הפספוס הגדול בסקרים והשפל של הלירה: טורקיה ביום שאחרי ניצחון ארדואן

סיור בשדרה המרכזית של איסטנבול, בערב יום ראשון, עת נודע על ניצחונו של רג'פ טאייפ ארדואן בבחירות, המחיש עד כמה המנהיג הטורקי מזה 21 שנה נטוע עמוק בלב הרחוב הטורקי. תומכי הנשיא הוותיק לא חיכו להכרזה רשמית של ועדת הבחירות המרכזית, ואפילו לא לדברי הניצחון של ארדואן. הם גדשו את העיר, עלו על משאיות עם דגלי טורקיה וסמלי מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) של ארדואן ואף הובילו בלונים בכמויות מסחריות לחגיגות השונות.

● עם שירי הלל וקריאות דתיות: כך חגגו תומכי ארדואן את ניצחונו בבחירות
● מדוע ממשלת השמאל בספרד הכריזה על בחירות בזק?
● אנבידיה מטריפה את וול סטריט. אבל מה בעצם היא עושה?

אבל לו "הבועה האיסטנבולית" הייתה קובעת לבדה את גורל הבחירות, כמאל קיליצ'דראולו היה הנשיא, עם כמעט 52% מהקולות בעיר. העיר המאוכלסת בטורקיה מספרת את הסיפור של השסע החברתי במדינה. בנסיעה קצרה בעיר יתחלפו קולות שמקדשים את ארדואן בשירים כמו "הקול החזק של העשוקים", בדגלי אטאטורק, מייסד טורקיה וסמל החילוניות וההשכלה בה.

באיסטנבול חיים כ־16 מיליון תושבים אומנם, אך היא רחוקה מלהיות מדגם מייצג של האוכלוסייה כולה. הנשיא המכהן זכה ברוב קולות ב־52 מחוזות מתוך 81, ונראה שהמחוז שהכריע את הכף לטובתו של ארדואן, שלא זכה במחצית מהקולות בסבב הראשון, הוא מחוז הטאי. בסיבוב הראשון, מועמד האופוזיציה קטף את הניצחון במחוז הסמוך לסוריה, אבל בסבב השני ארדואן גרף יותר מ־50% מהקולות במחוז, שהצטרפו ל־52% מהקולות שקיבל מכלל המצביעים.

לא רק האופוזיציה הפסידה, גם הסקרים

האופוזיציה הטורקית, בהנהגת קילצ'דראולו, נחלה כישלון מהדהד שהפרשנים מייחסים לאקלקטיות שלה. קפיטליזם עם סוציאליזם, חילונים עם אסלאמיסטים, שמאל עם ימין. אבל לא רק מתנגדי ארדואן נדרשים לחשבון נפש - אלא גם הסוקרים. במהלך מערכת הבחירות פורסמו עשרות סקרים שניסו לנבא את תוצאות האמת. רובם המוחלט פספס בגדול כשסימן את קיליצ'דראולו בתור המנצח העתידי. הסקרים הדרמטיים הללו משכו את תשומת הלב של התקשורת ברחבי העולם, כולל כאן בישראל. האפשרות שנשיא טורקיה מזה שני עשורים יירד מהשלטון לטובת אופוזיציונר ותיק כמעט כמוהו, עוררה את הסקרנות של גופי חדשות בארץ ובעולם שעקבו אחר המתרחש בטורקיה באדיקות.

אוכלוסיית טורקיה המגוונת, הקושי לדגום את תושבי הפריפריה במדינה, וגם נטייתם הפוליטית של מכוני סקרים רבים במדינה, סיפקו לסוקרים כישלון חרוץ. להגנתם יאמר, כי הסוקרים הטורקים רחוקים מלהיות יוצאי דופן ובמדינות רבות, כולל כאן בישראל, מתקשים מכוני הסקרים לנבא את תוצאות האמת.

הלירה צנחה לרמות היסטוריות

אבל למרות שניצח באחת ממערכות הבחירות המותחות בטורקיה בשנים האחרונות, נראה שלארדואן לא צפויה מנוחה. ביממה שלאחר ניצחונו, הלירה הטורקית צנחה לשפל של כל הזמנים מול הדולר - כשמטבע אמריקאי אחד עולה מעט יותר מ־20 לירות. וזה רק קצה המזלג מתוך שורה של אתגרים שמחכים על שולחנו של הנשיא הטורקי. האינפלציה עומדת על 43.7% נכון לחודש אפריל, והמדיניות המוניטרית נעה בכיוון ההפוך לזו המוכרת בכלכלה הגלובלית. במקום להעלות את הריבית, הבנק המרכזי בטורקיה הוריד את הריבית מ־19% באוגוסט 2021 ל־8.5% כיום.

המחיר של כלכלת הבחירות מגיע

בחודשים האחרונים קידם ארדואן שורת צעדים כלכליים חפוזים שנויים במחלוקת כחלק מקמפיין הבחירות שלו. כעת, לאחר שקטף את השלטון, על הנשיא הטורקי להתמודד עם תג המחיר של כלכלת הבחירות הזו. כך למשל, בסוף מרץ הודיע ארדואן על העלאת שכר המינימום בפעם השנייה בתוך שנה ביותר מ־55% לרמה של 8,506 לירות. יותר מכך, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות הוא הודיע על העלאת שכר המינימום לפקידים ל־22 אלף לירות ואף הצהיר כי השכר הזה יגולם רטרואקטיבית בשכר הפרישה והכריז על העלאות שכר נוספות במשק. במקביל, הוא העביר חוק לפיו כל מי שקיבל אשראי מהבנק במטרה לרכוש לימודי תעודה או תואר ראשון ולא החזיר את ההלוואה - יקבל פטור מריביות.

וארדואן לא עצר בכך. למרות גירעון של כמעט 4.5 מיליארד דולר, הוא הוזיל את מחירי החשמל ב־15% ואת מחירי הגז ברבע ואף הצהיר כי יעניק לכל האזרחים 25 מטרים מעוקבים בחודש בחינם למשל שנה שלמה - מהלך שצפוי לעלות למדינה כ־1.6 מיליארד דולר.

כעת, יידרש הנשיא הנבחר לפרוע את הצ'קים שחילק לתושבי המדינה שלו. ואת המחיר, כנראה תשלם הכלכלה הטורקית.