הריבית הגבוהה והאינפלציה הדוהרת היטיבו עם הבנקים בשנה האחרונה והביאו להכנסות של יותר מ-15 מיליארד עבור חמשת הבנקים הגדולים ולרווחי שיא. מדוח הפיקוח על הבנקים שפורסם הבוקר (ד') עולה כי הבנקים הגדילו אשתקד את המרווח הפיננסי - ההפרש בין הריבית שהוא משלם למפקידים לבין הריבית שהוא גובה מהלווים, בכ-19% לעומת שנת 2021, והוא עמד אשתקד על 2.4, לעומת 2.02 בשנה שקדמה לה.
● הקרב בין בנק לאומי ומזרחי טפחות: לאן הולכות המשכנתאות החדשות?
● לאחר מחיקה של יותר ממיליארד שקל בוואלי נשיונל: האם לאומי יחזיר את ההפסד?
● הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית, והאם הגענו לשיא?
● דוחות הבנקים גילו: זה המוצר שהציבור בורח ממנו | ניתוח
בנטרול השפעת האינפלציה, שתרמה גם היא בעיקר בצד ההכנסות מריבית על הלוואות בגין הלוואות צמודות מדד, עלה במהלך 2022 המרווח רק לשיעור של 2.23% בהשוואה ל-1.94% בסוף שנת 2021. הסיבה לזינוק במרווח הפיננסי הוא שהבנקים מיהרו לגלגל את עליית הריבית של בנק ישראל להלוואות, אך לקח להם זמן לגלגל אותו גם לפיקדונות.
בחודשים האחרונים הריבית אומנם המשיכה לעלות, אך הבנקים יצאו בצעדים כלפי הלקוחות כמו הקפאת עליית הריבית על המשכנתאות, ומנגד המשיכו להעלות את הריבית על הפיקדונות, כך שייתכן כי הדוח שיפורסם בשנה הבאה יציג תמונה קצת יותר מאוזנת. בינתיים, הנתונים מגלים כי זהו המרווח הפיננסי הגבוה ביותר בעשור האחרון (ב-2018 ו-2019 המרווח עמד על 2.25%).
רק 15% ראו בהחזרי המשכנתאות סיכון אמיתי
בדומה לשנים קודמות, ערך הפיקוח על הבנקים סקר בקרב נושאי המשרה הבכירים במערכת הבנקאות בישראל (כולל חברות כרטיסי האשראי). הסיכון הגאופוליטי דורג השנה כסיכון השני המטריד ביותר, עלייה משמעותית מ-27% בשנת 2021 לכמעט 60% אשתקד, כאשר ניתן לשער כי הדבר נובע משינויי חקיקה משמעותיים ללא קיומה של הסכמה רחבה.
בנוסף דורג סיכון האסדרה כסיכון השלישי המטריד ביותר, עלייה ביחס לשנים קודמות. בבנק ישראל הסבירו כי ייתכן שהצעות חוק שונות שהוגשו לכנסת עם תחילת עבודתה של הממשלה החדשה, ושנגעו בין היתר בליבת הפעילות של מערכת הבנקאות, דוגמת הצעתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני לא לאפשר גלגול עליית הריבית למשכנתאות, יכולות להצביע על עליית התפיסה של סיכון זה כסיכון מטריד.
בדומה לשנים האחרונות עולה מתוצאות הסקר כי סיכון הסייבר מוסיף בשנת 2023 להיות הסיכון המטריד ביותר במערכת הבנקאות, אם כי חלה ירידה באחוז המשיבים שענו כי סיכון הסייבר הוא זה שמטריד אותם ביותר, מ-90% בשנת 2021 ל-80% אשתקד.
עלייה נרשמה בתשובת הבנקאים גם בנושא סיכוני אשראי, אם כי הם דורגו בפער ניכר מתחת לשלושת הסיכונים המובילים, ולמעשה עדיין מתחת לדאגה שליוותה את המערכת בשנה שלאחר התפרצות הקורונה, 2021. על-פי הסקר של הפיקוח על הבנקים, 35% מהמשיבים ענו כי סיכון האשראי הצרכני, זה של משקי הבית מטריד אותם. מדובר על עלייה לעומת 27% בסקר של שנת 2022 ושל 49% (!) בשנת 2021.
במקביל, בכירי המערכת הבנקאית שולחים צפירת הרגעה באשר לסיכון כי נוטלי המשכנתאות, ההלוואות הגדולות ביותר של משקי הבית, לא יעמדו בהחזרים. רק 15% דירגו אותו כסיכון שמטריד אותם, ירידה לעומת הסקר של השנה שעברה, אז 17% דירגו את המשכנתאות כסיכון (בשנת 2021 המשכנתאות לא דורגו כסיכון כלל). באשר לאשראי העסקי, 34% מבכירי המערכת הבנקאית ציינו כי הוא מטריד אותם, לעומת 23% בלבד בסקר של שנת 2022 ו-35% בשנה שקדמה לה.
נציין כי תיק האשראי של מערכת הבנקאות המשיך לצמוח במהלך 2022, אם כי בשיעור נמוך מעט בהשוואה לשנת 2021 וגדל בכ-12.3% בהשוואה ל-13.6% בשנה שקדמה לה, שהיוותה עד כה שנת שיא. זאת לאחר שבמהלך הרבעון הרביעי חלה האטה בקצב הצמיחה של תיק האשראי, שנמשכה גם לשנת 2023 בעקבות עליית הריבית שייקרה את ההלוואות.
עיקר הצמיחה בתיק האשראי מקורה באשראי לבינוי ונדל"ן ובאשראי לדיור בישראל, שהיוו אשתקד כ-56% מסך תיק האשראי לציבור. במקביל המשיך קצב הגידול של האשראי הצרכני להיות גבוה בהשוואה לשנים קודמות ועמד במהלך שנת 2022 על כ-6.1% בהשוואה ל-3.5% בשנת 2021. עם זאת, העלייה באי-הוודאות וההרעה בסביבה המאקרו־כלכלית הביאו לירידה בתיק האשראי לפעילות בחו"ל.
למרות זאת, בפיקוח על הבנקים ציינו כי מבחינת איכותו של תיק האשראי ניתן לומר כי זו נותרה ללא שינוי: סיכון האשראי לא התממש בשנת 2022 ולא ניכר גידול משמעותי ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי.
נציין כי ברבעון הראשון של 2023 הפרישו הבנקים להפסדי אשראי, כריות הביטחון שלהם למקרה שהלווים לא יעמדו בהתחייבויות, סכום של יותר ממיליארד שקל, כאשר ברבעון המקביל אשתקד חלק מהבנקים עוד רשמו בסעיף זה הכנסות כתוצאה מהפשרת כריות הביטחון שהפורשו בתקופת הקורונה.
עם זאת, גם ברבעון הראשון הבנקים לא זיהו לפי שעה גידול במחיקות או בהלוואות שנכנסו לפיגור בתשלומים, וכל ההפרשות הן קבוצתיות כהיערכות לעתיד, ולא הפרשות שבוצעו בגין לווים ספציפיים שכבר עתה לא עומדים בהחזרים.
המפקח על הבנקים: "התפשטות מהירה של שמועות עלולה להביא לחרדות אודות המערכת הפיננסית"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, שמסיים את תפקידו בשבועות הקרובים, ציין כי במבט צופה פני עתיד מלווה שנת 2023 בעלייה חדה באי־הוודאות בישראל ובעולם. "מקורה של העלייה באי־הוודאות בישראל נעוץ באפשרות של קידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל, ללא קיומה של הסכמה רחבה, אשר ככל שיפגעו בעצמאותם ובחוזקם של המוסדות, עלולים לפגוע גם בפעילותה ובשגשוגה של הכלכלה הישראלית לאורך זמן ולהתבטא גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות.
"בנוסף אירעו בארה"ב ובאירופה בחודשים הראשונים של 2023 כמה אירועי כשל של בנקים, שהושפעו בין היתר מהשינויים בסביבה המאקרו־כלכלית הגלובלית. אירועים אלה מדגישים את חיוניות קיומה של מערכת בנקאות יציבה ואמינה לצורך תמיכה בכלכלה.
"עידן זה של גלובליזציה בשילוב התפתחותיות בתקשורת ההמונים בכלל ובמדיה החברתית בפרט, יכול להוביל למצב של התפשטות מהירה של שמועות - ולחרדות, אודות המערכת הפיננסית, ולסיכונים שמתלווים להם - מה שעלול לחייב את הרגולטורים לנקיטת צעדי מניעה מהירים, אחראים ונחושים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
