מנכ"לית חברה הפארמה שרוצה להרחיב את פעילותה בישראל: "אתם עם עמיד, תמצאו פתרון למחלוקת הפוליטית"

עד 2025, קבוצת מרק (Merck KGaA) רוצה לרשום הכנסות שנתיות של 25 מיליארד אירו, כך הצהירה לפני כמה חודשים מנכ"לית החברה ד"ר בלן גאריחו. ב־2022 הכנסותיה עמדו על 22 מיליארד אירו, כך שמדובר באתגר שנדמה שהוא בהישג ידה של החברה, אבל החיים בתעשיית הפארמה נעשו קשים לאחרונה: אינפלציה, מלחמת סחר בין ארה"ב לסין ומאמצים ממשלתיים להוריד את מחירי התרופות במדינות שונות. גם בשוק רכיבי האלקטרוניקה, שמרק פועלת בו, התחרות הקשה לא עושה לגאריחו חיים קלים.

● החיה המכוערת ביותר באינטרנט, או למה אכפת לנו רק מחיות חמודות
●  יצרני שמן הזית קורסים: "זיתים הם תחביב נהדר אבל עסק גרוע"
● בכיר בבלקרוק: "אל תנסו לקנות מניות בשפל. הפעם המצב בשווקים באמת שונה"  

אבל כששואלים אותה מהו האתגר הגדול ביותר של החברה בעיניה, היא מצביעה דווקא לכיוון אחר: "האתגר הוא שהעובדים שלי, כמו כולנו, עייפים מאי ודאות ומשינויים, אבל שינוי היום הוא דבר קבוע. התפקיד שלי הוא לתת לאנשים תחושת ביטחון ולוודא שאנחנו עמידים בפני סערות, ובמקביל לשמור על האג'יליות".

התשובה הזאת אולי לא צריכה להפתיע. גאריחו, שנבחרה ב־2022 לאחת מ־30 הנשים המשפיעות בעולם של מגזין "פורצ'ן", מרבה להתראיין ולכתוב על ניהול עובדים ואחריות תאגידית. אחת המנטרות שלה היא "אין תוכנית עסקית בלי תוכנית אנושית". בעבר, כשביקשה לבצע מהפכה דיגיטלית במרק, אמרה: "זה לא להביא אנשים דיגיטליים אלא להפוך את כולם ללבעלי אוריינות דיגיטלית, כולל אותי!". אותו דין רלוונטי, היא אומרת, גם לבינה מלאכותית.

"להתרגל לחיים החדשים בשוק"

קבוצת מרק, הידועה גם כ"מרק הגרמנית" (להבדיל ממרק האמריקאית שהולאמה במלחמת העולם השנייה והיום מוכרת מחוץ לארה"ב בשם MSD), הוקמה ב־1668 בגרמניה על ידי משפחת מרק, ונחשבת לחברת הכימיה הגדולה הוותיקה בעולם. בתחילת המאה ה־19 היא נכנסה לתעשיית הפארמה כחלוצה בתחום הבידוד והייצור של מורפיום (וגם של קוקאין, לפני שהוא הפך לא חוקי). מאוחר יותר, היא זכתה להצלחה כיצרנית ומשווקת של ויטמין D.

מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת, מרק נסחרת בבורסה של פרנקפורט, אך משפחת מרק עדיין שולטת ב־70% ממניותיה. היא נסחרת כיום לפי שווי של כ־20 מיליארד אירו, ומנייתה עומדת יפה בטלטלות השוק בשנים האחרונות. בניגוד לחברות ביומד אחרות שצנחו, מרק איבדה רק 27% מהשיא ב־2021, ובחמש השנים האחרונות היא רשמה תשואה של 94%.

גאריחו עומדת בראש החברה מאז 2021. לדבריה, ב־2022 צמחו הכנסות מרק ב־6%, בדומה ל־2021, וזאת אף שב־2022 נגרעו הכנסות זמניות שרשמה החברה בתקופת הקורונה. "אנחנו אופטימיים שנוכל לצאת מחוזקים מהמיתון הלא עמוק הזה, אבל אלה החיים החדשים שצריך לחיות איתם, להיות יצירתיים ולהתקדם גם בשווקים תנודתיים. תחום האלקטרוניקה אצלנו תנודתי במיוחד כי זה שוק תחרותי עם ריכוזיות בקרב הרוכשים".

החברה הצהירה לאחרונה כי היא עשויה לבצע רכישות גדולות כדי לצמוח. היא מאמינה שתוכל להגיע ליעד של 25 מיליארד אירו גם בלעדיהן, אך רואה כרגע בשוק הזדמנויות רכישה עבורה.

האם המיתון שלוחץ את החברות הקטנות ומוריד את הערכות השווי שלפיהן החברות הללו מגייסות הוא הזדמנות מבחינתכם לבצע רכישות או שיתופי פעולה?
"היום חלק מהחדשנות שלנו היא מבית. יש לנו מרכזי מו"פ משלנו. יש לנו קרנות שמשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים ועוזרות להן לצמוח ויש לנו קרנות השקעה. כלומר, אנחנו משקיעים בחדשנות בשלבים מאוד מוקדמים ופחות תלויים ביכולת לקנות חברות עם מוצרים מתקדמים, אם כי גם זה קורה ואולי יקרה יותר בעתיד. מהסיבה הזאת, אנחנו רואים בפגיעה בערך של חברות פיתוח התרופות הבינוניות עד קטנות פחות כהזדמנות רכישה ויותר כאתגר, גם כי הן הלקוחות שלנו בתחום ציוד המחקר, וגם כי אנחנו רוצים שכל הסקטור יהיה בריא והחדשנות תמשיך להזין אותנו".

"אתם עם עמיד, תמצאו פתרונות"

במרק המודרנית יש שלוש חטיבות: תרופות, כימיקלים למחקר ולתעשיית מדעי החיים, וכימיקלים לשוק האלקטרוניקה. לשוק הישראלי, החברה מוכרת בעיקר בזכות התרופה שלה לטרשת נפוצה, רביף, שפיתחו חברת סרונו ומכון ויצמן. התרופה הגיעה לידי מרק כשרכשה את סרונו.

עם הרכישה, הוחלט לסגור את מפעל הייצור של התרופה בישראל, אבל מרק השאירה בארץ פעילות מו"פ ענפה, הכוללת מרכז פיתוח ושותפות בחממות טכנולוגיות - פרטיות וממשלתיות. היא מעסיקה כ-450 איש בישראל ומחזיקה במרכז המו"פ הגדול ביותר של חברת תרופות בארץ, למעט טבע.

יש סיכוי שתקימו שוב מפעל ייצור בישראלי?
"מפעלי הייצור הגדולים שלנו הם לרוב קרובים לשווקים הגדולים שלנו. לעומת זאת, יש לנו כאן מו"פ, הרבה מאוד ביחס לגודל המדינה".

הפוליטיקה משפיעה על הפעילות בארץ?
"אתם עם עמיד. אני מקווה שתמצאו פתרונות. אני מקווה שהמדינה הזאת, שיש בה כל כך הרבה כישרון ויכולת, תמצא דרך לא לסכן את זה".

מה יהיה דגל אדום מבחינתכם?
"אם נתחיל להרגיש שהמדע לא עצמאי, שיש בעיות בהגנה על קניין רוחני. אבל אני לא מאמינה שזה יקרה. אנחנו כרגע עובדים עם כמה בתי חולים בישראל, עם מכון ויצמן, אנחנו לגמרי פה בינתיים ומקווים שהמצב ימשיך לאפשר זאת".

גאריחו מביעה כיום עניין רב במיוחד בתחום הביוקונברג'נס (חיבור בין ביולוגיה לתחומי הנדסה אחרים). היא מיקדה מספר ראיונות והצהרות לאחרונה בנושא הזה, שרשות החדשנות הישראלית שמה גם היא במוקד.

"אנחנו חברה שמשלבת בין ביולוגיה לאלקטרוניקה, ולכן התחום הזה תפור עלינו, ואנחנו נלהבים לראות היכן אפשר לשתף פעולה", היא אומרת.

לדברי רג'ין שבח, מרכזת פעילות מרק בישראל, "ישראל מתכננת להקצות לא מעט כסף לתחום הזה ואנחנו רוצים להיות שותפים, יחד עם עוד גורמים ישראליים שאי־אפשר לחשוף עדיין. אני מקווה שנזכה לנהל חממה טכנולוגית רשמית בתחום הזה, במקביל למיזם AION שבו אנחנו שותפים ולחממות הפרטיות שלנו".

אסטרטגיית "סין עבור סין"

הצמיחה של מרק בשנים האחרונות מבוססת על שיפור תפוקת החדשנות, אבל לא פחות מכך על גלובליזציה. "כשנכנסתי לתפקידי כראש תחום הפארמה, ב־2015, 45% מהרווחים הגיעו מאירופה, ולא היינו חזקים בארה"ב או בסין, והיום אלה השווקים החזקים שלנו. בסין היינו פעילים 90 שנה, אבל היינו קטנים שם. היום יש לנו בסין סניף מקומי תוסס שעושה שיווק ישיר, אך גם מו"פ וייצור בכל החטיבות שלנו. יש לנו אסטרטגיה של 'סין עבור סין', כלומר מה שמייצרים בסין נועד בעיקר עבורם".

התקנות החדשות להורדת מחירי התרופות בארה"ב, משפיעות על הפעילות שלכם?
"התקנות הללו אומרות שהמבטח הממשלתי בארה"ב, מדיקר, יוכל להיכנס למו"מ מול חברות התרופות לגבי הורדת מחירים אחרי תקופת בלעדיות מסוימת, ולכולם ברור שזה אומר שבסופו של דבר המחירים יירדו. תקופת הבלעדיות היא קצרה יותר עבור מולקולות קטנות, כלומר תרופות לא ביולוגיות, ויש חשש אמיתי שחברות לא ישקיעו כעת במוצרים הללו. למזלנו, הפעילות שלנו בתחום הזה היא יחסית קטנה".

האם חברות התרופות יעלו מחירים במדינות אחרות כדי להחזיר לעצמן את מה שאיבדו בארה"ב?
"זה יהיה כמעט בלתי אפשרי כי במדינות אחרות השוק עוד יותר ריכוזי. הממשלות מפקחות על המחירים או מנהלות משא ומתן קשוח. בכל העולם קשה ועכשיו גם בארה"ב יהיה קשה".

איך הצלחתם לצמוח בסין בתקופת הקורונה?
"תחום התרופות ותחום האלקטרוניקה נפגעו בגלל הסגרים אבל תחום המוצרים למחקר במדעי החיים צמח בגלל האצת המחקר בתחום הבדיקות, התרופות והחיסונים, וזה היה הפיצוי שלנו. לכן מאוד חשוב שיש לנו שלוש הרגליים הללו.

"היום אנחנו רואים את ההשפעות של הגבלות המסחר בין ארה"ב לסין: קושי בהעברת סחורות בתחום ההייטק וגם חומר גנטי. המתח הזה יכול לפגוע ביכולת של חברות שהמטה שלהן בארה"ב או בסין לפעול באופן גלובלי. זה אתגר משמעותי לגלובליזציה. אמנם זה לא סוף הגלובליזציה, אבל היא לא כפי שהכרנו אותה בעבר ובטח לא המקום שחשבנו שאליו היא הולכת.

"השאלה היכן אנחנו ממקמים כל מפעל או סניף שלנו הפכה למשמעותית יותר מבעבר, ואנחנו מקפידים על ביזור גיאוגרפי. אנחנו מדברים עם כל הממשלות על המשמעות של החלטות על הגבלות סחר, אם מבחינת היכולת להשיג תרופות וציוד, אם מבחינת ההשפעה על החדשנות. אנחנו מקווים שהעולם יישאר כמה שיותר גלובלי ופתוח, אבל מביאים בחשבון שאולי זה לא יקרה".

הדרך לצמרת הפארמה עוברת בעשר מדינות

גאריחו היא היום אחת הנשים המשפיעות בתחום הפארמה בעולם. היא מספרת שכבר בילדותה ידעה שתהיה רופאה. "אמא שלי אמרה לי שכילדה תמיד שיחקתי ב'רופאה' עם הבובות שלי. לא באתי ממשפחה של רופאים, כמו רבים מהקולגות שלי מהתחום, אבל היום אחותי היא רופאה גם כן. היא הלכה בעקבותי".

אחרי שהגשימה את חלום הילדות, נשאר בה רעב לעשות משהו נוסף. "באותה תקופה (סוף שנות ה־80 ותחילת ה־90), לתעשייה לא היה מוניטין כל כך טוב. התפיסה הייתה שמי שהולך לתעשיית הפארמה הוא רופא לא מוכשר או כזה שנפלט מהמערכת. אבל קסם לי הרעיון של להביא לשוק תרופות חדשות".

את תחילת דרכה בתעשייה, החלה גאריחו בחברת אבוט, והיא נשארה שם שמונה שנים. "ומול העיניים שלי ספרד הפכה למדינה של מו"פ. הצוות המקומי הפך מצוות שיווק בלבד לשותף לכל פיתוח", היא אומרת.

גאריחו גדלה עם החברה, עבדה בכמה סניפים שלה ברחבי העולם, וביקשה לחזור ולעבוד בתפקיד שיווקי בספרד, במטרה לנהל את הסניף המקומי של החברה בעתיד. באותה התקופה לא היה נהוג באבוט לקדם אנשי רפואה לתחומי השיווק. "אמרתי, לא אכפת לי להתחיל מחדש. הייתי כבר סמנכ"ל בתחום הרפואי, אבל לא היה אכפת לי להתפשר על התואר כדי לפתח עוד פיצ'ר בקריירה שלי". כך עברה לחברת Rhone-Poulenc Rorer, "והקמתי את הפעילות שלהם בתחום האונקולוגיה בספרד מכלום - הבאתי אותם ל־25% מהרווח של החברה תוך ארבע שנים".

בהמשך, עברה לאוונטיס, שלימים הפכה חלק מסנופי, וחייתה בעשר מדינות. "הבנות שלי תמיד עברו איתי וגם הן הפכו לילדות בינלאומיות. אחת מהן גרה היום בארה"ב, אחת בברצלונה ואני ב פרנקפורט".

היא הצטרפה למרק ב־2011. "ראיתי חברה משפחתית מאוד מצליחה, אבל מוכנה לשינוי גדול, ובמקביל ראיתי ירידה בפריון המו"פ, שאפיינה אז חברות רבות בתחום הרפואי. לכן הדבר הכי חשוב בחזון שלי לחברה היה שיפור החדשנות. לא היה לנו אז באמת מנוע אמין לחדשנות שמכינה מוצרים חדשים טובים בסבירות גבוהה. היום אנחנו מאוד מכווני חדשנות".