אחד הנושאים הרגישים ביותר בשוק ההון, יש שיגידו שאולי הוא גם הרגיש ביותר, הוא תגמול הבכירים. דיווח של חברת הביטוח איי.די.איי מהבוקר (שני) מלמד על התפתחות תקדימית חדשה, בהובלת רשות ניירות ערך, שעשויה לגרום ל"צרות" למנהלים בגופים הפיננסים, קרי בעיקר מנכ"לי הבנקים וחברות הביטוח בזמן שייבחנו תנאי השכר החדשים שלהם בעתיד.
● הרשות לניירות ערך בקיפאון כבר חודש: "לא היה מצב כזה מעולם"
● איך הפכו הבנקים הישראליים לרווחיים ביותר בעולם | ניתוח
סגל רשות ניירות ערך, התערב וביטל החלטת "אובר-רולינג", שקיבל דירקטוריון איי.די.איי, שמטרתה היתה לאשר את תנאי השכר המעודכנים המנכ"ל קובי הבר. ההחלטה נוגדת לנוהג שרווח בחברות הציבוריות ומתבסס על תיקון 20 לחוק החברות, שבו במקרים של התנגדות של אסיפת בעלי המניות, יכול הדירקטוריון להפוך את ההחלטה ולהכריע.
החברה מנסה לעדכן את תנאי התגמול כבר מדצמבר
לפני עשור נכנס תיקון 20 לחוק החברות שאיפשר את ה"אובר-רולינג". מאז החל שימוש שימוש נרחב בפרקטיקה, ועשרות חברות ציבוריות ביצעו הפיכת החלטות כאלה.
לכאורה המקרה של חברת הביטוח איי.די.איי, שבשליטת משפחת שניידמן, המחזיקה ב"ביטוח ישיר", לא אמור היה להיות שונה. מאז סוף דצמבר האחרון מנסה איי.די.איי לעדכן את תנאי התגמול בחברה ואת שכרו של המנכ"ל, קובי הבר. בתחילה זומנה אסיפה ל-26 בינואר השנה, אך זו נדחתה לצורך מיצוי מגעים עם גופים שמייעצים למוסדיים במדיניות ההצבעה שלהם.
לאחר מכן, בתחילת פברואר החליטה אסיפת בעלי המניות שלא לאשר את עדכון מדיניות התגמול בחברה ותנאי העסקתו של הבר. לקראת סוף מרץ האחרון זומנה אסיפה מיוחדת של בעלי המניות, שבה הוצאו עדכונים חדשים לתנאי השכר המוצעים של הבר, בעיקר בגובה עליית השכר החודשי (346 אלף שקל בחודש, במקום 362 אלף שקל לפי הצעה הקודמת שנפסלה), ובתנאי האופציות שלו.
אך ב-3 באפריל שוב לא אושר העדכון (השני במספר) למדיניות התגמול ותנאי השכר. למחרת הגיעה שעת ה"אובר-רולינג" בחברה. דירקטוריון איי.די.איי התכנס וב-4 באפריל פורסמה החלטתו להפוך את ההתנגדות השנייה של בעלי המניות, וכן לקבל את עדכון השכר המוצע הבר.
ואז הגיע התקדים. התערבות חריגה ותקדימית של סגל רשות ניירות ערך, דווחה הבוקר (שני) על ידי החברה. לפי אותה התערבות, למעשה בוטל ה"אובר-רולינג" שביצע דירקטוריון לאסיפת בעלי המניות, כך שעדכון תנאי השכר של הבר לא אושר בסופו של דבר.
הסיבה להתערבות נובעת מיישוב סתירה בין חוק החברות לחוק שכר הבכירים. כאמור תיקון 20 בחוק החברות, מותיר לדירקטוריון בחברה ציבורית להפוך החלטה של בעלי המניות. אולם חוק שכר הבכירים, שכאמור מכפיף אליו מקרים ספיציפיים בתחום הפיננסי, קובע שלאסיפת בעלי המניות יש את ההחלטה הסופית. השאלה שנוצרה היא בעצם איזה חוק גובר על איזה במקרה הזה, ולפי עמדת סגל רשות ניירות ערך, שהתקבלה - אלה הם בעלי המניות. ולכן בוטלה החלטת הדירקטוריון במקרה הזה.
מביטוח ישיר נמסר כי החלטת הדירקטוריון המקורית התקבלה על סמך יעוץ משפטי חיצוני ועצמאי שקיבל. דירקטוריון החברה חולק על עמדתה המשפטית של רשות ני״ע בסוגייה זו, אך בחר לכבד את עמדת הרשות ולאמצה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.