שקט, קרוב לבית ובלי פקקים: כך הפך המרחב הכפרי לאטרקטיבי גם לעובדים

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

חללי העבודה השיתופיים פורחים וכוללים כבר כחצי מיליון מ"ר ו־-3% 2% מסך שטחי המשרדים בישראל. העובדים הישראלים מבקשים לעבוד ממקום נוסף, במקביל לעבודה מהמשרד ומהבית, והמאפיינים של המרחב הכפרי מגבירים את הביקוש ל"מקום השלישי" שהם מציעים. 

● קרן הנדל"ן שהבטיחה תשואה פנטסטית אך הותירה רבים ממשקיעיה בידיים ריקות
● שתי עסקאות ענק ביומיים: איך נראה ה"נורמלי החדש" בשוק הנדל"ן?

חללי עבודה שיתופיים במרחב הכפרי צצים כפטריות אחרי הגשם, והיתרונות ברורים: שקט, קרבה לבית ומניעת הצורך לבזבז זמן בנסיעה אל המשרד בעיר הגדולה. למעשה, הם מאפשרים לעובדים להפוך ל"נוודי עבודה כפריים".

במקביל פועלים מרכזי מסחר מיוחדים, עגלות ופודטרקים רבים, המשרתים את התושבים במרחב הכפרי ואת המטיילים המגיעים מהעיר - ומגוונים את היצע מקומות העבודה של התושבים.

עליית כלכלת השיתוף

כלכלת השיתוף היא מהטרנדים החזקים בעולם כיום, ובפרט בקרב דורות ה-Y וה-Z. התופעה החלה באופן בולט עם התבססותו של אתר Airbnb המאפשר להשכיר חדר או דירה בכל מקום בעולם כחלופה לבית מלון. בתל אביב, עוד לפני הקורונה, ההיצע של Airbnb היה דומה לזה של חדרי המלון, ובאילת הם מהווים כיום 15%-10% מפתרונות הלינה לתיירים.

בהמשך התרחבה התופעה ברחבי העולם באמצעות Uber, שמאפשרת לכל אדם מהיישוב (אבל לא בישראל) להרוויח קצת כסף, והרחיבה את היצע פתרונות התחבורה בערים.

התופעה לא פסחה על ענף המשרדים, וחללי עבודה שיתופיים החלו להופיע בארה"ב בשנת 2010. החברה הבולטות ביותר בתחום הייתה ועודנה we work, כאשר עם התרחבות התופעה נכנסו יותר ויותר חברות לתת-שוק זה.

הקורונה הייתה מכה קשה לשוק המשרדים בכלל, ובפרט לשוק חללי העבודה השיתופיים, שבהם חוזי השכירות הם לתקופות קצרות יותר, והלקוחות מבוססים פחות בממוצע.

מאידך, לאחר המכה הראשונית, השינוי שהביא משבר הקורונה לשוק המשרדים חיזק את חללי העבודה השיתופיים. עובדי המשרדים כיום עובדים חלק מזמנם מהבית, מה שמהווה קושי עבור חלקם, ולכן הם מעוניינים במקום עבודה "נייטרלי" נוסף.

חללי עבודה שיתופיים שהוקמו מחוץ למרכזי העסקים מספקים מענה לצורך במקום עבודה סמוך, אך ללא החסרונות של דירת מגורים כגון בני משפחה, חוסר בציוד היקפי ובדידות חברתית ומקצועית.

במקום חקלאות

המרחב הכפרי מרוחק באופן אינהרנטי ממוקדי העסקים הראשיים ואף המשניים, ונחות מבחינת היצע ומגוון פתרונות התעסוקה בו. השינויים בשוק החקלאי הובילו לירידה דרמטית בהיקף המועסקים בתחום. גורם ייצור כמו שדה, מטע וכדומה, שפרנס בעבר חמש משפחות, מפרנס היום בקושי משפחה אחת.

הצורך ביצירת מקומות תעסוקה, יחד עם הכרה כי היכולת למשוך חברות שלמות למרחב הכפרי היא מוגבלת, הובילו לפריחה של חללי עבודה שיתופיים במרחב זה. כך, אם בעבר כלכלת המרחב הכפרי התבססה באופן כמעט מלא על חקלאות ומעט שירותים מקומיים, כיום קיימים מושבים וקיבוצים שבהם ניתן למנות את מספר העובדים בחקלאות על כף-יד אחת.

המעבר שעשתה כלכלת ישראל מכלכלת מוטת ייצור לכלכלת שירותים לא פסח על תושבי המרחב הכפרי. בנוסף, מגמת המעבר אל הכפר הובילה להרחבות היישובים באמצעות תושבים עירוניים, שמרכז עיסוקם בעיר ללא זיקה כלשהי לחקלאות. בפועל, החברה המתגוררת במרחב זה נוסעת יותר ויותר לעבוד בערים.

מדינת ישראל מתמודדת מהקמתה עם הקושי למשוך תעסוקה למרחב הכפרי, ובפרט תעסוקה איכותית המייצרת הכנסה גבוהה יחסית. השינוי בעולם העבודה והאפשרות לעבוד מרחוק יצרה "נוודות דיגיטלית" - אפשרות לעסוק במשרה מכניסה ללא תלות במקום הפיזי של העובד. השינוי הזה מהווה הזדמנות אדירה למרחב הכפרי.

בצ'מנסקי בן שחר ושות' אנחנו מייצרים תוכניות להקמת חללי עבודה משותפים ושטחי מסחר מיוחדים במרחב הכפרי, תוך ניצול מיקומם הייחודי המייצר ביקושים למוצרים ייחודיים.

חללי העבודה, והמענה שהם מספקים בשוק העבודה המשתנה, מגדילים את הביקוש למגורים במרחב כפרי מצד עובדים מיומנים ובעלי הכנסה גבוהה יחסית, אשר נמנעו מכך בשל חסמים אובייקטיבים.

כיום, יזמים רבים זיהו את המגמה, והם מקימים מתחמי עבודה שיתופיים במרחב הכפרי, כמו הכוורת בקיבוץ גינוסר בשטח של כ-400 מ"ר, לולים בכפר עציון בשטח של כ-1,400 מ"ר או האבזלת בבני יהודה בשטח של 400 מ"ר. חללי עבודה אלה מתאפיינים בריבוי מתחמי עבודה על פני שטח קטן יחסית, נוכח היקף האוכלוסייה המצומצם במרחב הביקוש הרלוונטי.

בנוסף, גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל הקים רשת מתחמי עבודה שיתופית בשם "קליקה", במטרה לחזק את היזמות ואת התעסוקה בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. הרשת פרוסה בעיקר בפריפריה בכ-45 סניפים קיימים וכאלה שבתכנון, ומציעה עלויות השכרה מופחתות ושירות מנטורינג לעסקים קטנים.

במקביל מוקמים מרכזי מסחר ייחודיים וקטנים, ועשרות פודטראקים המשרתים הן את האוכלוסייה המקומית הכפרית והן תיירים. כך, לדוגמה, "בואכה יודפת" הוא מרכז ממותג בשטח של כ-1,000 מ"ר עם תמהיל ייחודי ומקורי של תוצרת חברי המושב, חנויות מתמחות והסעדה. התמהיל כולל, למשל, בית מלאכה לתכשיטים, פקעות ושמן זית מתוצרת יודפת, מאפייה ועוד.

דוגמה נוספת היא ההיצע המיוחד של עסקים בקיבוץ עין זיוון ברמת הגולן, הכולל בין השאר את השוק הכפרי הפועל אחת לשבועיים, יקבים וחנויות כמו בהט ופלטר, בית קפה ומאפייה, חנות תכשיטים ומפעל וחנות לשוקולד.

גמישות תעסוקתית

המגמות בשוק מובילות אנשים להתגורר במרחב הכפרי, לעבוד בחללי עבודה שיתופיים בכפרים ולפתח מוצרי מסחר והסעדה חדשים - במקום להסתפק באופציות המסורתיות.

הגעתם של חללי עבודה שיתופיים למרחב הכפרי, והאפשרות לפתח שטחי פעילויות מסחר והסעדה, מקנים לתושבים את הגמישות שהם צריכים כדי להתפתח ולפתח את המרחב הכפרי, ובפרט בפריפריה. למעשה, השילוב הזה מעניק ליישובים הכפריים את ההזדמנות לצמיחה ולהתפתחות עסקית.

עם המשך הגידול בפעילויות מסחר, הסעדה ובילוי, ביחד עם חללי העבודה השיתופיים, ניתן לצפות ליותר יזמים שמחפשים להמשיך גם את הציונות, להתגורר במרחב הכפרי ולממש את הפוטנציאל האמיתי שלו.