"מה אתן עושות בלילה?": התביעה שמטלטלת את משרד עורכי הדין המוכר

טענות לאמירות מטרידות, התנכלות ופיטורים באחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום המס: עו"ד הדר נעמה פרץ, שעבדה 8 חודשים במשרד שקל ושות', טוענת במסגרת תביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה כי שותף במשרד הטריד אותה מילולית על רקע נטייתה המינית לנשים, וכי המשרד נמנע במשך חודשים מלברר את התלונה ואז פיטר אותה בנימוק מקצועי.

● משרד אחד, כמעט 4,000 עורכי דין: מגה-מיזוג בארה"ב מאותת על המגמה העולמית בענף
● עורך דין ביקש פטור ממע"מ בגין גביית חובות על צ'קים ושטרי חוב בהיקף כ-10 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?

לטענתה, לאחר אמירות שנאמרו לה מצד עו"ד יניב הרשקוביץ במהלך טיול שערך המשרד ביוון, היא התלוננה, אך באותה העת לא היה ממונה על הטרדות מיניות במשרד עורכי הדין. המשרד בירר את התלונה רק חצי שנה מאוחר יותר, ובבירור נקבע כי חלק מהאמירות נאמרו, והן מהוות הטרדה ברף הנמוך.

כחצי שנה לאחר פיטוריה של עו"ד פרץ, הוגשה בשבוע שעבר תביעה לבית הדין לעבודה על סכום של כ-400 אלף שקל, באמצעות עורכי הדין חגי קלעי, אייל וייס ונטע סרוסי. בתביעה נטען כי משרד שקל, בראשו עומד עו"ד יניב שקל, לא דאג לסביבת עבודה מוגנת ופיטר את עו"ד פרץ בשל תלונתה.

עוד נטען כי "המשרד ביקש להיפטר ממי שהעזה להתלונן על הטרדה מינית, בזמן שלא עשה דבר נגד השותף במשרד שחזר ופנה אליה באופן מטריד ומשפיל, לאחר שהמשרד לא עשה את המוטל עליו על-מנת לספק לעובדותיו סביבת עבודה בטוחה מהטרדות".

יצוין כי החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לעובד לתבוע פיצוי בגין עוולה אזרחית. תביעות יכולות להיות מוגשות נגד המעסיק, אם הוא הפר את החובות בחוק שמחייבות אותו לנקוט אמצעים כדי למנוע הטרדה מינית ולטפל בתלונות.

בין היתר, המעסיק מחויב לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות; לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות ולעשות כל מה שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים; ובמקום בו מועסקים יותר מ-25 עובדים, עליו לקבוע תקנון שיפורטו בו דרכי הגשת תלונה.

עוה"ד טוענת: המשרד לא דאג לסביבה מוגנת

בחודש מרץ 2022 החלה עורכת הדין פרץ, בוגרת האוניברסיטה העברית והתמחות במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות, לעבוד במשרד שקל ושות'. ביוני 2022 יצא כל המשרד לחופשה ביוון לנופש של שלושה ימים. פרץ מתארת כי לפני הנסיעה השותף עו"ד הרשקוביץ אמר לה בנוכחות עובדים נוספים "יודעת לאן היינו צריכים לנסוע כדי שתהני?" והוסיף "לאי לסבוס".

לטענתה, הדברים נאמרו באופן מלגלג ומשפיל ביחס לנטייתה המינית. בנוסף היא טוענת כי הוא אמר לה במטבחון המשרדי, בנוכחות עובד נוסף, כי "נשים אוהבות להיות מוטרדות, ככה יש להן קייס על הגבר".

בעת ששהו בנופש עצמו ביוון, טוענת פרץ כי אותו שותף שאל אותה על כך שהיא ישנה בחדר עם עורכת דין מהמשרד - "איך נתנו לכן לישון באותו חדר?" והוסיף, "אבל את לסבית. תחשבי שאותי היו שמים עם בחורה בחדר", "אז מה אתן עושות בלילה?". לפי כתב התביעה, עוה"ד הביעה בפניו את חוסר שביעות רצונה מההתייחסות הללו וכעסה על תשובתו.

לטענתה, הערות אלו גרמו לה להרגיש שעובדים רבים מסתכלים עליה ומצחקקים על הרמיזה לקשר מיני בינה לבין עוה"ד עמה היא ישנה בחדר, וכי האמירות נאמרו "על בסיס ההנחה המשפילה והפוגענית כשלעצמה, שאישה לסבית אינה יכולה לשהות בחדר אחד עם אישה אחרת מבלי שיהיה לכך הקשר מיני, ובמסגרת זו אף לנצל את חברתה ההטרוסקסואלית".

אמירה נוספת הייתה בזמן שאחד העובדים ביקש לסחוט לימון על דג שהוגש בצלחת מרכזית. נטען כי הרשקוביץ אמר לעובד "רק תזהר לא להשפריץ על עוה"ד, היא לא אוהבת שמשפריצים עליה". עוה"ד כעסה על האמירה והאחרון השיב לה לטענתה, "את הבנת את זה כמו שאת רוצה".

בנוסף, בכתב התביעה פרץ מתארת כי היא מאובחנת עם תסמונת פוסט טראומטית ופיברומיאלגיה המושפעת ממצב נפשי. בתביעה תואר כי "תחושת השפלה קשה ליוותה את התובעת לאחר שובה לישראל מן הנופש המשפחתי, דרדרה את מצבה הפיזי והנפשי".

לטענתה, בחודשים שלאחר הגשת התלונה, היא לא קיבלה כל הודעה אודות בירור המקרה, והיא הרגישה שהיחס של עורכי הדין הבכירים כלפיה השתנה. "משימות שביצעה התובעת נותרו ללא התייחסות, ובמקרים אחרים זכו להתייחסות רק לאחר זמן רב, באופן שאילץ אותה לשוב ולצלול לנבכי תיקים עליהם עבדה זה מכבר. בדומה, התובעת ננזפה על כך שהגיעה לעבודה 'באיחור' ביום שבו הלכה לבדיקה רפואית שתואמה מראש".

רק לאחר חצי שנה ביררו את התלונה

חודשיים לאחר הגשת התלונה, מונתה במשרד עורכת דין לאחראית על מניעת הטרדה מינית. בנובמבר 2022 זומנה עו"ד פרץ לשימוע לפני פיטורים. הזימון לשימוע העלה טענה על רמה מקצועית ירודה, למרות שלטענתה מעולם לא הועלתה טענה שכזו בפניה. בתחילת דצמבר קיבלה עורכת הדין הודעה על פיטוריה.

רק לאחר פיטוריה, וחצי שנה אחרי הגשת התלונה, התקבלה החלטת המשרד אודות בירור התלונה. הבירור נערך על-ידי האחראית על ההטרדות שמונתה, וההחלטה התקבלה על-ידי עו"ד עופר אלבוים.

המשרד קבע כי שתי אמירות אכן נאמרו - בנוגע לסידורי השינה ולסחיטת הלימון - אך ספק אם הן מהוות הטרדה מינית, ולכל היותר הן הטרדה ברף הנמוך. לגבי אמירות על האי לסבוס ועל כך שנשים אוהבות להיות מוטרדות ,נקבע כי לא ניתן לקבוע שהן אכן נאמרו.

עוד צוין בבירור שנערך כי לא התקיימו יחסי מרות בין השותף לבין עורכת הדין, היא לא הראתה התנגדות לדברים, והיא פוטרה עקב חוסר שביעות-רצון מקצועית.

ההמלצה, בחלוף חצי שנה מהתלונה, הייתה לקיים שיחה עם השותף בעניין החובה להימנע מהתבטאויות ואמירות דומה, והתראה לבל יאמר אמירות שעלולות להשפיל או לבזות אדם אחרת, שמא יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.

עורך הדין בתגובה: "הטענות כלפיי מוכחשות"

ממשרד עורכי דין שקל ושות' נמסר בתגובה: "משרדנו נוקט מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות שאינה הולמת. במקרה המדובר נערך בירור על-ידי הממונה למניעת הטרדה מינית, והמשרד פעל בהתאם להמלצותיה. התובעת פוטרה עקב אי-התאמה מקצועית. המשרד יגיב לתביעה באופן מפורט בבית הדין".

מעור"ד הרשקוביץ נמסר: "קיבלתי את התביעה. הטענות כלפיי מוכחשות, ואגיב באופן מפורט בבית הדין".