בעלי אג"ח בקרדיט סוויס נגד הממשלה: בבימ"ש בשווייץ מתנהל קרב על מיליארדים

העסקה החפוזה שרקמה הממשלה השוויצרית להצלת בנק קרדיט סוויס על־ידי מכירתו במחיר מציאה ליריבו UBS אולי הצילה את מגזר הבנקאות במדינה, אך כעת היא עומדת בפני גל תביעות משפטיות. במרכז ההליכים נמצא הצעד שעורר את הזעם הרב ביותר, בקרב מי שהחזיקו באג"ח "CoCo" של הבנק השוויצרי הוותיק - בעל היסטוריה של יותר מ־150 שנה. כל אגרות חוב אלה מרובד נוסף (AT1) נמחקו בהוראת הממשלה, והמשקיעים בהם איבדו את כל כספם, שהוערך ב־17 מיליארד דולר ערב המיזוג הכפוי.

המהלך השוויצרי חרג ממה שהוא בדרך־כלל סדר הנישומים הקבוע בחוק לצורך החזר חובות, במקרה של פשיטת רגל או הפסקת פעילות. בדרך־כלל, בעלי אגרות החוב השונות מקבלים את כספם לפני בעלי המניות. אבל במהלך הדיונים המרתוניים על עתידו של קרדיט סוויס לפני כחודשיים, ניצלה הממשלה השוויצרית והרגולטור הפיננסי במדינה את האותיות הקטנות באגרות החוב הללו, הנחשבות למסוכנות יותר, והורתה על מחיקת ההתחייבויות שהן מהוות, כדי להקל על חובות הבנק הנרכש. דווקא בעלי המניות, ביניהן ממשלת סעודיה, כווית ומוסדות אחרים, זכו לפיצוי מסוים, למרות תספורת של 60% על שווי החזקותיהם. הבנק נמכר לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר בלבד.

● מכירת קרדיט סוויס: המנצח הגדול, המפסידים שעשו עסקה גרועה והמיליארדים שנמחקו 
● היפוך שוויצרי מפתיע: ההחלטה במכירת קרדיט סוויס שמשנה את חוקי המשחק 
● אחרי תקדים מחיקת האג"ח של קרדיט סוויס, באירופה ובבריטניה מבטיחים לנהוג אחרת
● כמה שוות אג"ח קוקו שוויצריות מחוקות? ייתכן שהרבה יותר ממה שחשבתם 

גל תביעות ענק

האגרות הללו (1AT), שנשאו גם תשואה גבוהה יותר, יושמו והונפקו כאחד הלקחים של משבר האשראי והבנקים ב־2008 ונועדו לבצר את מעמדם הפיננסי של בנקים. לפי הממשלה השוויצרית, הייתה שמורה לה הזכות "למחוק" את שווי האג"חים הללו במקרה של שינוי מהותי במבנה ההון של הבנק, כמו חילוץ ממשלתי או מיזוג כפי שקרה במרץ.

אבל שבועות בלבד אחרי המהלך החריג - ששלח גלי זעזוע במגזר הבנקאי האירופי כולו והביא את הבנק המרכזי האירופי (ECB) ואת בנק אנגליה להצהיר כי הם לא ינהגו כמו השוויצרים "בשום מקרה בעתיד" - כבר עומד הצעד הממשלתי השוויצרי למבחן משפטי. תביעות ענק הוגשו בשבועות האחרונים בבתי משפט במדינה נגד הממשלה השוויצרית ונגד הרגולטור הפיננסי (FINMA).

מי שהחזיק באג"חים מהרובד הזה הן בעיקר קרנות גידור, קרנות פנסיה, חברות גדולות וגופים מוסדיים אחרים, ולא משקיעים פרטיים. חלקם מיהרו להתאגד אחרי ההחלטה על מיזוג קרדיט סוויס ו־UBS ב־19 במרץ, והגישו תביעה ראשונה כבר בחודש שעבר.

הקבוצה הראשונה של התובעים מייצגת כרבע מ"הנפגעים", כך שהשווי המצרפי של החזקותיהם עמד ערב המיזוג על כ־4.5 מיליארד דולר. אחת הטענות במסגרתה היא ש־FINMA פעלה "נגד החוקה" השוויצרית במקרה הנוכחי, וכי ההוראה למחוק את אג"ח "קוקו" מסוג AT1 הייתה לא־חוקית. את קבוצת התובעים הזו מייצגת פירמת עורכי הדין הגלובלית Quinn Emanuel.

ניצחון קטן בסנט גאלן

בשבוע שעבר רשמו התובעים ניצחון משפטי קטן, כאשר בית משפט בסנט גאלן, העיר בה הוגשה התביעה, הורה לממשלה השוויצרית לחשוף את ההחלטות הממשלתיות שאפשרו את המהלך. החלטות אלה היו חסויות עד כה, אך כעת יועברו לתובעים ויוכלו לשמש אותם כדי לבסס את טיעוניהם.

לטענת הממשלה השוויצרית, כל הפעולות של הרגולטור נעשו במסגרת החוק, גם אם זה שונה ברגע האחרון. ב־19 במרץ 2023, כמה שעות לפני ההודעה על העסקה, העבירה הממשלה תקנה שקבעה כי "FINMA יכולה להורות ללווה ולקבוצה הפיננסית (קרדיט סוויס ו־UBS, א"א), למחוק אג"ח מרובד נוסף (AT1)".

בנוסף, הרגולטור הפיננסי טוען כי הייתה לו ממילא הזכות למחוק את התחייבויות קרדיט סוויס לאגרות החוב הללו, מכיוון שקרדיט סוויס קיבל עזרה מיידית בדמות הזרמה של עשרות מיליארדי פרנק שוויצרי בסיוע חירום, בימים שלפני ההתערבות הממשלתית לביצוע מיזוג. לפי הממשלה, הפירוש של כמה מהסעיפים בחוזי ה"קוקו" מאפשרים למחוק אותם במקרה שכזה.

בעלי האג"חים טוענים מנגד כי רק אם העזרה הממשלתית שינתה באופן מהותי את מבנה ההון של הבנק, אז מוצדק לפי החוזים למחוק את האג"ח, דבר שלטענתם לא אירע. FINMA טוענת כי הדבר כן אירע, ואם בית המשפט יידרש להכריע בשאלה הזו, הדבר עשוי להשפיע על מגזר הבנקאות כולו.

למעשה, כלכלנים העריכו כי אם בית המשפט יקבע כי בכל מקרה של הזרמת כספים משתנה מבנה ההון של הבנק, הדבר עשוי להביא למכירת חיסול של האג"חים מרובד נוסף גם במדינות אחרות באירופה.

הרגולטורים במדינות אלה אולי הבהירו כי לא ינקטו צעד דומה במקרה של משבר, אולם הדבר לא מעוגן בחוק, והגדרת הזרמת כספי סיוע לבנקים כ"חילוץ ממשלתי" המשנה את מבנה ההון של הבנק, יכולה להיות בעל השלכות משפטיות על ההחזקה בהן, לדברי מומחים. "אם כל פעם שבנק נשען על כסף מהבנק המרכזי, הדבר יכול להביא לאובדן ערך AT1, אז אנחנו בבלגן טוטאלי", אמר בנקאי לעיתון הכלכלי "פייננשל טיימס". שווי השוק של אגרות חוב אלה מוערך גלובלית ב־250 מיליארד דולר.

בנוסף לתביעה זו, ישנה תביעה נוספת המתגבשת כעת, ובה חברים כ־90 משקיעים מוסדיים ופרטיים גדולים, שהחזיקו במשותף חוב בסך של כ־1.7 מיליארד פרנק שוויצרי, לפי השווי ערב המיזוג. הם מיוצגים על־ידי חברת עורכי הדין Pallas.

גם לדברי פירמה זו, לרגולטור הפיננסי "לא הייתה סמכות" להורות על תקנת החירום שהפכה למעשה למחיקת אג"ח "קוקו", והיא טוענת כי הצעד פוגע בזכויות הקניין של בעלי אגרות החוב.

לפי הדיווחים בתקשורת השוויצרית, כעת מתארגנת קבוצה שלישית של תובעים - עובדי קרדיט סוויס עצמם. מסתבר כי בין אגרות החוב שנמחקו היו בערך 360 מיליון פרנק שוויצרי שהוקצו כבונוס לעובדים הבכירים בבנק השוויצרי, ושהם לא פדו לפני הקריסה של הבנק ומחיקת הערך שלהן.

אחת מפירמות עורכי הדין שכבר הגישו תביעה דיווחה כי מנהלים בכירים בבנק, שקיבלו החזקה באג"ח כבונוס בשנים האחרונות, שוקלים גם הם להצטרף לגל התובעים. "יצרו אתנו קשר מנהלים מרחבי העולם", צוטטה הפירמה בעיתון השוויצרי "בליק".

בינתיים, ההתנצחות המשפטית חושפת את הריצה אל הבנק שהתחדשה במהלך כמה ימים באמצע מרץ, אז כ־14 מיליארד פרנק שוויצרי הוצאו מקרדיט סוויס ביום אחד. בנוסף למשיכות אסטרונומיות אחרות, הבנק ביקש מהרשויות סיוע חירום של קרוב ל־40 מיליארד פרנק.

עסקת המיזוג, שמתקדמת מאז באופן איטי ואמורה "להיסגר סופית" רק בסוף השנה, עוררה מאז ביקורת על המחיר הזול. UBS אמורים לרשום רווח של כ־35 מיליארד דולר מהסיפור כבר השנה.