשניים: תלמידי ישיבה גבוהה, שטרם נישאו ורובם בני עד 23, ואברכים בכולל, שכבר נשואים. השנתון מחלק את האברכים לשניים: דחויי גיוס, כלומר אלו שאם יעזבו את הכולל יגויסו, ופטורי גיוס, כלומר כאלו שהגיעו לגיל בו צה"ל כבר לא יגייס אותם גם אם יעזבו את הישיבה. אם ניקח את בני הישיבות הגבוהות (שרובם המוחלט לא הגיעו לגיל הפטור, 26) ואת האברכים דחויי הגיוס, נגיע בסה"כ למעט יותר מ־60 אלף איש. פחות מחצי מהמספר בו נקבה ניר.
כדאי לציין שגם אם לא היה פטור משירות צבאי לחרדים, הצבא לא היה גדל ב־60 אלף איש. לפי נתונים ששלח אלינו משרד החינוך, ב־2021 היו כ־29 אלף בחורי ישיבה בני 18־21. ב־2022 היו כ־31 אלף כאלו.
בשורה התחתונה: דבריה של ניר לא נכונים. נכון ל־2021 היו כ־150 אלף תלמידי ישיבה. אך רק כ־60 אלף הם כאלו שאם יעזבו את הישיבה יגויסו לצה"ל, בעוד האחרים הם מבוגרים מדי או תלמידי חו"ל. כ־29 אלף נכון לאותה שנה היו בגילי 18־21.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: שרון ניר
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: שרון כידון וישי שנרב, רדיו ynet
תאריך: 7.5.23
ציטוט: "היום יש 170,000 אנשים שפטורים מגיוס"
ציון: לא נכון
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) התראיינה לתכנית של שרון כידון וישי שנרב ברדיו ynet, שם נדרשה לנושא שירות לכולם. "אני אומרת בגיל 18 יעלו ויבואו", היא אמרה. "נגמר השטיקים של 400 איש שהופכים להיות 170,000 איש, היום יש 170,000 אנשים שפטורים מגיוס. המספר של 400, זה היה סוג של פיחות זוחל, כולם בגיל 18 יישאו בחובות, בחובת שירות, וכל אחד על פי ייעודו".
בדקנו האם אכן ישנם יותר מ-170 אלף איש שפטורים מגיוס. מאחר שהיא דיברה על 400 איש, דיי ברור שניר התכוונה לתלמידי הישיבות החרדים. הדבר גם משתמע מהתשובה שקיבלנו מטעמה למקור לטענה, בה הופנינו לכתבה בכלכליסט מפברואר 2022, שעיסוקה מגמות בקרב הישיבות, ולעמוד האודות של אגף בכיר מוסדות תורניים במשרד החינוך. לכן, מיקדנו את הבדיקה אך ורק בחרדים תלמידי ישיבה, ולא באוכלוסיות אחרות שמקבלות פטור, כמו ערבים, נשים שביקשו פטור מטעמי דת, פטור מטעמי פרופיל וכדומה.
בעמוד האודות של אגף בכיר מוסדות תורניים במשרד החינוך אכן נכתב: "אגף בכיר מוסדות תורניים מופקד על התמיכה בכ-1,850 מוסדות תורניים לתלמידים מעל גיל 18, המונים כ-175,000 תלמידים, בהתאם למבחני התמיכה". בכתבה בכלכליסט נכתב: "האגף למוסדות תורניים של משרד החינוך, שמוכר יותר בכינוי 'מחלקת הישיבות', תמך בשנת 2020 ב־1,740 מוסדות תורניים שבהם למדו כ־170 אלף תלמידים". על פניו, המספרים מאשרים את טענתה של ניר. עם זאת, ניר לא דיברה על מספר תלמידי הישיבות אלא מספר הפטורים מגיוס.
לפני כן יצוין שהכתבה בכלכליסט עשויה לבלבל, שכן בזמן שנכתב שהיו ב-2020 כ-170 אלף תלמידי ישיבה, האינפוגרפיקה המצורפת לכתבה מציינת 146 אלף תלמידים באותה שנה. הפער נובע מכך שבעוד הטקסט מתבסס על מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), האינפוגרפיקה מתבססת על שנתון החברה החרדית 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
ההבדל, כפי שהסביר לנו ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ואחד ממחברי הדוח, נובע מכך שמשרד החינוך ספר גם את מי שבישיבות הסדר ובישיבות ציוניות, בעוד המכון בוחן רק את תלמידי הישיבות החרדיות. בישיבות הסדר, כפי שקובע סעיף 22א לחוק שירות ביטחון, נעשה שילוב בין לימודי תורה לשירות צבאי (אם כי מקוצר). בישיבות גבוהות ציוניות, כפי שמפרט סעיף 22ב, אמנם נעשית דחיית שירות. אך בניגוד לנעשה בישיבות החרדיות בהן בסוף דחיית השירות ניתן פטור, בישיבות הציוניות בסוף הדחייה ישנו גיוס. גם באתר איגוד הישיבות הגבוהות נכתב: "מתוך לימודיהם בישיבה משלבים בוגריהם ספרא וסייפא, תורה וצבא, חיי רוח וחיי מעשה". כלומר, לא כל תלמידי הישיבות שמשרד החינוך התייחס אליהם פטורים משירות צבאי.
הנתונים על תלמידי הישיבות החרדיות בשנתון החברה החרדית 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, העדכני ביותר שיש, מכיל את נתוני תלמידי הישיבות עד 2021. לפי השנתון, באותה שנה היו בסך הכל 149,827 תלמידי ישיבה, או כ-150 אלף לצורך העיגול. אמנם מדובר במספר קטן מזה שנקבה בו ניר, אבל הוא לא מאוד רחוק ממנו.
אבל, יש לשים לב לפרטים. ראשית, 11,460 תלמידים הם מחו"ל, קרי בכל מקרה לא יועדו לגיוס. הדבר כבר מוריד את המספר של תלמידי הישיבות שרלוונטי לדון בהם ל-138,367 איש. שנית, גם מתוך התלמידים אזרחי ישראל לא כולם נמצאים בגיל גיוס. נכון להיום, חוק שירות ביטחון מאפשר לשר הביטחון לדחות את שירותו של תלמיד ישיבה עד הגיעו לגיל 26 (עד לפני מספר שנים הפטור ניתן כבר בגיל 24), ולאחר מכן לפטור אותו מגיוס. פירוש הדבר הוא שישנם תלמידי ישיבות שמפאת גילם לא יגויסו גם אם יעזבו את הישיבה. לפי השנתון, ב-2021 היו 78,144 איש כאלה (תחת הערך אברכי כולל פטורי שירות). הדבר משאיר אותנו עם 60,223 איש, שהם או אברכים בשלב דחיית הגיוס, קרי אם יעזבו את הכולל יחויבו בגיוס, או תלמידי ישיבה גבוהה, שהם אנשים לא נשואים שרובם המוחלט בני עד 23.
עם זאת, אין לטעות בכך שלו הסדר הישיבות לא היה קיים היו היום בצה"ל עוד 60 אלף חיילים סדירים, שכן אלו עושים את שירותם בין גילי 18 ל-21. פנינו למשרד החינוך וביקשנו לדעת כמה תלמידי ישיבות היו בגיל הזה. לפי הנתונים שקיבלנו, בנובמבר 2021 היו 29,251 תלמידים חרדים בגילים אלו. בנובמבר 2022 מספרם עמד על 30,632 איש.
מטעמה של ניר לא נמסרה תגובה.
לסיכום, המספר 170 אלף מתייחס לכלל תלמידי המוסדות התורניים, כולל ישיבות הסדר וישיבות ציוניות. בישיבות החרדיות נכון ל-2021 היו כ-150 אלף תלמידים, מתוכם כ-11 אלף תלמידי חו"ל ועוד כ-78 אלף כבר אחרי גיל גיוס. ישנם כ-60 אלף תלמידי ישיבה שלו יעזבו אותה יחויבו בגיוס, מתוכם כ-29 אלף בגילי 18-21 (ב-2022 מספרם עמד על כ-31 אלף). לכן דבריה של ניר לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.