שיתופי פעולה במקום תחרות: המחלבות רצות לעבר חברות ה"חלב של העתיד"

מחירי מוצרי החלב בארץ ממשיכים לעלות, ורק בחודש שעבר הוסיפו 10% כמעט. לפי הסכם בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למועצת החלב, ייפרסו העליות הנוספות לאורך שלוש השנים הבאות, בשיעור של 3.1% כל שנה.

● בורסה שאינה זבת חלב ודבש: מדוע נטשו המשקיעים את מניות הפודטק המבטיחות
● אישור ראשון לשיווק חלב מתרבית תאים. האם הוא יעורר את התחום?
● "זה לא עוד מותג טבעוני, אני מתכוון להחליף את תעשיית החלב" | 40 עד 40

כעת, המחלבות הגדולות משקיעות בחברות פודטק שמייצרות חלב שזהה לחלב פרה, רק ללא צורך בפרות. להבדיל מתחליפי החלב הקיימים היום בשוק, שהם מבוססי חלבונים מרכיבים צמחיים, כגון חלב שקדים או חלב שיבולת שועל, חברות אלה, רימילק ואימג'נדרי, מייצרות חלבונים הזהים לחלבוני חלב, ובשיטה אחרת.

מדובר בפרמנטציה (התססה) על ידי שמרים, ובעזרת בינה מלאכותית, ובחברות מצהירים שרצונן לשנות את תעשיית החלב, ולהילחם בנזקים הסביבתיים הכבדים שהיא גורמת. עם זאת, המודל העסקי, הן של אימג'נדרי והן של רימילק, מצריך שיתוף פעולה הדוק עם אותה תעשייה מסורתית ובעייתית - כשהמחלבות הגדולות הן גם המשקיעות בחברות וגם נמנות עם לקוחותיהן. לדוגמה, תנובה וטרה הן בין המשקיעות של רימילק, וקבוצת שטראוס משקיעה באימג'נדרי.

רימילק ואימג'נדרי הוקמו שתיהן בשנת 2020, ונחשפו לא מעט לאור הזרקורים התקשורתי, כשהן מספרות על החזון לאפשר ייצור של מוצרים הזהים בטעם ובמרקם למוצרי חלב, אך בעלי איכויות תזונתיות טובות יותר (למשל, מוצרים נטולי לקטוז) ובמחיר נגיש.

בשנה שעברה גייסה רימילק בסבב הגיוס השני 126 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 450 מיליון דולר, ואימג'נדרי גייסה קצת מעל 30 מיליון דולר בסך סבבי הסיד הראשונים. שתי החברות מייצרות במספר מפעלים הפזורים ברחבי העולם, בנקודות אסטרטגיות שאת מיקומן הן מסרבות לחשוף.

להוריד את המחיר מתחת למוצרי חלב פרה

החלבונים המיוצרים באותם מפעלים נמכרים כאבקה ליצרניות מזון, במטרה לאפשר ליצרניות להשתמש בו כבסיס לייצור, מלבד משקאות חלב, מגוון מוצרים נוספים: גבינות, יוגורטים וגלידות. שתי החברות מצהירות שהן כבר מצליחות לייצר בפועל בנפחים מסחריים.

רימילק חתומה על הסכמי הפצה עם מספר חברות מקומיות, ביניהן גם טרה בבעלות החברה המרכזית לייצור משקאות, ועם חברות מסחריות גלובליות שהיא מסרבת לחשוף את שמן.

מלבד ההצהרה על היכולת לייצר בכמויות מסחריות, ברימילק מספרים שהם הצליחו להוזיל את עלויות הייצור, ושבטווח הרחוק מטרתם לאפשר את קיומם של מוצרים מבוססי חלבוני פרמנטציה, שיהיו זולים יותר ממוצרי חלב פרה. החברה מסבירה שעצם קיומה של תשתית ההתססה בתעשיות הפארמה והמזון עוד בטרם הוקמה רימילק, צפוי 'לעשות את ההבדל' שיאפשר להוזיל את עלויות הייצור.

 אביב וולף וד''ר אורי כוכבי, רימילק / צילום: אייל טואג

"טכנולוגיות תסיסה מתקדמות נמצאות כבר בשימוש ליישומים אחרים, אבל מה שהצלחנו לעשות הוא באמת ייחודי, כי הטכנולוגיות הקיימות מייצרות מוצרים יקרים בנפחים קטנים", אומר לגלובס ד"ר אורי כוכבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי ומייסד שותף בחברה. "אנחנו הצלחנו להפוך את כל המודל על הראש - לייצר בנפחים גדולים בעלויות שהולכות וקטנות".

בחודש שעבר קיבלה רימילק את האישור הרגולטורי הנדרש ממשרד הבריאות כדי לשווק את מוצריה בישראל, שהצטרף לאישורים שהחברה מחזיקה לשיווק גם בארה"ב וגם בסינגפור, מה שהופך אותה לטענתה לחברה היחידה בעולם עם האישורים הנדרשים בשלושת השווקים האלו.

"המטרה שלנו היא לשנות את תעשיית החלב, לשנות את הייצור של החלב עצמו ולהחליף את הפרה כאמצעי ייצור", אומר ד"ר כוכבי. "מבחינת הנזקים הסביבתיים, תעשיית החלב מייצרת כמויות עצומות של פסולת וזיהום. היא תעשייה הפסדית שלא יודעת לקיים את עצמה ללא סבסודים".

כאן עולה השאלה, אם התשתיות הקיימות כיום מאפשרות ייצור בהיקפים גדולים ובעלויות נמוכות יותר, האישורים הנדרשים ישנם וגם ברמת התוצר החברה מרוצה, מדוע מוצרים מבוססי חלבוני פרמנטציה טרם הגיעו למדפים?

ברימילק טוענים שהעיכוב בשיווק המוצרים הוא באחריות המחלבות. לדידם, החברה היא הספקית של חומר הגלם, במקרה הזה החלבונים, אבל פיתוח המוצר הסופי ושיווקו - הכוללים בין היתר החלטות על אופן הטמעת החלבונים במוצרים בשילוב חומרים אחרים, קביעת אסטרטגיית הייצור וגם קביעת המחיר הסופי - כל אלו בידי המחלבות.

"יש לנו עוד דרך לעשות עד המדף בסופר"

פנינה סברדלוב, ראש מו"פ בתנובה, שמשקיעה ברימילק, אומרת לגלובס כי "מדובר ברכיבים שמגיעים אלינו וצריך לשלב אותם בתוך מוצר, ואת זה לשלב בתוך התעשייה, וזה מורכב. יש לנו עוד דרך לעשות, גם ברמת הטעם וגם ברמת העלויות, כדי שהמוצרים האלו יפגשו מדף בסופר".

חברת אימג'נדרי מתייחסת גם היא לסוגיית המחיר. ד"ר אייל איפרגן, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, מסביר מדוע ייתכן שמחיר המוצרים יהיה גבוה, אף שגם הם מנסים ומצליחים להוריד עלויות ייצור, ומשתמשים בתשתיות ובידע קיימים.

"הסקאלות עדיין לא מספיק גדולות, ויש כמה מרכיבים ש'שותים' את התמחור - כמו באיזה מחיר המחלבות יקנו מאיתנו ושיקולי ייצור פנימיים שלהם. סביר להניח שהמוצרים יגיעו במחיר פרימיום מסוים, בטווח שבין מחיר חלב פרה למחיר חלב צמחי".

על שאלת זמן השיווק והגעת המוצרים למדפי המרכולים, עונה איפרגן כי בשנה הקרובה לא יתאפשר שיווק מוצרים מבוססי חלבונים שפיתחה אימג'נדרי. החברה עדיין ממתינה לאישור הרגולטורי שיאפשר לה לשווק בישראל, אך השיווק בעולם יתאפשר מוקדם יותר, כלומר כבר בשנה הקרובה. איפרגן מסביר את הגורמים לעיכובים בשיווק המוצר על ידי החברות הרוכשות את החלבונים בגין התהליך שצריך המוצר לעבור בתוכן. "יש מחזור עד למכירה - בהתחלה יש שיחות, ואז יש ניסויים, מאשרים את הספק, יש פיתוח מוצר שצריך לעשות - זה תהליך שקורה במחלבות עד המוצר הסופי". הוא מציין כי גם החלטות שיווקיות, למשל על שם המוצר, עלולות להוות עיכוב.

 מייסד ומנכ''ל אימג'נדיירי ד''ר אייל אפרגן, ופרופ' תמיר טולר / צילום: איל יצהר

שי כהן, מנהל זרוע החדשנות של תנובה וזרוע ההשקעות של החברה, תנובה ונצ'רס, מתייחס לקשיים הקיימים כיום בשוק: "כשיש גשם כולם נרטבים". הוא מזכיר את "המיתון וסביבת הריבית והאינפלציה, וגם המצב בשוקי ההון, הרעב הנמוך יותר לסיכון. יש ירידה בהשקעות בכל הוורטיקלים".

כהן כהן מתייחס גם לקשיים לשלב את חלבוני התסיסה הטבעית במוצרים שתנובה רוכשת מרימילק: "זה לא מתחיל ונגמר ברכיב אחד. זה צריך להיות משולב במוצר מזון עם רכיבים נוספים. אומנם רימילק הגיעה לפריצת דרך בחלבון ספציפי אחד, אבל יש עוד כברת דרך של חלבונים נוספים שהם משמעותיים לתעשיית המזון".

למרות שהחברות טוענות שהמוצרים המכילים את החלבונים שייצרו זהים בטעמם לחלב פרה, בתנובה טוענים שיש עוד כברת דרך. "בסוף אנו מדברים על רכיבים, אבל זה חייב לפגוש טעם. המוצר צריך להיות טעים ועם ערכים טובים. כמובן גם במחיר - שיהיה מונגש לצרכן. רימילק וחברות נוספות ביצעו פריצה מאוד משמעותית, אבל יש פה עוד הרבה עבודה לעשות".

ומעבר לשאיפה לדמות לדבר האמיתי בטעם ובערכים, ישנו נושא המחיר, "וכאן נמצא האתגר" אומרים בתנובה. החברה מעריכה שבשנה הקרובה מוצרים המשלבים את חלבוני הפרמנטציה יגיעו למדפים, "אבל כמו כל תחום חדש, גם פה נראה אבולוציה ושיפור בפרמטרים ככל שנתקדם".

בחזונן מבקשות חברות הפודטק להציע חלופה לתעשיית החלב המסורתית, ובכך אולי לפתוח את שוק מוצרי החלב לשחקנים חדשים: חברות נוספות שיוכלו לייצר מוצרים ולהציע אותם ישירות ללקוח, מה שיעזור לבלום את ההתייקרות הבלתי פוסקת של מוצרי החלב. אך בינתיים מסתמן כי השחקניות הגדולות בתעשיית החלב ימשיכו לאחוז בחלק הארי של השוק, ולשלוט בגובה המחירים - גם של האלטרנטיבות.