למה המשקיעים נטשו את חברות הפודטק המבטיחות

בקיץ 2020, עם התאוששות השווקים מהנפילות שאפיינו את פרוץ הקורונה, דרך בת"א גם כוכבו של סקטור הפודטק - חברות המפתחות מזון בטכנולוגיות חדשניות. קל להבין מה משך את המשקיעים לחברות אלו, בתקופה שבה הכסף היה זמין ומניות הטכנולוגיה נהנו מפופולריות גואה. מדובר בתחום שבו כל אחד יכול להבין את המוצר הסופי (דבש, בשר, חלב), והשלב המסחרי נראה בהישג יד.

● במקום להתחרות בהן, המחלבות הגדולות רצות לשתף פעולה עם חברות הפודטק
● אישור ראשון לשיווק חלב מתרבית תאים. האם הוא יעורר את התחום?
● המטכ"ליסט שפיצח את הקוד של תעשיית הפודטק: "את התרבות הארגונית הבאתי מהצבא ומנטפליקס" | ראיון

בשפיץ הטכנולוגי של תחום הפודטק התייצבו חברות המזון ה"משובט" (או "המתורבת" כפי שהן מעדיפות לקרוא לעצמן) הפועלות לייצר מזון באמצעות תרביות תאים - תהליך המחקה במעבדה את זה הביולוגי שמתרחש בטבע. שלוש כאלו הגיעו, דרך מיזוג לשלד בורסאי, לזירת המסחר בת"א.

ראשונה לעשות זאת הייתה מיטק, שהבטיחה פיתוח של נתחי בשר מתורבת ואחריה הגיעו לבורסה גם ביומילק (כיום וילק טכנולוגיות), הפועלת לייצור חלב מתורבת, וביו דבש, שלא במפתיע מבקשת לייצר דבש על פי אותו העיקרון.

אלא שלאחר קבלת הפנים החמה, ונסיקת המניות עם כניסתן למסחר, הן שינו כיוון, שלא במנותק מהסנטימנט השלילי שפיתחו השווקים כלפי כלל חברות החלום הנמצאות עדיין בשלבי פיתוח בתקופה של עליית הריבית.

מניותיהן של השלוש צנחו בכ-90% מרמת השיא של לפני כשנתיים, וקופות המזומנים שלהן מתרוקנות בקצב מהיר, כשמוצר מסחרי עדיין לא הגיע לשוק והכנסות אין. זאת ועוד: הן עדיין מחפשות את המודל העסקי המדויק - בוחנות מגוון מוצרים ולא לגמרי עקביות באשר לתועלת שהן מציעות לצרכן הפוטנציאלי.

כך, הסיכוי כי החברות הללו יוכלו להחליף מוצרים "מן הטבע" במחיר תחרותי בטווח הקרוב נראה לא גבוה, למרות התועלות הרבות האמורות לנבוע מכך: יכולת לספק מזון מוכר ואהוב בצורה אתית, מבלי לפגוע בסביבה, ותוך ניתוק התלות במשאבים המידלדלים של כדור הארץ.

ביו דבש | עדיין מחפשת את העוקץ

חברת ביו דבש , שהוקמה בשנת 2018 על ידי האחים אופיר דבש ואפרת ריזנפלד-דבש (השם לא מקרי: הם הגיעו ממשפחה של כוורנים, וכך גם הגיעו לפיתוח המוצר), ביקשה לפתח גרסה מלאכותית של קיבת הדבורה לשם הפקת דבש מלאכותי.

החברה, שנסחרת היום בשווי של 25 מיליון שקל בלבד, הצליחה לייצר דבש מתורבת במעבדה, אך תידרש להשקעה של מיליוני שקלים נוספים כדי להביא את הייצור לרמה מסחרית, ושלב זה עדיין כרוך בסיכון טכנולוגי.

במרץ הודיעה החברה, שבה מחזיק איש העסקים עדי צים בכ-24% מהמניות, על החלפתו של אופיר דבש בתפקיד המנכ"ל. קדמה לכך הודעה מדצמבר על פיטורי כמחצית מעובדיה (כעשרה אנשים). בדוחות הכספיים ל-2022, שבהם דיווחה על הפסד של 15 מיליון שקל (שהותיר אותה עם כ-6.5 מיליון שקל בקופת המזומנים), עדכנה הנהלת החברה, כי ללא מימון נוסף לא תוכל להמשיך בפעילותה הנוכחית לפחות 12 חודשים ממועד אישור הדוחות הכספיים. היא ניסתה לבצע גיוס ממשקיע אסטרטגי, אך הדבר לא צלח.

 צנצנות דבש של BEE IO / צילום: אתר החברה

על הפרק עולה גם השאלה, מה בדיוק תהיה ההצעה השיווקית של החברה. האם הדבש מתוצרתה יימכר במחיר תחרותי מול מוצרי דבש אחרים, או לקהל הטבעוני שנרתע מניצול דבורים בכוורת? או שיקודמו הסגולות הבריאותיות שלו? כל גישה כזו מחייבת שימת דגש שונה על חלקים שונים של העסק.

בינואר הסבירו הדבשים כי הרגולציה מקשה על פיתוח המוצר, שכן לכל מדינה דרישות שונות, וכי המשבר הכלכלי הוביל לקושי בגיוס כספים, והוסיפו כי החברה כבר מתכננת לפעול כדי לעבור במהירות לשלב המסחרי ולנתק את עצמה מהתלות בגיוסי הון. אבל זה לא קרה עדיין, ואין תאריך יעד.

החלב של וילק | אמא יש יותר מאחת?

גם דוחות וילק טכנולוגיות  כוללים אזהרת רואי חשבון, שלפיה בעקבות הפסדים של כ-17 מיליון שקל בשנה החולפת, וכן תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת באותה תקופה, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי.

כמו ביו דבש, גם וילק "יורה" לכמה כיוונים. החברה, ששווייה כיום 68 מיליון שקל, הצהירה על פיתוח חלב מתורבת, חלב אם מתורבת ויוגורט.

בינתיים, המוצרים הללו אינם בשלב המסחרי, והדיווחים של החברה הם בעיקר על פריצות דרך במו"פ.

בראיון שנתן בתקשורת ב-2022, אמר מייסד החברה ירון קייזר, כי המוצרים של החברה עדיין רחוקים מרחק של "שנים" מן השוק.

 חלב של וילק / צילום: אתר החברה

נקודה אופטימית ניתן למצוא בגיוס שערכה לאחרונה, של כ-3.5 מיליון דולר (12 מיליון שקל) בהובלת דנונה, אחת מחברות מוצרי החלב המובילות בעולם. מוילק נמסר, כי דנונה מתעניינת במוצרי חלב האם שלה, שאותם היא עשויה להוסיף לפורמולת המזון לתינוקות שלה.

יש לציין כי חלב אם מתורבת לא יכלול אוטומטית את הנוגדנים של האם. עדיין ייתכן שמוצר כזה יועדף על פני פורמולה ללא חלב אם. בקופת וילק היו בסוף השנה שעברה 3.3 מיליון שקל בלבד, כך שגם הגיוס האמור אינו מבטיח את המשך קיומה.

סטייקהולדר | מדפיסה בעיקר הפסדים

חברת סטייקהולדר פודס  הייתה מוכרת למשקיעי הבורסה בתל אביב כ"מיטק". החברה, שהוקמה על ידי יוצאי חברת מדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן, נועדה להביא את הבטחת ההדפסה התלת-ממדית לשוק תחליפי הבשר, ולאפשר להדפיס נתח בשר במרקם של הדבר האמיתי.

היום, לאחר שנמחקה מהבורסה בת"א, היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-12 מיליון דולר בלבד, אחרי ירידה של 93% במחיר המניה בשנה האחרונה.

בדצמבר 2021 דיווחה החברה על הדפסה ראשונה של סטייק, אולם היה ברור כי לשם הגעה למוצר מסחרי, דרוש פיתוח נוסף.

בתשקיף האחרון שלה הודיעה החברה, כי היא ממוקדת כעת ביצירת שיתופי פעולה סביב המדפסת התלת-ממדית שלה, למשל, עם חברה סינגפורית שמעוניינת להדפיס דווקא נתחי דג.

החברה מסרה, כי היא ממשיכה להתמודד עם אתגרי תחום הבשר המתורבת, אך לא ציינה מתי היא צופה שיגיע נתח בשר לשוק. בינתיים פיטרה עובדים, ולאחר הפסד של כ-30 מיליון דולר בשנה החולפת נותרו בקופתה כ-6.5 מיליון דולר בלבד. גם אצלה, שלא במפתיע, מופיעה בדוחות הערת עסק חי.

אז האם יש בכלל מקום לחברות הפודטק בבורסה? ראינו בעבר כי בתקופות שבהן יש למשקיעים תיאבון לסיכון, מגיעות אליה חברות הנמצאות לכאורה על סף השלב המסחרי. אלא שלעיתים קרובות מתברר בהמשך שהשוק עדיין רחוק יותר מכפי שנראה, וגם כשכבר נכנסים אליו, נדרשות שנים עד ליצירת מכירות משמעותיות. החברות הללו זקוקות לגיוסים נוספים, משמעותיים, והבורסה, בוודאי זו של ת"א, מתקשה לספק זאת.

ועם זאת, מנסיון העבר ניתן ללמוד כי ישנן חברות עקשניות שאינן מרימות ידיים, מצליחות לאסוף שקל לשקל, לפרוץ את האתגרים הטכנולוגיים והשיווקיים, ולהגיע בסופו של דבר לפעילות מסחרית משמעותית.