הסערה המושלמת שמחלישה את השקל ומקרבת העלאות ריבית נוספות

תקציב המדינה לשנים 2023 ו־2024 אושר בכנסת בשבוע שעבר, והחשש בקואליציה (והתקווה באופוזיציה) מפני התפוררות הממשלה בשל החיכוכים סביב חלוקת הכספים השונים - התפוגגה. אולם, שוק המט"ח המשיך להיות סוער והשקל המשיך להיחלש מול הדולר האמריקאי.

● האם הדולר יחצה את רף ה-4 שקלים, ולאיזה כיוון תלך וול סטריט? 
● להתרחק מיזמיות נדל"ן: מנהל קרנות הגידור ממליץ איך להכות את השוק
● באוצר נפרדים מהכלכלנית הראשית, אבל בקושי התחילו באיתור מחליף

מדובר בסימן נוסף המעיד על חוסר הוודאות הקיים בישראל ועל חששות המשקיעים, חרף נתונים חיוביים כביכול. בימים האחרונים צנח השקל לעומת הדולר והגיע לשפל הגדול ביותר השנה. שער החליפין לעומת הדולר עמד על 3.73 שקלים למטבע - היחס הכי נמוך של השקל מאז מרץ 2020 - אז התפרצה מגפת הקורונה. אילו כוחות מובילים לפיחות, ומהן ההשלכות הצפויות?

אי־ודאות פוליטית וביטחונית

"שער החליפין של השקל איבד קשר לכוחות הכלכליים, בעיקר מול שוק המניות האמריקאי", מסביר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "הוא מושפע כעת בעיקר מהתרחשויות בזירה הפוליטית־ביטחונית". במילים אחרות, בניגוד לציפיות, אישור התקציב לא הוביל לעלייה במדדים השונים, אלא בדיוק להיפך.

החשש מפני המשך חוסר הוודאות הפוליטי בא לידי ביטוי גם בהמלצות כלכלנים בעולם. "עם התקציב שאושר בשבוע שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנוי כעת להמשיך עם הרפורמה המשפטית, אשר יכולה בתורה לחדש את המחאות הגדולות ולהפעיל לחץ להחלשת השקל מול מטבעות זרים", כתב ברנדאן מקנה (Brendan McKenna), כלכלן בכיר בבנק ההשקעות האמריקאי וולס פארגו. "אם המשילות תמשיך להתפורר בעקבות המשבר הפוליטי והתחייבויות פוליטיות אחרות של הממשלה, אנו נצפה לראות את המשקיעים החיצוניים מוציאים הון מישראל".

העלייה החדה בשער הדולר/שקל קיבלה רוח גבית גם מדבריו של הרמטכ"ל הרצי הלוי. בכנס הרצליה בשבוע שעבר, שלח רא"ל הלוי מסר ישיר לאיראן: "יש התפתחויות באופק שיכולות להביא לפעולה". ההתבטאות לא ציננה את המשקיעים, ושער הדולר זינק ב־1.3%. במקביל, הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי גם בבורסה הישראלית - מדד ת"א 35 ירד בכל אחד מארבעת ימי המסחר בשבוע שעבר, ובסך הכול איבד 3.5%. בפתיחת השבוע הנוכחי נרשם שינוי קל והמדד טיפס ב־0.7%.

בנוסף, המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התראיין לאחר העלאת הריבית למגזין הכלכלי בלומברג, והדגיש שם את השפעת הרפורמה על התנודתיות בשוק המט"ח. "עליית הריבית היא העלות הנגרמת כתוצאה מהפיחות בשקל, והיא באה כתוספת לפרמיית הסיכון של ישראל סביב הרפורמה המשפטית", אמר אביר.

בשורות רעות לשקל מאמריקה

בהודעת הריבית האחרונה של הפד, רמז היו"ר ג'רום פאוול שזו עשויה להיות העלאת הריבית האחרונה שלו בסבב בנוכחי. בשוק אף תמחרו בניגוד לתחזית הבנק המרכזי הורדת ריבית קרובה. אלא שנראה שכולם טעו. לא רק שהריבית לא בדרך למטה, בשוק מתמחרים כעת בהסתברות של שני שלישים העלאה נוספת של 25 נקודות בסיס ב־14 ביוני, לרמה של 5.5% בקצה העליון.

בין הסיבות: ביום שישי האחרון בצהריים פורסם מדד המחירים לצריכה הפרטית (PCE) בארה"ב לחודש אפריל, שהיה גבוה מהצפי והפתיע לרעה. המדד עלה בתוך חודש ב־0.4% לעומת צפי של 0.2% בלבד. מדובר במדד המועדף על הפד לבחינת קצב האינפלציה, וכשזה המצב, נראה העלאת ריבית נוספת חוזרת לשולחן ובגדול.

בבית ההשקעות לידר מדגישים כי "המגמות בארה"ב מצביעות על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית נתמכת מהתרחבות בענפי השירותים, כנראה גם על רקע עודפי חיסכון של משקי הבית מתקופת הקורונה, שוק עבודה הדוק ולחצי שכר". הכלכלנים בלידר סוברים שסביבה זו תומכת בהמשך אינפלציה במחירי השירותים - רכיב דומיננטי באינפלציית הליבה.

העלאת הריבית מחזקת את הדולר בעולם מול סל המטבעות בכלל ומול השקל בפרט. ובכלל, בחודש האחרון טיפס מדד הדולר (DXY) מול סל המטבעות ב־2.5%, מה שהכביד מאוד גם על המטבע הישראלי.

בצד החיובי של המשוואה, משבר תקרת החוב בארה"ב בדרך לפתרון לאחר שהושגו הסכמות בין הדמוקרטים לרפובליקנים. אלא שנותרו עוד כמה מכשולים בדרך, ואם המהלך ייכשל בימים הקרובים, הכלכלה האמריקאית עשויה להיכנס לסחרור וגלי ההדף יורגשו גם בישראל.

האם ריבית בנק ישראל תעלה ל־5%?

היחלשות השקל לעומת הדולר עלולה להתניע מחדש את האינפלציה ולהוות מכשול במאבק של בנק ישראל נגד עליות המחירים. בהודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל, בה הוחלט על העלאת ריבית נוספת לשיעור של 4.75%, ציין הנגיד פרופ' אמיר ירון את הפיחות בשקל כחלק ממכלול הגורמים להעלאת הריבית.

בלידר מציינים כי לאחר אישור התקציב ציפו לצפירת הרגעה בנושא הרפורמה המשפטית מצד ראש הממשלה. "שילוב של גורמים פוליטיים וביטחוניים תרמו לפיחות של 2% בשקל מול סל המטבעות בשבוע האחרון", כתבו בסקירת השוק. "ללא התחזקות בשקל" קבעו בלידר, "או הפתעת מדד כלפי מטה במאי", מתחזקת ההערכה שצפויה העלאת ריבית נוספת של בנק ישראל בחודש יולי, עלייה שתביא את ריבית הבסיס בישראל ל־5%.

גם לפי אלכס זבז'ינסקי ממיטב, היחלשותו המתמשכת של השקל צפויה להגדיל את שיעור האינפלציה בישראל: "הקפיצה של השקל בימים האחרונים, דווקא בשבוע שבו עלתה הריבית ואושר תקציב המדינה, מעלה שוב את הסיכוי לעליית ריבית נוספת".

בעקבות הפיחות בשקל, בבנק הפועלים מעלים את תחזיות האינפלציה לחודשים יוני ויולי: "אנו עדיין מעריכים שהסיכון הוא לאינפלציה גבוהה יותר, שנובעת מהמשך עליית השכר". בבנק מעריכים שבטווח המיידי, עיקר השפעת הפיחות היא דרך סעיף נסיעות לחו"ל. בהמשך, השפעת הפיחות של השקל תגיע לכל מחירי היבוא, החל מכלי רכב ועד מזון.