בשנים האחרונות, מגמה שהחלה בחו"ל זולגת גם לישראל: בתי חולים מקדמים פעילות מחקרית של רופאיהם, מתוך הבנה שלרופא־חוקר יש נקודת מבט ייחודית על המחקר בתחום התמחותו. אלא שאותם רופאים חוקרים נתקלים במחסומי זמן ותקצוב. כעת, הם מנסים להתאחד לרשת של מעבדות מחקר, בתקווה שכך יוכלו לבצע את עבודתם טוב יותר.
ישות חדשה שמחפשת הכרה
"בבתי החולים בישראל פועלות מעבדות מחקר רציניות שלא זוכות להכרת הממשלה או משרד המדע", אומרת ד״ר שלומית יהודאי־רשף, מנהלת CRIR, מכון למחקר רפואי ברמב"ם וממובילות המיזם. "מעבדות באוניברסיטה שעושות עבודה דומה זוכות למימון מהוות"ת בשל היותן חלק מהאקדמיה.
"לעומת זאת, מעבדות המחקר בבתי החולים ממומנות רק על ידי בית החולים עצמו, מענקים תחרותיים, ניסויים קליניים לחברות מסחריות ולעתים רחוקות תרומות, אך לא מקבלות תקציבי מחקר אקדמיים".
לדברי החוקרים, חלק מהגופים שנותנים מענקים מתעדפים חוקרים מהאקדמיה, שיכולים להקדיש זמן רב יותר למחקר ויש להם שורה ארוכה של פרסומים. כך נוצר מעגל היזון שלילי, שבו לחוקרים בבתי החולים נהיה קשה עוד יותר לממן את מחקריהם.
למרות כל האתגרים הללו, אומרת יהודאי־רשף, "המחקר בבתי החולים נמצא בהאצה שלא ניתן להתעלם ממנה. זה מחקר בין תחומי שנוצר מתוך שיתוף פעולה בין רופאים, מדענים, אנשי מדעי נתונים. עתיד הרפואה תלוי בשיתופי הפעולה האלה".
פרופ' ליאור גפשטיין, ראש אגף המחקר של רמב"ם, שהיה גם הוא ממובילי המהלך, מוסיף: "כיום ישנם בבתי חולים אגפי מחקר עם מכונים ומעבדות מחקר מהמובילות בעולם. הגיע הזמן שמשרד המדע והממשלה יכירו בישות החדשה ויממנו מחקרים לטובת בריאות הציבור".
פרופ' בנימין דקל, מנהל היחידה לנפרולוגיה ילדים ומנהל מכון סגול לרפואה רגנרטיבית בשיבא ואוניברסיטת תל אביב, מסביר מדוע המימון הזה נחוץ. "מחובתנו לא רק להשתמש בידע קיים עבור החולים ולהטמיע ידע חדשני אלא לייצר ידע חדש שיאפשר טיפול טוב יותר. זה יזניק את הרפואה קדימה וישמור על יתרונה של ישראל בתחום החדשנות הרפואית".
קידום שיתוף פעולה מקומי
לכל רופא בכיר בבית חולים בישראל יש גם סינוף אקדמי, אבל העובדה שרופאים מחזיקים בתואר פרופסור הכרוך בחובות הוראה מסוימות אינה הופכת אותו בהכרח שייך לאקדמיה מבחינת התגמול כחוקר או הסיכוי לזכות במענקים. "מדברים על האפשרות שרופאים-חוקרים יקבלו חצי תקן אוניברסיטאי. אם זה יקרה, ייתכן שניתן יהיה לקבל מימון מוות"ת", אומר ד"ר שי יזרעאלי, ראש מחלקת המטו־אונקולוגיה בשניידר.
המטרה הראשונה של הכנס שנערך להשקת רשת המחקר הייתה לעודד שיתופי פעולה בין מעבדות המחקר בבתי החולים השונים, שהיום פועלות במנותק זו מזו.
"נוצר מצב אבסורדי שבו בתי החולים או קופות החולים ישתפו פעולה עם הרווארד או סטנפורד לפני שישתפו פעולה זה עם זה", אומרת יהודאי־רשף.
מטרה ארוכת טווח יותר היא לעודד את המשרדים הממשלתיים לתקצב את פעילות מכוני המחקר הללו. משרד המדע נתן תקציב מסוים למימון הכנס עצמו, וזה אולי איתות לבאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.